תחרותיות ושינויים פוגעים ברווח הגולמי של חברות התעופה

ריבוי הטיסות לאיחוד האמירויות מראה באופן ברור כיצד הלהט לטוס ליעד מסויים מצד מספר גדול של חברות תעופה יגרום בסופו של דבר נזקים כלכליים למשתתפות בתחרות הגדולה שנוצרה. מכירת חבילה, הכוללת טיסות ו-4 לילות במחיר כ-400-300 דולר לדובאי, כפי שמוצע עתה בממוצע, פוגעת ברווח הגולמי, שזה ההפרש בין ההכנסה מהמכירות לבין עלות המכר.  ריבוי חברות תעופה בנתיב אחד משפיע מיידית על רמת התחרותיות, שמשמעותו מחירים נמוכים והפסדים. מה גם, ששינויים בלתי הפיכים שיצר משבר הקורונה גורעים כספים נוספים מההכנסות, כמו למשל, ביטולי טיסות של נוסעים המגיעים לנתב"ג בלי ניירת הבדיקות הדרושה, או ויזות ונשלחים הביתה.

השינויים הבולטים בפעילות חברות התעופה

מגפת הקורונה העולמית שינתה בהרבה דרכים את העולם. יותר מכפי שמישהו יכול היה לדמיין בעבר הלא רחוק. במובנים מסויימים השתנו הדרכים בהם אנו מתקשרים, מטיילים, טסים ואפילו הדרכים בהם אנו עושים עסקים. למגמות עולמיות אלה השפעה דרמטית על הנסיעות והתעופה. גם כשמסתכלים קדימה לשנה הבאה, שבה עדיין ימשיך העולם להתמודד עם המגיפה, חייבים לזכור, כי  הפסיכולוגיה הצרכנית השתנתה והשפעת השינויים על תעשיית התעופה מכרעת.

קיצור שרשרת הפיקוד – מנקודת מבט מבצעית, לקיצור שרשרת הפיקוד ישנה השלכה ארוכת טווח על אופן הפעולה של העסקים התעופתיים. בזמן משבר אין אפשרות לפעול מעלה ומטה דרך כל השכבות ההיררכיות. אין את הזמן. אי אפשר לבקש ממישהו לבחון פעילות מסויימת ולהביא את הנתונים למחליטים למעלה כדי לגבש החלטה. צריך לפנות ישירות לאדם שיש לו את הידע לפעולה המתבקשת, כי קיצור שרשרת הפיקוד מאפשרת את קיצור זמן התגובה הרצוי.

פעילות פיזית בהשוואה לפעילות וירטואלית – משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו בו, שינו את תמהיל העבודה הפיזית והווירטואלית. רוב העובדים שנותרו בחברות התעופה (השאר בחל"ת, או מועמדים לפיטורין) פועלים היטב כמעט 9 חודשים בצורה וירטואלית. זה כנראה שינוי שיישאר קבוע. אבל, לסגירת עסקאות תיירותיות ותעופתיות עדיף לעשות פגישות עם לקוחות חדשים, פנים אל פנים. לעומת זאת  לבדיקת הפעילות השוטפת הווירטואלי די טוב. כלומר, שיטות הפעולה, החוקים ההנחות וסיווג הפעילויות, לא יחזרו למקום שהם היו בעבר.

חיסונים

תעשיית התעופה מתכוננת להגעתם של החיסונים נגד הנגיף, בתקווה שהשפעתם על הנסיעות והטיסות  תהיה משמעותית. נכון, שזמינותם של החיסונים מעיד, כי יהיה סוף למשבר ואז יתאפשר לחברות התעופה לקבל הכנסות נוספות כשהמחוסנים יחזרו לטוס, מה שיאפשר להן החזרי מימון בטווח קרוב יותר ממה שהעריכו רק לפני כמה חודשים. למרות זאת, יהיה זה מאוחר עבור חברות תעופה עם נזילות לא מספיקה, כשלא נותר להן נכסים לא משועבדים. גם חברות תעופה ששורדות את המשבר יאלצו להיאבק עוד הרבה שנים עם רמת חוב מוגברת. לכן, חברות התעופה שרוצות לשרוד חייבות להיות רזות יותר ועם יותר כושר פעילות גמיש.

החיסונים ישפיעו בחיוב על אימון הצרכנים והאימון המחודש יגרום להגברת ההזמנות לטיסות ובעקבות כך להגברת לו"ז הטיסות. לנוסעים הפוטנציאליים אמור להיות, יותר ביטחון, שאם הם מזמינים טיול או טיסה, הם יבוצעו, בתנאי שהחזרה המוגברת לפעילות טיסתית לא תגרור עיצומי עובדים. יחד עם זאת חייבים לזכור, כי תמשך שריפת המזומנים, מכיוון שתעשיית התעופה לא תחזור לרמות הישנות.

הפיכת חיסונים למתן אישור לעליה לטיסה תהפוך למגמה. אך היות והרצון להתחסן הוא של הנוסעים בלבד, תעמוד בפני חברות התעופה בעיה לא פשוטה – כיצד לא לסכן נוסעים בטיסה שמעדיפים לא להתחסן. ברור שלא על חברת התעופה להחליט, אלא על הממשלות מוטלת החובה להחליט מי רשאי יהיה לטוס, או שהנוסעים יורשו לטוס בחברת התעופה רק אם יוכלו לספק הוכחה שחוסנו.

המלצות ICAO

חברות התעופה ונמלי תעופה ממשיכים לפעול בהתאם להמלצות הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO  International Civil Aviation Organization) , בנוגע לחיטוי מסופים, הגנה על צוותי הקרקע וצוותי האוויר, ושמירה על הריחוק החברתי. ביצוע המלצות אלה הוא גורם נוסף לקיטון ההכנסות.

הארגון ממליץ לפזר את הליך העלייה למטוס בנמלי התעופה, להשעות את שירותי המזון והמשקאות בטיסות קצרות טווח ולהציע שירותי מזון ומשקאות ארוזים מראש בטיסות ארוכות טווח. הכל במטרה להגביל את המגע בין הנוסעים לצוותי הקרקע והאוויר. הארגון ממליץ גם לייעד את השירותים במטוס על פי הקצאת המושבים, במטרה למנוע מנוסעים לעבור ליד מושבי הנוסעים, כדי להשתמש בשירותים המרוחקים מהמקום שבו הם יושבים.

השפעת הממשלות

לא משנה עד כמה רוב הנוסעים מרגישים בטוחים במשך הטיסה, הוראות הממשלות, התלויים בגלי התפשטות המגיפה המחודשים, כפי שמתרחש עתה בארץ ובעולם, משפיעות בבירור על רצונם של האנשים לטוס, או לא לטוס. ההוראות הממשלתיות המשתנות יוצרות אי סימטריה של מידע וחוסר בהירות, שדוחה את רוב האנשים לטוס, במיוחד כאשר הם לא יכולים להיות בטוחים שהם יוכלו להגיע ליעדם. בלבול זה הוא גורם נוסף הגורע מההכנסות.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=112707