מלונאים ומפונים – שוב נפגשים

יום שישי בבוקר, לפני עשרה ימים, בבאר שבע. סימה אלימלך בת ה-51 התכנסה עם בעלה אבי ובנותיהם בממ”ד בדירתם, כאשר אזעקות צבע אדום מילאו את האוויר. רק יום קודם לכן טיל בליסטי איראני פגע בבית החולים סורוקה הסמוך, והחריף את תחושת החרדה של המשפחה. עד מהרה נודע כי טיל נוסף פגע בשכונה שקטה סמוכה וגרם לנזקים כבדים לבניינים רבים.

כשהתושבים החלו לעכל את שקרה ולהתמודד עם ההרס, אלימלך – מנכ”לית מלון לאונרדו נגב – עברה מיד למצב חירום. היא ביקשה מבעלה להכין את ארוחת השבת, ובמקביל הורתה לצוות המלון, דרך קבוצת הווטסאפ, להתייצב במלון. אף שהחלה בתפקידה רק לפני שלושה חודשים, פעלה במקצועיות ראויה לציון כמי שמכירה את המערכת היטב, והגיעה למלון תוך עשר דקות. גם הצוות לא איחר לבוא.

תוך שעה, המלון שינה פניו. החדרים הוכנו, החללים הציבוריים אורגנו, הוגשו כיבודים – ואפילו נפתח גן ילדים. “ברשת פתאל יש לנו ניסיון עם קליטת 20 אלף מפונים מאז ה-7 באוקטובר”, היא מסבירה. “אבל כשזה קורה בעיר שלך, לאנשים שאת מכירה – זה פוגש אותך אחרת. הילדים שלנו לומדים יחד ולפגוש בבנות שמשחקות עם בנותיי מפונות למלון שלנו זה משהו אחר. הרגשתי בתחושת שליחות. היה לי ברור שאנחנו נעשה הכל כדי לעזור למי שאיבדו את ביתם ואת תחושת הביטחון.”

בשבוע שעבר, זמן קצר לאחר הכרזת הפסקת האש, באר שבע ספגה מתקפה קטלנית נוספת שגבתה את חייהם של ארבעה אזרחים. גל נוסף של מפונים הגיע למלון. עד הערב כבר שוכנו שם 500 איש, רבים מהם צפוים להישאר לפחות חודש.

מאז מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, למעלה מ-200 אלף ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם – תחילה מהדרום ולאחר מכן מהצפון. רבים מהם שוכנו במלונות ובדירות נופש לטווח קצר. מה שהתחיל כפתרון זמני, נמשך חודשים ארוכים והציב למלונאים אתגרים לוגיסטיים, כלכליים ונפשיים. מנהלי המלונות נאלצו לאזן בין מתן שירותי אירוח רגילים לבין צרכים הומניטריים. החדרים הפכו לדירות מגורים, ושירותי תמיכה – נפשיים, חינוכיים וטיפוליים – סופקו בשיתוף עם המדינה.

הניסיון הזה התברר כקריטי גם כשתחילת יוני הביאה עמה מתקפות טילים מאיראן על ערים בישראל. מאז החל מבצע “עם כלביא”, ענף התיירות הישראלי חווה ירידה דרמטית. המתיחות האזורית, אזהרות המסע, ביטולי הטיסות וחוסר הוודאות – כולם הובילו לירידה כמעט מוחלטת בתיירות הנכנסת. גם התיירות המקומית, במיוחד בצפון ובדרום, התאדתה. במציאות הזו, עבור מלונות רבים, קליטת מפונים הפכה לא רק לצו מוסרי – אלא גם לפתרון הישרדותי.

מי שמובילה את ההתמודדות בתחום היא רומי גורודיסקי, סגנית מנכ”ל התאחדות המלונות בישראל. גורודיסקי, בולדוזרית ותיקה רבת פעלים הנחשבת לדמות מפתח מאחורי הקלעים, מובילה מערכי חירום מאז ימי מבצע  “ענבי זעם” בלבנון ב-1996. ב-7 באוקטובר סייעה להקים חמ”ל לאכלוס מפונים מדרום ומצפון. עם תחילת מבצע “עם כלביא”, פתחה חמ”ל חדש. “ב’חרבות ברזל’ הכול רוכז דרך רשות החילוץ והפינוי הלאומית פס״ח”, היא מסבירה. “הפעם, האחריות עברה לעיריות ולרשויות המקומיות”.

אם קודם מדובר היה בפריפריה, הפעם נפגעו המרכזים העירוניים. “מתוך 15,000 מפונים, כ-10,000 שוכנו במלונות”, היא אומרת. “היתר מצאו מקום אצל משפחות וחברים. עבדנו עם העיריות כדי להשאיר אנשים קרוב לסביבה המוכרת שלהם – מתוך הבנה שקרבה קהילתית מקלה על ההתמודדות”. מערכת ניהול החדרים שפיתחו גורודיסקי וצוותה בזמן אמת אפשרה שיבוץ מהיר ויעיל. ייתכן אפילו שמדובר במודל לניהול חירום שיאומץ ברחבי העולם ואף ילמד בבתי ספר למלונאות.

בין המפונים גם דני שדה, בן 72, לשעבר כתב התיירות של “ידיעות אחרונות”, שסיקר מאות מלונות בארץ ובעולם. הוא פונה מביתו שבתל אביב שעות לאחר שפגיעה בבנין רב קומות קרוב לביתו גרמה נזק לבניין כולו. “מצאתי את עצמי עם בן זוגי וכלבנו, טייסון, בחדר של 14 מ”ר במלון בובו מרשת בראון”, הוא מספר. “החדר קטן, אבל האוכל נהדר והצוות מדהים”. שדה, שהתארח ביותר מ-250 מלונות ב-40 מדינות, אומר שהפעם זו חוויה אחרת לגמרי. “לראשונה שאני במלון עם כלב, יורד איתו למקלט בזמן אזעקות, מתמודד עם ניירת של דירתנו שנפגעה. זה לא סוג האירוח שדמיינתי אי פעם.”

מה קורה במלונות תל אביב וגוש דן נוכח זרם האורחים הלא צפוי הזה?

ד”ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת, מסביר: “בין ינואר לאפריל 2025 תפוסת המלונות בתל אביב עמדה על 45% בלבד – בשל האטה בתיירות הבינלאומית. קליטת המפונים עוזרת למלונות לשפר הכנסות, לפחות באופן זמני”.

אך האתגרים לא נעלמים. רבים מהמפונים יתקשו למצוא דיור חלופי, בעיקר באזור תל אביב רבתי  – מהיקרים בעולם. “הענף הסתגל למציאות. ב-2024 חלק מהמלונות שילבו בין מפונים לאורחים רגילים. זה דורש איזון תפעולי, אבל הרוב מבין את המציאות החריגה. כדי למנוע חיכוכים, רשתות גדולות מקצות מלונות מסוימים למפונים ואחרים לתיירים. גמישות תהיה מילת המפתח”, מסכם כתר.

כל מלונאי יאמר לך: אנחנו מחכים בקוצר רוח לחזרת התיירות. אך עד אז, נמשיך לארח מפונים – בשקט, במקצועיות, ובאמפתיה. עם המשך הלחימה בעזה, התקווה לגל תיירות נראית כרגע כפנטזיה.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=176455