יש משהו אותנטי להפליא ברתימנו (רתימנון ביוונית) שבאי כרתים. אולי זהו מבוך הרחובות הצרים מרוצפי האבן, המרפסות הוונציאניות האלגנטיות המשקיפות על מבנים בני מאות שנים, או הנמל הציורי, שבו סירות דיג וטברנות על קו המים יוצרות אווירה ים־תיכונית יוונית שאי אפשר לעמוד בפניה.
ואולי זו התחושה שלמרות הפופולריות הגוברת של כרתים, העיר המקסימה הזו בחופו הצפוני של האי היווני הצליחה לשמר דבר שהופך לנדיר יותר ויותר בתיירות הים־תיכונית: את אופייה המקומי האותנטי.
במשך שנים חיה רתימנו בצילם של היעדים המוכרים יותר בכרתים. בעוד שאלונדה הפכה בקרב המטיילים הישראלים לשם נרדף לאתרי נופש יוקרתיים, וחאניה משכה מבקרים בזכות המגדלור האיקוני והנמל הוונציאני הרומנטי שלה, רתימנו נתפסה לעיתים קרובות כאחות הפחות זוהרת של האי. אולם התפיסה הזו משתנה בהדרגה.
מעניין לגלות שתיירים ישראלים מעטים יודעים כי הנסיעה מנמל התעופה הבינלאומי של הרקליון לרתימנו אורכת כמו הנסיעה לאלונדה. בניגוד להרקליון ולחאניה, לרתימנו אין נמל תעופה מסחרי, וגם אין בה נמל קרוזים מרכזי המזרים לעיר אלפי תיירים.
מה שהיא כן מציעה הוא משהו אחר: שילוב מרתק של היסטוריה, חופים יפים, אירוח עכשווי והאווירה מסבירת הפנים של עיירה כרתית מסורתית.
ההיסטוריה המרשימה של העיר ניכרת כמעט בכל מקום. מצודת פורטצה האדירה, המתנשאת בהוד מעל העיר העתיקה, היא אחד מציוני הדרך המרשימים ביותר בכרתים. המצודה נבנתה בידי הוונציאנים במאה ה־16 כדי להגן על העיר מפני פולשים, וחומות האבן העצומות שלה, השרידים ההיסטוריים והנופים הרחבים של ים כרתים מציעים מסע מרתק לאורך מאות שנות היסטוריה ים־תיכונית.
מתחת למצודה, הנמל הוונציאני הישן והקסום, עם המבנים הצבעוניים שעל קו המים, הטברנות המסורתיות והמגדלור ההיסטורי, נותר אחת האטרקציות שובות הלב ביותר בעיר. מעבר לנמל נפרשת העיר העתיקה כמבוך של רחובות מלאי אווירה, בוטיקים קטנים, מבנים היסטוריים וחצרות נסתרות. בליבה ניצבת מזרקת רימונדי מהמאה ה־17, ואילו מסגד נראצה המרשים, עם צריחו הייחודי, מזכיר את תקופת השלטון העות’מאני. כיום משמש המסגד לשעבר כקונסרבטוריון למוזיקה.
אך רתימנו אינה רק יעד היסטורי יפהפה. סצנת האירוח המתפתחת שלה מושכת דור חדש של מבקרים המחפשים גם חוויות תרבותיות וגם אירוח מתוחכם על שפת הים.
אחת הדוגמאות המעניינות ביותר היא נאוטילוקס רתימנו, ריזורט מרשים ברמת חמישה כוכבים על חוף הים, שנפתח לפני ארבע שנים. הסתקרנתי להכיר מקרוב את המלון הייחודי הזה, על 118 החדרים והסוויטות שבו. נראה שהוא מייצג גישה עכשווית לאירוח יוקרתי, המשלבת את האווירה של ריזורט על שפת הים עם הנוחות של מיקום עירוני. מחדרנו הדו־מפלסי נשקפו נופים יפהפיים של ים כרתים הכחול, כשחוף חולי ארוך נמתח לאורך קו החוף.
אבל מה שמבדיל מיד את נאוטילוקס ממלונות חוף רגילים הוא האדריכלות יוצאת הדופן שלו. במקום לתכנן עוד מבנה מלון מלבני, יצרו האדריכלים מבנה זורם בהשראת הספירלה החיננית של קונכיית הנאוטילוס, היצור הימי שגם העניק למלון את שמו.
אולם ההשראה חורגת מהגאומטריה הטבעית של קונכייה. לפי התפיסה האדריכלית של המתכננים המבנה נועד לבטא את החיבוק של הכנסת האורחים הכרתית המסורתית. צורתו המעוגלת מקבלת את פני האורחים ועוטפת אותם באופן סמלי, ויוצרת תחושת אינטימיות והגנה, ובה בעת נותרת פתוחה אל הים ואל הנוף שסביבה. התוצאה היא קומפוזיציה אדריכלית יוצאת דופן של קימורים רחבים, חדרי אירוח המסודרים בקפידה, מסדרונות זורמים ומרחבים חיצוניים המחוברים זה לזה.
המים ממלאים תפקיד מרכזי בתכנון, ומקשרים בין בריכות השחייה והחצר הפנימית לבין החוף שמעבר להן. סקרנו אותי הניגודים שבין חומרים עכשוויים כמו זכוכית, בטון, אבן ומתכת, לבין אלמנטים חמימים יותר בעיצוב הפנים, ובהם עץ, בדים ומרקמים שנבחרו בקפידה. אכן, מבנה ייחודי.
מיכאליס מינאדאקיס הוא אחד המנהלים המנוסים והמוערכים בענף המלונאות בכרתים. מלונאי יווני ותיק, בעל ניסיון של עשרות שנים באירוח יוקרתי ובתפקידי ניהול בכירים ברשת גרקהוטל ובריזורטים באלונדה. כיום הוא עומד בראש הנאוטילוקס, ובמהלך שיחתנו הוא מסביר מדוע הוא מאמין שהריזורט נהנה ממעמד אטרקטיבי במיוחד בשוק המלונאות התחרותי של רתימנו.
״למלון שלנו יש גישה ישירה לחוף, ללא כביש חוצץ בחזיתו״, הוא אומר. ״זהו ריזורט בתוך העיר״. ההבחנה הזו חשובה במיוחד. בניגוד למלונות חוף רבים שכביש חוף מפריד בינם לבין הים, נאוטילוקס מאפשר לאורחים לעבור ישירות משטח המלון אל החוף החולי.
בה בעת, המרכז ההיסטורי של רתימנו נמצא בהישג יד. ״אפשר להגיע ללב העיר בתוך כ־15 דקות הליכה״, מסביר מינאדאקיס, ומשבח בהתלהבות את האדריכלות הייחודית של המלון. עבור המבקרים, השילוב מושך: ההנאות של ריזורט יוקרתי על חוף הים, בלי לוותר על האפשרות לטייל בעיר היסטורית תוססת.
מינאדאקיס מאמין שגם רתימנו עצמה חווה תקופה של התעניינות מחודשת: ״באופן מסורתי, המבקרים מגרמניה נמנו עם השווקים הבינלאומיים החזקים ביותר של היעד, ואחריהם מטיילים מבריטניה ומצרפת, לצד מספרים משמעותיים של סקנדינבים״. גם האמריקאים מגלים יותר ויותר את העיר, ואילו הישראלים, לדברי מינאדאקיס, מדורגים כיום בין עשרת שוקי המקור המובילים של המלון.
מינאדאקיס מתאר את רתימנו כיעד שמצליח לשמר את האווירה הידידותית, הכמעט כפרית שלו, גם כשהתיירות ממשיכה להתפתח. החמימות הזו משתקפת גם בנאוטילוקס עצמו. לאורך שהותנו, אנשי הצוות היו ידידותיים ומסבירי פנים באופן יוצא דופן, ותרמו לאווירה שהרגישה אישית יותר מכפי שאפשר לצפות ממלון יוקרה עכשווי.
הספא של נאוטילוקס מציע הזדמנות נוספת להאט את הקצב, עם בריכה מקורה, מתקני בריאות ומרגוע ומבחר טיפולים מרעננים. נהנינו מהאווירה השלווה של הספא, אבל גולת הכותרת האמיתית של שהותנו הייתה ללא ספק הגסטרונומיה.
בנאוטילוקס, הגסטרונומיה היא הרבה יותר מחוויה מלונאית שגרתית. טעימה מקצועית של יינות יווניים חשפה בפנינו את המגוון והאופי של מסורות ייצור היין במדינה, ואחריה הגיעה חוויה קולינרית בלתי נשכחת שהכין השף גאורגיוס כריסטופורידיס. המנות הצבעוניות שלו, המורכבות בקפידה יפהפייה, דומות ליצירות אמנות. חומרי גלם ים־תיכוניים טריים הופכים ליצירות קולינריות מלאות דמיון, כשכל צבע, מרקם וטעם מסודרים בקפידה כדי לענג הן את העיניים והן את החך. ההגשה מרשימה, אך האיזון בין יצירתיות, טעם וחומרי גלם מקומיים הוא שהופך את החוויה לבלתי נשכחת במיוחד. דווקא תשומת הלב הזו לפרטים, בשילוב הייחוד האדריכלי של המלון והאירוח החם, היא שמעניקה לנאוטילוקס את אישיותו המובחנת.
עם רדת הערב על רתימנו, העיר משנה בהדרגה את אופייה. החומות העתיקות והמוארות של פורטצה זוהרות באור הדועך, הנמל הוונציאני נעשה מלא אווירה עוד יותר, ורחובותיה הצרים של העיר העתיקה מתמלאים במבקרים הנהנים מארוחות ערב ארוכות בטברנות מסורתיות.
ייתכן שרתימנו נחשבה בעבר לאחות הזנוחה של כרתים, אבל השילוב שלה בין מורשת ונציאנית, אופי כרתי אותנטי, חופים חוליים ודור חדש של מלונות יוקרה מרמז שהרגע שלה סוף־סוף הגיע.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
