בוושינגטון רושמים הישג חקיקתי משמעותי: ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי אישרה רשמית את חוק הביטחון והאנרגיה של מזרח הים התיכון (Eastern Mediterranean Security and Energy Partnership Act) של ארה"ב. אישור הוועדה מקדם את הצעת החוק שלב נוסף בתהליך החקיקה, ומקרב אותה להצבעה מלאה בשני בתי הקונגרס, לפני שתישלח לחתימת הנשיא כדי להפוך לחוק מחייב.
גורמים בוושינגטון רואים בחקיקה דו-מפלגתית זו את אחד המאמצים הפרלמנטריים המשמעותיים ביותר שנראו בשנים האחרונות. מטרת החוק היא לבסס את אזור מזרח הים התיכון כמרכז אסטרטגי חיוני בתוך המסדרון הכלכלי הודו–מזרח תיכון–אירופה (IMEC), תוך העמקת שיתוף הפעולה של ארה"ב עם בעלות בריתה באזור בתחומי הביטחון, הקישוריות, תשתיות קריטיות וביטחון אנרגטי.
החוק שואף לחזק את שותפויות האנרגיה והביטחון של ארה"ב עם מדינות מפתח – ובהן ישראל, יוון, קפריסין, מצרים והודו – ולשלב את התשתיות הקריטיות שלהן במסגרת הרחבה של מסדרון IMEC.
כדי לחזק את ביטחון האנרגיה של אירופה ולהבטיח את הצלחתו ארוכת הטווח של מסדרון IMEC, החקיקה מסמנת מספר פרויקטי אנרגיה בעלי עדיפות עליונה:
מחבר החשמל הגדול (The Great Sea Interconnector – GSI): פרויקט כבל החשמל התת-ימי שיחבר בין רשתות החשמל של יוון, קפריסין וישראל.
קישור החשמל בין יוון למצרים (GREGY).
צינור הגז בין יוון לבולגריה.
מסופי גז טבעי נוזלי (LNG) אזוריים חדשים
בנוסף, החוק קורא למזכיר המדינה האמריקאי לתת עדיפות למזרח הים התיכון במדיניות החוץ של ארה"ב, על ידי תמיכה פעילה במסגרות אזוריות, בעיקר פורום הגז של מזרח הים התיכון.
החקיקה כוללת סעיף המגדיר את "תפיסת הקונגרס" (Sense of Congress), המדגיש קונצנזוס דו-מפלגתי רחב: מזרח הים התיכון משמש כגשר אסטרטגי קריטי המקשר בין אירופה, המזרח התיכון ואסיה, מה שהופך את המנהיגות האמריקאית המתמשכת באזור לחיונית.
תחת הוראות אלה, החוק קובע כי על ארצות הברית:
לשמר את המנהיגות ביוזמות דיפלומטיות מרכזיות, פורום הגז של מזרח הים התיכון והסכמי אברהם.
לתמוך בתשתיות ובאינטגרציה, ולקדם יוזמות אנרגיה, תחבורה וביטחון שימצבו את האזור כחוליה מרכזית במסדרון IMEC.
כינוס פגישה רשמית בין מזכיר המדינה האמריקאי לשרים החוץ של יוון, קפריסין וישראל.
למנף מסגרות מדיניות קיימות, תוך הנחיית מזכיר המדינה להשתמש ב"חוק השותפות לביטחון ואנרגיה במזרח הים התיכון של 2019" כמפת דרכים לקידום קישוריות והגברת הדיאלוג המשולש בנושאי ביטחון ימי, הגנת סייבר והגנה על תשתיות קריטיות.
כדי להבטיח שקיפות ואחריות, החוק מטיל חובת דיווח שנתית מפורטת בתוך שנה מיום חקיקתו:
דוחות התקדמות שנתיים: מזכיר האנרגיה, בשיתוף פעולה עם מזכיר המדינה, יגיש דוח שנתי המפרט את יישום החוק, השפעתו ועדכונים לגבי פרויקטים פעילים בתחומי האנרגיה והביטחון.
תדרוכים רב-צדדיים: מזכיר המדינה יתדרך את ועדות הקונגרס לגבי כל היוזמות הרב-צדדיות המערבות את ארה"ב ומדינות מסדרון IMEC.
מודל לשיתוף פעולה ביטחוני: מזכיר המדינה, לצד המזכיר לביטחון המולדת, יעריכו את פעילות המרכז הביטחוני בקפריסין (CYCLOPS) כדי לקבוע אם הוא יכול לשמש כמודל לשיתוף פעולה ביטחוני רב-צדדי רחב יותר.
רקע היסטורי ותמיכה חוצת מפלגות
החקיקה נהנתה מתנופה דו-מפלגתיות חזקה כבר מתחילת דרכה. היא הוצגה לראשונה בבית הנבחרים בשנה שעברה על ידי חברי הקונגרס בראד שניידר (דמוקרט) וגאס ביליראקיס (רפובליקני). השנה, הוגשה הצעת חוק מקבילה בסנאט על ידי הסנאטורים קורי בוקר (דמוקרט) ודייוויד מקורמיק (רפובליקני), וזכתה לתמיכה מיידית משני צדי המתרס.
אם החוק יעבור ויחתם סופית, "חוק הביטחון והאנרגיה של מזרח הים התיכון" יסמן את הניצחון החקיקתי הגדול השלישי של השדולה היוונית-אמריקאית (בשיתוף פעולה הדוק עם השדולה הפרו-ישראלית) בשנים האחרונות. הוא מצטרף ל"חוק השותפות לביטחון ואנרגיה במזרח הים התיכון של 2019" ול"חוק ההגנה והשותפות הפרלמנטרית בין ארה"ב ליוון של 2021" – שני חוקים ששדרגו באופן יסודי את המסגרת המוסדית של הברית האסטרטגית של ארה"ב עם יוון, קפריסין והאזור כולו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
