מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (ה-FAA) החל ליישם באופן רשמי תקנה חדשה, המחייבת התקנת מחסום הגנה משני בתא הטייס של מטוסים מסחריים חדשים. מטרת ההנחיה היא לעכב מסיגי גבול או תוקפים פוטנציאליים בזמן שדלת תא הטייס נפתחת, ובכך לאפשר לצוות להגיב ולנעול את הדלת בבטחה. התקנה חלה על כל מטוס חדש שנמסר לחברות התעופה החל מ-25 באוגוסט 2026, אך אינה כוללת חובת התקנה רטרואקטיבית על מטוסים שכבר נמצאים בשימוש.
המהלך נולד בעקבות חוק פדרלי שנחקק עוד בשנת 2018, והוא מהווה למעשה את ההמלצה האחרונה של "וועדת ה-11 בספטמבר" שטרם יושמה. מאז אירועי הטרור של 2001 שונתה האבטחה בתעופה מן היסוד, בעיקר באמצעות דלתות תא טייס משוריינות. המחסום החדש מתמקד בנקודת התורפה שנוצרת כאשר אחד הטייסים חייב לצאת מתא הטייס לצרכים אישיים או להפסקה. עד כה, הפרקטיקה המקובלת הייתה חסימת המעבר באמצעות עגלת השירות על ידי צוות המטוס.
המחסום המשני תואר כמעין "שער" או דלת מתקפלת, הניתנת לאחסון קל במהלך הטיסה ונפרסת במהירות בעת הצורך. להערכת ה-FAA, עלות התקנת המחסום עומדת על כ-35,000 דולר למטוס, והעלות הכוללת לתעשייה – כולל הכשרות צוות – נאמדת במאות מיליוני דולרים לאורך שנים.
דרישת הטייסים והביקורת על האפקטיביות
איגוד הטייסים האמריקאי (ALPA) בירך על החוק, אך מביע אכזבה מכך שאינו חל על מטוסים קיימים. נשיא האיגוד, ג'ייסון אמברוסי, קרא ל-FAA להחיל את הדרישה על כלל הצי הפעיל ללא דיחוי, וטען כי רמת האבטחה של הנוסעים אינה צריכה להיות תלויה בדגם המטוס.
מנגד, עולות תהיות לגבי הנחיצות בפועל. ב-25 השנים שחלפו מאז פיגועי 11 בספטמבר, מספר הפריצות המוצלחות לתאי טייס במטוסים מסחריים שואף לאפס, בעיקר הודות לשינוי תפיסת הנוסעים והצוות שלא יאפשרו חטיפה, ולדלתות המשוריינות.
יתרה מזו, ניתוח אסונות תעופה בעשור האחרון – דוגמת התרסקות טיסת ג'רמן ווינגס ב-2015 או טיסת צ'יינה איסטרן ב-2022 – מראה כי הסיכון המשמעותי ביותר נבע דווקא ממצבים שבהם טייס ננעל מחוץ לתא או מאירועים הקשורים לבריאות הנפש של הצוות, ולא מניסיונות פריצה מבחוץ.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם – מעל ל-900 חברים
