בחריין, יעד תיירותי קטן ונישתי, המושך בעיקר אנשי עסקים, תיירי סוף־שבוע מסעודיה וקהל מערבי המחפש חוויה מקומית ולא רק שואו, הפכה בימים האחרונים לחלק מזירת התקיפות האיראניות באזור.
בעקבות ׳הסכמי אברהם׳ גילו הישראלים את ממלכת בחריין. בשנים הראשונות אף פקדו אותה בתדירות לא מעטה. אולם מאז הפסקת הטיסות הישירות, הקשר הפך מורכב ולא נוח. דובאי במקביל, המציעה חוויה עשירה, נוצצת ומגוונת יותר, משכה אליה את עיקר הביקוש. בחריין, מצדה, לא הצליחה לייצר בידול תיירותי מובהק, ובצל מתיחות ביטחונית וזהירות פוליטית, ירדה בהדרגה מסדר העדיפויות של התייר הישראלי.
מאז ההסלמה בימים האחרונים, ספג ענף התיירות בממלכה מכה נוספת. תחושת הביטחון סביב בתי המלון נפגעה באופן מורגש, גם אם הנזק הפיזי בפועל היה מוגבל יחסית. מלון Crowne Plaza במנאמה הבירה נפגע במהלך התקיפות, עם נזק לחזית ושריפה מקומית, אך לא קרס. האירוע, שבו היו גם פצועים, המחיש עד כמה גם מלונות יוקרה במפרץ כבר אינם נתפסים כחסינים, והפכו לחלק מהמרחב המאויים.
על רקע זה, פרסמה שגרירות ארה״ב בבחריין אזהרה חריגה הקוראת לאזרחים להימנע משהייה במלונות בממלכה, בשל החשש שהם עלולים להפוך ליעד בתקיפות נוספות. בשורה שהמלך חמד בן עיסא אאל ח'ליפה מן הסתם ממש לא רצה לשמוע. התפתחות שמעמיקה עוד יותר את הפגיעה בתדמית ממלכתו.
האירוע, יחד עם אזהרות בינלאומיות, הכניס את בתי המלון במדינות המפרץ, שבדרך כלל נתפסים כמרחב בטוח ונייטרלי, אל תוך השיח הביטחוני. עבור ענף שמבוסס על תחושת יציבות, זהו שינוי עמוק. התוצאה כבר ניכרת: ירידה בביקושים מצד תיירים בינלאומיים, מעבר להזמנות קצרות טווח וזהירות יותר, וחזרה של חלק מהמלונות להישענות על קהל עסקי מקומי ואזורי. עבור יעד כמו בחריין, עצם הסדק בתדמית משמעותי לא פחות מהנזק הפיזי עצמו.
גם בזירה האזורית נרשמו פגיעות נקודתיות במלונות: בדובאי נגרם נזק קל למלון האיקוני והיוקרתי בורג׳ אל־ערב, וכן למלון Fairmont על אי הדקל פאלם ג’ומיירה. אפילו שבשני המקרים מדובר בנזק משני שנגרם מחלקי יירוט של טילים או רחפנים, ולא בפגיעה ישירה.
אירועים מסוג זה פוגעים בליבת המודל התיירותי של מדינות המפרץ – תחושת הביטחון. הם מובילים לירידה מיידית בביקושים, למעבר להזמנות זהירות וקצרות טווח, ולהסטת תיירים ליעדים הנתפסים יציבים יותר, תוך פגיעה משמעותית יותר במדינות הקטנות והפחות מבוססות תיירותית.
הערכות ראשוניות בענף, המבוססות על דפוסי תגובה לאירועים ביטחוניים דומים בעבר ועל היקף שוק התיירות במפרץ, הנאמד בכ־150–180 מיליארד דולר בשנה, מצביעות על פגיעה אפשרית של מיליארדי דולרים בשנת 2026. עם זאת, מדובר בשלב זה במודלים אנליטיים בלבד, בטרם פורסמו נתונים רשמיים.
“המלחמה האזורית המתפתחת מהווה אירוע מורכב עבור התיירות העולמית”, אומר ד״ר ערן כתר, ראש החוג לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. “מהזווית התעופתית, שדה התעופה בדובאי הוא מהעמוסים בעולם, עם למעלה מ־95 מיליון נוסעים בשנה, ומשמש גשר מרכזי בין אירופה לאסיה. שיבוש הפעילות בו גורר ביטול של מאות טיסות מדי יום ופוגע בקישוריות הגלובלית בין שווקי תיירות מרכזיים.
“בנוסף, האזור מהווה בסיס פעילות לשתי ענקיות תעופה, Emirates ו־Qatar Airways, אשר פעילותן נפגעה. המשמעות היא שתיירים ואנשי עסקים בדרכם בין אירופה לאסיה נאלצים לבצע מעקפים מורכבים ויקרים יותר.
“אזור המפרץ הוא יעד תיירותי בצמיחה מואצת”, מוסיף כתר. “איחוד האמירויות לבדה אירחה כ־20 מיליון תיירים בשנת 2025, ומדינות כמו סעודיה, קטאר ובחריין נהנות מקצב צמיחה גבוה מהממוצע העולמי. אולם היציבות שהייתה חלק מרכזי במיתוג האזור מתערערת. זהו אתגר משמעותי עבור תעשיית התיירות, המשקיעים והתיירים עצמם”.
לדבריו, גם אירועי שיא אזוריים נמצאים בסיכון: “עונת הרמדאן, הכוללת עלייה לרגל למכה ומדינה וחגיגות איד אל־פיטר, היא תקופה קריטית לתיירות בסעודיה. בשבועיים הראשונים של הרמדאן בלבד הגיעו למעלה מ־10 מיליון עולי רגל, והמשך הפעילות בהיקף זה אינו מובן מאליו במצב הנוכחי”.
גם בזירה הפיננסית מתחילים לראות את ההשפעה: אנליסטים של JPMorgan כבר מזהירים מפגיעה בצמיחה הלא־נפטית במפרץ. תחום שבו התיירות היא מרכיב מרכזי, מה שמחזק את ההערכה כי גם ללא נתונים רשמיים בשלב זה, הנזק לענף ב־2026 עשוי להיות משמעותי.
ואנחנו עדיין רק בתחילתו של המשבר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
