ועדת הכספים הצביעה בעד מתווה לדחיית סגירת שדה דב

"מתווה החוק לדחיית סגירת שדה דב לעוד שלוש שנים מציע 100% רווח ו-0% נזק. זה נהנה וזה אינו חסר ", זהו המתווה שהציע היום שר התחבורה הנכנס, בצלאל סמוטריץ' בפני ועדת הכספים של הכנסת. בדיון שהתקיים הבוקר בוועדה בראשות חה״כ משה גפני, הצביעו חברי הוועדה פה אחד בעד הצעתו של שר התחבורה לראש הממשלה, לדחות את סגירת שדה דב.

השר סמוטריץ' אמר בדיון כי לפי המתווה, "הכל יתקדם כרגיל, הליכי התכנון, בדיקות הקרקע ואפילו השיווק. עוד נעגן בחוק את זכויות אנשי הגוש הגדול, כך שאף אחד לא יצא ניזוק״. עם זאת, היו"ר חה״כ גפני שב וחזר על המלצת הוועדה שהתקבלה פה אחד בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, לפיה יש לדחות את סגירת שדה דב עד לינואר 2020.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר בסערת רגשות כי הוא מייצג 67,000 תושבים. "את החולים, את הסטודנטים, את החיילים, את תושבי העיר הכי פריפריאלית במדינת ישראל. זה פיקוח נפש ברמה הגבוהה ביותר. זה מאבק בשם אנשים חיים ונושמים״ ובפניה לגורמים המוסדיים אמר ראש העירייה: ״אל תתעמרו בעיר אילת״.

סגן וממלא מקום ראש העירייה, אלי לנקרי, הציג את הנזקים הכלכליים שיהיו לעיר אילת המסתמכים על דו״ח שביצע הכלכלן דוד בועז וכוללים סגירת מלונות, פיטורין, הגירה שלילית, ירידה בנכסי העיר ועוד. בדו"ח מציין בועז כי הרחקת אילת מת"א תגרום לירידה שנתית של 13% בכניסות לעיר של תיירים מקומיים ובירידה של כ-850,000 לינות. כמו כן, 1,400 חדרי מלון יהיו צפויים להיסגר וכך גם מאות בתי עסק מכלל 7,500 עסקים קיימים בעיר אילת. עוד מוסיף בועז בדו"ח שלו כי התוצר של אילת (המוערך בכ-12 מיליארד) צפוי לרדת בכ-10%, מתוך כ-30,000 מועסקים צפויים להיות כ-3,000 מובטלים וערך הנכסים (המוערך בכ-300 מיליארד שקל) צפוי לרדת בלפחות ב-5%. הירידה בתוצר תביא כמובן לקיטון בהכנסות ממיסים של המדינה. הנזק הישיר בלבד הינו אובדן תוצר של 1.2 מיליארד שקל לשנה וירידה של 15 מיליארד שקל בערך הנכסים בעיר. מתוך כך, נזקי האבטלה האמיתיים לא יתבטאו בתשלומי אבטלה, אלא בנטישת העיר ובפגיעה בחוסנה האסטרטגי של אילת

הנזק המהוון לכלכלת אילת, יהיה גדול בהרבה מאיבוד הכנסות שהמדינה צפויה לקבל באופן חד פעמי ממימוש החלופה לשדה דב הקיים.

חה"כ מאי גולן מן הליכוד ציינה שהבעיות שהציג נציג משרד הבטחון באשר לקושי בהפעלת השדה בגלל פירוק מערך הפקחים בשדה הצבאי והקושי שבאיוש מערך אזרחי – אינן קיימות במציאות, שכן אף בורג לא הוזז בנמל התעופה לפי שעה וחה"כ גפני ניסה להבין מדוע לא יוכל הצוות הקיים, המורכב מחיילים בסדיר, להמשיך את פעילותו כרגיל.

חה"כ החדש ניר ברקת (ליכוד) ביקש ליצור התניה בין פינוי השדה לבין סלילת רכבת לאילת.

מי שחרג מן השורה היה חה"כ יואב קיש (ליכוד) שאמר כי לא ניתן למנוע את הסגירה ועורכת הדין מטעם מנהלי הגוש הגדול, עו"ד רחל זכאי שהביאה את קולם של בעלי הקרקעות וננזפה על כך שנציג שלהם לא השתתף בישיבה הקודמת. גם הגדרתה כ"פארטאץ" את הטיפול בנושא שדה דב בשנים האחרונות התקבלה אצל היו"ר גפני בעלבון עצור.

"ברור שהולך להיות פקק ואסון תעופתי"

אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, אמר בעקבות המספרים שפירט לנקרי, כי "ההערכה שלנו היא שזה יהיה הרבה יותר קשה. יש לקחת בחשבון שאילת חיה על תיירות כנסים. זה בערך חצי מהפעילות והיא מתבססת על מרצים ופנליסטים שמגיעים לשדה דב. זה יוריד את התעשיה הזו ונראה זאת בתוך חצי שנה. ולכן אני חושב שאין פתרון. הירידה בתיירות שהצגתי פה בשבוע שעבר מדברת על 50%-60%: אין רכבת, אין כביש 90 מורחב, אין פתרונות. תיירות צריכה חמצן: את הסלוטים שאנחנו מבקשים משדה התעופה בן גוריון עבור חברות זרות, אין להם לתת. ברור שזה הולך להיות פקק ואסון תעופתי. אין שום הגדרה אחרת. כלכלת העיר אילת בנויה ב-80% על התיירות ולכן אם לא יהיה מענה לזה – העיר הזו תקרוס ולכן צריך לתת זמן להתארגנות וזה לא נעשה עד כה".

חברי ועדת הכספים הצביעו פה אחד בעד המתווה והמליצו לראש הממשלה ושר הביטחון לפעול לפיה. חה״כ משה גפני הביע תמיהה על כך שלא הועברו חוות דעת מקצועיות לוועדה. היו"ר גפני גם הביע תמיהה על כך שלא הועברו לוועדה חוות דעת מקצועיות, כמו זו של משרד הבטחון, למשל. ״אנחנו ניתבע לדין היסטורי על הנזקים הכלכליים שתביא הפגיעה באילת למדינה, כי הרי במצב דברים שכזה, אילת תיסגר״ אמר ותהה האם יש למשרד הבטחון אלו מניעים נסתרים.

בין חברי הכנסת שבאו להביע תמיכתם בהמשך הפעלת שדה התעופה: ניר ברקת (ליכוד), קטי שטרית (ליכוד), אבי ניסנקורן (כחול לבן), מיקי לוי (כחול לבן), אורית פרקש-הכהן (כחול לבן), דוד ביטן (ליכוד), קרן ברק (ליכוד), מאי גולן (ליכוד), יעקב אשר (ש"ס), ינון אזולאי (ש"ס), יעקב מרגי (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד).

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=97073