מבריאים את תיירות המרפא

בתום שנה של דיונים בסוגיית תיירות המרפא, אישרה היום ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, אשר מוזגה עם הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), המסדירה את תחום תיירות המרפא בישראל.

עקרונות הצעת החוק הם מניעת פגיעה בטיפול המוענק למטופלים ישראלים כתוצאה מתיירות המרפא, הפניית הכנסות מפעילות זו לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית והבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר המרפא.

הצעת החוק קובעת כי יוסדר רישומם של סוכני תיירות המרפא, קובעת נורמות לפעילותם – בהם שמירה של סודיות רפואית, אספקת מידע גלוי ומלא לתייר הרפואי – כולל איסור על יצירת קשר עם רופאים שלא דרך גורם שנקבע ומינוי ועדת משמעת ומפקחים לתחום.

סוכן תיירות מרפא שעבר עבירת משמעת, ייקנס בסכום של 14 אלף שקל. משרד הבריאות יורשה להגביל את בתי החולים בקליטת תיירי מרפא אם יהיה חשש לפגיעה בזמינות הטיפול לחולה הישראלי. תיירי מרפא לא יטופלו בשעות הפעילות הרגילות של בתי החולים, והרופא המטפל לא יקבל סכום הגבוה מטיפול שלא לתייר מרפא (אלא אם ייקבע אחרת בתקנות). בנוסף, מוסד רפואי ציבורי שנתן טיפול רפואי לתייר מרפא בשעות הטיפול הרגילות או לא מסר מידע למפקח או למשרד הבריאות – יוטל עליו עיצום כספי בסך 50 אלף שקל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) ונציגי משרד הבריאות, סיכמו בדיונים כי המשרד יבצע ויסות מרווחי תיירות המרפא מבתי החולים המבצעים אותה, אל בתי חולים בפריפריה. עו"ד טל נזרי, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, התחייבה כי המשרד יספק לוועדה דו"ח מפורט על הסטות הכספים.

חברת הכנסת מיכאלי טענה כי אין בכך די וכי יש לנקוב שיעור קבוע של רווחים שיועברו לפריפריה. "אין בהתחייבות של משרד הבריאות כלום", אמרה. אולם הסתייגויות שהגישה בנושא נדחו על ידי רוב חברי הוועדה.

הצעתה של ח"כ מיכאלי, לפיה תוגבל פעילות תיירות המרפא ל-5% מכלל הפעילות הרפואית בבית החולים, נדחתה על ידי אלאלוף. זאת לאור עמדת משרד הבריאות, לפיה אין לנקוב בשיעור מפורש, על מנת שכל מקרה ייבחן לגופו.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), קרא לאפשר לרופאים להשתכר יותר במסגרת תיירות מרפא גם במסגרת בתי חולים ציבוריים, זאת על מנת להבטיח כי הרווחים יישארו במערכת הציבורית.

החוק ייכנס לתוקף תשעה חודשים ממועד פרסומו, למעט הסעיף המגביל שכר הרופאים, שייכנס לתוקף לאחר שיותקנו תקנות בעניין.

להגדיל את מספר תיירי המרפא – לא על חשבון הישראלים

הקריאה הראשונה של החוק עברה באוקטובר 2017 במליאת הכנסת. ועדת הכנסת נדרשה לחוק שכן בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו הפכה לתופעה כלל עולמית. על אף הצעדים החלקיים שנעשו עד כה בתחום הסדרת הפעילות, טרם גובשה מדיניות ממשלתית ברורה בתחום תיירות רפואית בישראל.

על פי נתוני משרד התיירות, בשנים האחרונות מגיעים לישראל כ-30,000 תיירים רפואיים בכל שנה, כאשר רובם מגיעים מרוסיה, אוקראינה, מדינות מזרח אירופה, קפריסין וממדינות שכנות אחרות.

בפועל, התחום התפתח בהתאם ליוזמות של בתי חולים וגורמים עסקיים שונים. לפיכך, מצבו של ענף התיירות הרפואית כיום והשפעותיו על מערכת הבריאות והחולה הישראלי אינם מיטביים מנקודת ראות כלל מערכתית.

זאת לצד העובדה שרוח היזמות שמביאים הסוכנים לענף, תורמת לפיתוחו ולהבטחת המשך פעילות התיירות הרפואית בישראל. פיתוח התיירות הרפואית בישראל תביא לתרומה משמעותית לכלכלה הישראלית ויסייע בפיתוח הרפואה הציבורית.

שר הבריאות יעקב ליצמן קבע כי החוק מטרתו מצד אחד לקיים את התיירות הרפואית, תוך הבטחת טיפול ראוי ומקצועי בתיירים, ומצד שני לוודא כי תיירות הרפואית לא תבוא על חשבון המטופל הישראלי וכי ההכנסות מתיירות רפואית יופנו לחיזוק המערכת הציבורית”.

שר התיירות יריב לוין, תמך בחקיקה אחרי הקריאה הראשונה שכן, לדבריו, הסדרה חוקית נכונה של התחום יש בה כדי לתרום לענף התיירות כולו, הן בהגדלת מספרי התיירים הנכנסים לישראל "והן בשיפור תדמיתה של ישראל והצגת פניה היפות והמתקדמות בעולם”.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=85602