"די פֿאַפּירענע בריגאַדע": מגטו וילנה, ליטא, לתיאטרון היידישפיל

מומלצת ביותר! הפקה חדשה להצגה, המביאה את סיפורם יוצא הדופן של חברי בריגדת הנייר - משוררים ואנשי רוח, שסיכנו את חייהם כדי להציל את אוצרות התרבות היהודית, במלחמת העולם השנייה
מההצגה "בריגדת הנייר" ביידישפיל. צילום שוש להב

לשמחתי הרבה, הוא פעיל ובועט – תיאטרון היידישפיל (התיאטרון היהודי) – ועתה בהפקה חדשה, חשובה ומקורית, בשיתוף שחקנים-זמרים בוגרי בי"ס למוזיקה רימון, שנותנים חיים חדשים לשירת יהדות אירופה, בהצגה "בריגדת הנייר", זאת בשילוב של עברית ויידיש, עם תרגום ברקע. ממליצה מאד לקהל הרחב להגיע ולהתרגש, ומקווה שההצגה תגיע גם לבתי-הספר התיכונים, או שתיכוניסטים יגיעו אליה.

"בריגדת הנייר", מחזה מוזיקלי חדש, מפגיש בין סיפורם המטלטל של גיבורי המחתרת של וילנה, ליטא, שהצילה את אוצרות התרבות היהודית, בתקופת המשטר הנאצי במלחמת העולם השניה, לבין השירים שנולדו בגטו וילנה. המחזה נולד ביוזמתה של הדס קלדרון, נכדתו של אחד ממנהיגי בריגדת הנייר, המשורר אברהם סוצקבר, שכתבה וביימה את ההצגה ומנהלת אותה אמנותית.

במשך כ- 3 שנים עבדו זמרים ויוצרים צעירים, בוגרי בית הספר רימון, בניהולם המוזיקלי והאמנותי של הדס קלדרון ואוהד חיטמן על יצירה מוזיקלית חדשה, המביאה אל הבמה את סיפורם של אנשי בריגדת הנייר ואת השירים שנכתבו בגטו בתקופת השואה. היוצרים הלחינו שירים מאת משוררי התקופה, עיבדו אותם לבמה ולמדו לשיר ביידיש. בכיכובם של מיכאל הנגבי, יונתן רוזן וקורל אנבל לוקץ׳.

על הבמה משתתפת גם הזמרת רותם שרעבי, אחייניתם של החטופים יוסי ז״ל ואלי שרעבי. שרעבי תשיר את ״תחת זיו כוכבי שמיים״, שהיה להמנון יהודי גטו וילנה. השיר, שנכתב ביידיש בימי השואה, מקבל כעת חיים חדשים על הבמה בקולה של צעירה שחוותה מקרוב את האובדן של 7 באוקטובר.

"בריגדת הנייר":

"בריגדת הנייר" הייתה קבוצה של משוררים, סופרים ואנשי רוח מגטו וילנה, שנדרשו על ידי הנאצים למיין את אוצרות התרבות היהודית לקראת השמדתם. במקום לציית, בחרו חברי הקבוצה לסכן את חייהם כדי להציל ספרים, כתבי יד ויצירות תרבות יהודיות, ביניהם כתבי יד של שלום עליכם, הגאון מוילנה, ביאליק, י"ל פרץ, יומנו של תיאודור הרצל, ספרי קודש עתיקים. עבורם, המאבק על אוצרות התרבות היה גם מאבק על הזיכרון ועל המשך קיומה של התרבות היהודית.

במרכז עלילת המחזה עומדים אברהם סוצקבר, פרידה רעייתו, שמרקה קצ׳רגינסקי וחבריהם, שניסו בתוך מציאות בלתי אפשרית לשמר את היצירה היהודית ואת קולה. המחזה חוזר אל הרגעים שבהם נכתבו ונולדו כמה מהשירים המזוהים ביותר עם וילנה והגטו, בהם "שקט, שקט בני נחרישה", "תחת זיו כוכבי שמיים", "פונאר", "פרילינג" ו"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" ומביא אל הבמה גם את סיפורם של האנשים שמאחורי המילים. הסיפור מתאר את בריחתם של חברי בריגדת הנייר ליערות לאחר המרד בגטו וילנה, ואת חילוצם ההירואי של אברהם ופרידה על ידי הכוחות הסובייטים ששלחו מטוס דו מושבי כדי להצילם.

מההצגה "בריגדת הנייר" ביידישפיל. צילום שוש להב

ההפקה מפגישה בין שירת היידיש ושירי התקופה לבין דור חדש של זמרים ויוצרים. באמצעות לחנים מקוריים, עיבודים עכשוויים וביצוע של יוצרים צעירים, מקבלים השירים שנולדו בגטו פרשנות חדשה וקול שמחבר בין העבר להווה. המחזה, שכתבה הדס קלדרון יחד עם עודד אהרליך ושריאל יוסף, נשען גם על קשר משפחתי עמוק: קלדרון היא נכדתם של אברהם ופרידה סוצקבר. דרך סיפורו של סבה, חוזרת ההפקה אל וילנה שלפני המלחמה, שכונתה "ירושלים ד' ליטא", אל מרכזי התרבות, הספריות ובתי הדפוס שבהם נוצרו ונשמרו אוצרות התרבות היהודית של מזרח אירופה. עבור קלדרון, העלאת הסיפור לבמה, היא גם מסע אישי ומשפחתי אל מורשתו של סבה ואל סיפורם של אנשי בריגדת הנייר – אנשים שבחרו לסכן את חייהם כדי להציל את המילים, הספרים והתרבות שהנאצים ביקשו להשמיד.

לדברי הדס קלדרון: "הסיפור נכנס לעולם של וילנה, מרכז התרבות המזרח אירופאית, רחוב היהודים זה מרכז ההוויה היהודית היידישאית, לשם הגיעו יהודים מכל העולם – חגיגה של תרבות שזכתה לשם 'הירושלים של ליטא'. כל אוצרות התרבות היהודיים היו בה – ספריות עתיקות, דפוס רום שהדפיס את התלמוד הבבלי, וכל אלו עמדו בסכנה נוראית עם פלישת הנאצים. מי שנבחרו היו סבא שלי, אברהם סוצקבר, ולצידו חברו שמרקה קצ'רגינסקי, מי שכתב את "שקט , שקט, בני נחרישה". שני המשוררים הפכו להיות מנהיגי בריגדה ברגע שהבינו שהגרמנים רוצים להעלים את העם היהודי, למחוק מהשורש ומהמקור, לכן החליטו להבריח את אוצרות התרבות למקומות מסתור ובכך הצילו את החומרים שנמצאים עד היום בספריה הלאומית, בניו יורק, בישראל ובוילנה".

"בריגדת הנייר" מבקשת להזכיר כי גם בתקופה האפלה ביותר, היו מי שנאבקו לא רק לשרוד, אלא גם לשמר את הזיכרון, השפה והתרבות. הם סיכנו את חייהם כדי להציל את המילים. עכשיו המילים שלהם מחזירות אותם לבמה.

ההפקה: בריגדת הנייר – די פֿאַפּירענע בריגאַדע – היא הפקה של תיאטרון יידישפיל, בשיתוף בית הספר רימון והרשות הלאומית לתרבות יידיש, ובתרומת קרן א.י. לרנר.

משתתפים: מיכאל הנגבי, יהונתן רוזן, קורל אנבל לוקץ' /שריאל יוסף, איתי עברון, אריאל בוינג׳ו, ליאם פורמן, ליהי יולזרי, ניתאי יניב, מאיה לוי, עדי ארבל, רותם שרעבי, סער אלון.

ניהול אמנותי ובימוי: הדס קלדרון

כתיבה: הדס קלדרון ועודד אהרליך

ליווי הפרויקט: אוהד חיטמן

ניהול מוזיקלי: איתי עברון וליאם פורמן

ליווי והדרכת שפת היידיש: שריאל יוסף

עיצוב תנועה: תום אפלבאום

עיצוב וידאו: יערה ניראל

עיצוב תפאורה: בתיה ומיכאל פיק

עיצוב תאורה: יאיר סלמן

עיצוב תלבושות: אלה קולסניק

עוזרת במאי: ענבל שלום

ניהול הצגה: אסף רותם

מנכ״ל התיאטרון: זליג רבינוביץ׳

ללוח המופעים ולרכישת כרטיסים

 

 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ:  IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם

 

 

שתפו את הכתבה ברשתות החברתיות:

אולי יעניין גם אתכם

הרשמה לניוזלטר