אמריקה חוגגת 250 והווטרגייט עדיין משדר דרמה

ארצות הברית נערכת לאחת החגיגות הגדולות בתולדותיה עם ציון 250 שנה לחתימה על הכרזת העצמאות. בין מצעדי ענק בבירה לשחזורי קרבות מרגשים, הצצה אל מאחורי הקלעים של הביקור בוושינגטון – והשהות במלון הסקנדלים האייקוני שהפך לסמל של יוקרה עכשווית עם נגיעה ישראלית
מתחם הווטרגייט לצד נהר הפוטומק - משרדים, דירות ומלון אייקוני וראשי המלון עם הכותב - המנכ״ל דן פימנטל(במרכז) ויד ימינו אכילס פינזון (משמאל). צילומים: מוטי ורסס והדמיית המתחם ממעוף הציפור של AI

בארצות הברית נשלמות ההכנות לחגיגות יום העצמאות שיחלו בשבת. אחת החגיגות הגדולות בתולדותיה עומדת לצאת לדרך. וושינגטון הבירה לא תחגוג השנה רק את הרביעי ביולי. היא תהפוך לבמה הלאומית של אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה האמריקאית – 250 שנה לחתימה על הכרזת העצמאות.

ברחבי העיר כבר מורגשת התכונה. דגלים, כרזות ומיצגים מיוחדים מבשרים על האירוע המתקרב, אך זהו רק המתאבן. וושינגטון צפויה להפוך בסוף השבוע לתיאטרון פתוח של פטריוטיות, היסטוריה וחגיגה אמריקאית בקנה מידה יוצא דופן.

ליבה של החגיגה יפעם לאורך ה – National Mall. זהו אינו קניון, אלא הסלון הלאומי של אמריקה – המרחב הציבורי והטקסי המרכזי של וושינגטון. שדרה ירוקה עצומה באורך של כ־3 קילומטרים, הנמתחת בין בניין הקפיטול לבין אנדרטת לינקולן, שם צפויים להתכנס מאות אלפי מבקרים ואולי אף למעלה ממיליון איש במסגרת אירועי “Salute to America 250”.

בין מוקדי השיא יהיו יריד המדינות הגדול של אמריקה, שיאגד נציגויות מכל רחבי המדינה ויחגוג את הגיוון האמריקאי, לצד מצעד העצמאות המורחב לאורך שדרת קונסטיטושן. תזמורות צבאיות, יחידות טקסיות, משלחות תרבות ונציגים מכל חמישים המדינות יהפכו את מרכז העיר לפסיפס אנושי צבעוני של אמריקה כולה.

הביקור שלי בבירה, כמה שבועות לפני החגיגות, היה מרגש במיוחד. במאונט ורנון – אחוזתו ומקום מנוחתו של ג’ורג’ וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית והאיש שעל שמו נקראת הבירה – מורגש משקלו של הרגע ההיסטורי יותר מכל. בכל אביב מתקיים כאן סוף שבוע המוקדש למלחמת העצמאות האמריקאית. האחוזה כולה הופכת לסצנה חיה משנות ה־70 של המאה ה־18. מאות חובבי היסטוריה מכל רחבי ארצות הברית, רובם מתנדבים שאינם מקבלים תמורה כספית, צועדים במדים תקופתיים, משחזרים קרבות, בעוד רעם תותחים מהדהד בין המדשאות. מסע בזמן אל ראשיתו של החלום האמריקאי.

מאות חובבי היסטוריה צועדים בהתנדבות במדים תקופתיים באחוזת הנשיא המייסד ומשחזרים את קרבות העצמאות האמריקאית. צילום: מוטי ורסס

וושינגטון עצמה היא עיר של שכבות אינסופיות. כל רחוב מספר סיפור אחר. שכונת ג’ורג’טאון משלבת קסם היסטורי, אווירה אוניברסיטאית ואופי וושינגטוני קלאסי. במוזיאון האוויר והחלל של הסמית’סוניאן חוגגים את החלוצים שהעזו לעוף, את הנחיתה על הירח ואת מסעות האדם אל החלל. מנגד, ביקור במוזיאון השואה של ארצות הברית מזכיר עד כמה שברירית יכולה להיות האנושות.

עם רדת החשיכה הצטרפתי לסיור ערב אינטימי מודרך במיניבוס. וושינגטון בלילה היא עיר אחרת. אחד אחרי השני מגיחים מן החשכה הסמלים הגדולים של אמריקה: אנדרטת וושינגטון, אנדרטת לינקולן, אנדרטת ג’פרסון ואנדרטת מרטין לותר קינג. לצדן ניצבות אנדרטאות איוו ג’ימה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. יחד הן מספרות את סיפורה של מעצמה שלא רק חוגגת ניצחונות, אלא גם זוכרת את המחיר ששולם עבורם. בלילה, וושינגטון מרגישה פחות כבירה פוליטית ויותר כמקדש פתוח תחת כיפת השמיים לערכים, לאנשים ולרעיונות שעיצבו את ארצות הברית. חוויה מומלצת.

אלא שהביקור שלי נבע גם מסיבה נוספת: הרצון להכיר מקרוב את אחד ממלונות הדגל המסקרנים ביותר באמריקה: מלון ווטרגייט. זהו מקום שבו היסטוריה פוליטית, יוקרה מלונאית, נופי נהר הפוטומק ואינספור סיפורים אמריקאיים נפגשים תחת קורת גג אחת.

כנער הערצתי את הנשיא ריצ’רד ניקסון בשל תמיכתו בישראל. לכן, השהות בת שלושה לילות במלון ששמו הפך לשם נרדף לאחת הפרשות הפוליטיות הדרמטיות בהיסטוריה האמריקאית הייתה גם חוויה טעונה. פרשת ווטרגייט – הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית וניסיון הטיוח שבא בעקבותיה – הובילה בשנת 1974 להתפטרותו של ניקסון, הנשיא האמריקאי הראשון והיחיד שעזב את תפקידו מרצונו. הסיפור אף הונצח בסרט עטור הפרסים “כל אנשי הנשיא”, בכיכובם של רוברט רדפורד ודסטין הופמן, שהמחיש לעולם את כוחה של העיתונות החוקרת.

אחת החוויות המרתקות במלון היא “חדר הסקנדל”. קונסיירז’ המלון, מספין אספאהה, מוביל אותי אל חדר אורחים לכל דבר ועורך עבורי מצגת מרתקת המסבירה כיצד אנשי הקמפיין של ניקסון פרצו למטה הדמוקרטים במתחם הסמוך. הפריצה עצמה לא התרחשה בתוך המלון, אך יוזמייה שהו בחדר הזה. השם ווטרגייט נקשר לנצח בפרשה. כיום משמש חדר האורחים הזה מעין מוזיאון קטן, ובו כרזות, עיתונים, תצלומים ומזכרות מאותה תקופה סוערת. מסתבר שהביקוש ללינה בו גבוה במיוחד. יש אורחים שמוכנים לישון ממש לצד ההיסטוריה.

חדר הסקנדל – לישון ליד ההיסטוריה. צילום: מלון ווטרגייט

גם כיום נחשב הווטרגייט לאחד ממלונות היוקרה המבוקשים ביותר בוושינגטון. החדר שבו התארחנו היה מרווח ומעודן, עם מרפסת פתוחה המשקיפה אל נהר הפוטומק, אולי הנוף המלונאי המרשים ביותר בבירה האמריקאית. אך הדרך של המלון מאז 1972 לא הייתה פשוטה. לאחר שנים של תהפוכות ותחרות מול מלונות יוקרה חדשים, נסגר הווטרגייט בשנת 2007. תחייתו הגיעה כאשר חברת Euro Capital Properties, בבעלות משפחת כהן, רכשה את הנכס והחלה בתהליך שיקום מקיף. בשנת 2016 נפתח המלון מחדש לאחר השקעה עצומה, כשהמטרה אינה לשחזר את העבר אלא להחזיר את מעמדו כאחת הכתובות היוקרתיות בעיר.

כיום כולל מלון ווטרגייט 336 חדרים, מהם 35 סוויטות, הפרושים על פני 12 קומות. “בראש גאוותנו ניצב מתחם הגג שלנו, שנחשב בעיני רבים ובהם מגזיני תיירות מובילים לאחד המרשימים בארצות הברית”, מספר המנכ”ל דן פימנטל. הגג הנושא את השם ׳טופ אוף דה גייט׳ (Top of the Gate ) אכן מרגיש כמו במה התלויה מעל העיר. מכאן נשקפים אנדרטת וושינגטון, מרכז קנדי, נהר הפוטומק והגשרים המובילים לוירג’יניה. תאמינו לי – הנוף עוצר נשימה. לקראת חגיגות יום העצמאות ברביעי ביולי המתקרב, מגלה פימנטל כי המלון נערך לאירוע גג אקסקלוסיבי לכ־400 אורחים. המחירים יחלו ב־1,750 דולר לאדם ויכללו תצפית ישירה על מופע הזיקוקים, שמפניית דום פריניון וקוויאר – והכל באווירה אלגנטית, אך בלתי מחייבת.

בר הגג האייקוני – מהמרשימים בארה״ב – במה תלויה מעל וושינגטון. צילום: מלון ווטרגייט

לשמחתי הגעתי בתקופה רגועה יותר. “בסופי שבוע”, מסביר פימנטל, “האווירה משתנה לחלוטין. כשהממשל מאט את פעילותו, המלון הופך מכתובת עסקית ליעד פנאי עבור דיפלומטים, בכירים ומטיילים מכל העולם.” במקביל מתוכננת במלון תכנית חידושים הדרגתית שתושלם עד סוף השנה. גם כך, חגיגות America 250 כבר דוחפות את הביקושים כלפי מעלה. בתקופת החגיגות צפויה דרישת מינימום של שלושה לילות, כשהמחירים יתחילו סביב 1,000 דולר ללילה.

לסיפור יש גם נגיעה ישראלית. אמנם חזיתו האייקונית והמעוגלת של המבנה נשמרה כפי שתוכננה בשנות ה־60, אך במסגרת ההתחדשות שולבו גם אלמנטים עיצוביים של המעצב הישראלי רון ארד, היוצרים דיאלוג מעניין בין הזוהר של אמצע המאה הקודמת לבין יוקרה עכשווית. אותה שפה עיצובית ממשיכה גם במסעדת Kingbird. ארוחת הבוקר מוגשת כאן באופן אלגנטי מתוך תפריט אישי ולא כמזנון. בערב מנצח השף בראד דה־בוי על מטבח מדויק ומעודן. בין פסטות טריות, נתחי בשר משובחים ושיחות ארוכות אל תוך הלילה, נדמה שלרגע הווטרגייט מפסיק להיות אתר היסטורי והופך לסלון הוושינגטוני של ימינו. מקום שבו דיפלומטים, אנשי תרבות ומטיילים נפגשים כשהפוטומק מנצנץ מבעד לחלונות.

ובעוד הזיקוקים עומדים להאיר את שמי וושינגטון ואמריקה חוגגת 250 שנות עצמאות, הווטרגייט מזכיר כי ההיסטוריה האמריקאית אינה קפואה בזמן. פעם היה סמל למשבר פוליטי שטלטל אומה שלמה. היום הוא אחד ממלונות היוקרה המסקרנים בארצות הברית. בין עבר להווה, בין פוליטיקה לאירוח, בין שערורייה לחגיגה, הווטרגייט ממשיך לעמוד בדיוק בנקודה שבה היסטוריה ואירוח נפגשים.

יום הולדת שמח אמריקה !

 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ:  IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם – מעל ל-800 חברים

שתפו את הכתבה ברשתות החברתיות:

אולי יעניין גם אתכם

הרשמה לניוזלטר