אירופה נשארה מאחור: רק נמל תעופה אחד מהיבשת ברשימת היפים בעולם

פרס ורסאי היוקרתי הכריז על שבעת נמלי התעופה המרהיבים ביותר של השנה, המציגים ארכיטקטורה פורצת דרך שהופכת את חוויית ההמתנה ליצירת אמנות. מסין ועד ארה"ב, אלו הטרמינלים שמשנים את כל מה שחשבתם על טיסות, כולל נציגות אירופאית בודדת
פרנקפורט, נמל התעופה האירופי שנכנס לרשימה המובילה. צילום באמצעות AI.

עבור הנוסעים, נמלי תעופה הם לרוב לא יותר מתחנת מעבר הכרחית בין יעדים: מקום לחטוף בו כוס קפה לפני העלייה למטוס, לשוטט בחנויות הדיוטי פרי או להעביר עוד כמה שעות מורטות עצבים במהלך קונקשן. בעוד שמרבית המטיילים שופטים נמל תעופה לפי מידת היעילות שלו – ובראש ובראשונה תורים קצרים בבידוק הביטחוני – ליופי יש תפקיד חשוב לא פחות. כמה מהטרמינלים החדשים בעולם מציעים כיום הרבה מעבר לנוחות עירומה. מארכיטקטורה דרמטית ועד לנופים פנורמיים עוצרי נשימה ושטחים ירוקים פנימיים, נמלי תעופה מסוימים הפכו לאטרקציות וציוני דרך תיירותיים בפני עצמם.

כעת, יוזמת Prix Versailles (פרס ורסאי), המפנה מדי שנה את זרקורי האור לפרויקטים הארכיטקטוניים המובילים בעולם, חשפה את רשימת נמלי התעופה היפים ביותר בעולם לשנת 2026.

שבעת הזוכים של השנה זכו לשבחים מהשופטים לא רק בזכות המתקנים המתקדמים שלהם, אלא בעיקר הודות לעיצוב אדריכלי מרשים שמתרחק מהסטנדרטים השחוקים והמוכרים, ומציע חוויה עשירה והרמונית יותר לנוסע. ז'רום גואדן, המזכיר הכללי של פרס ורסאי, תיאר את נמלי התעופה המודרניים כ"סימני היכר בלתי נמנעים" – הן של האזור שבו הם שוכנים והן של התקופה שבה הם נבנו.

"הם חדשניים מכיוון שהם פותרים את הקונפליקט המובנה בין תדירות הנסיעות הגוברת והצורך במהירות – שניהם מרכזיים למטרתו של נמל תעופה – לבין הייחודיות של סוג תיירות השואף להיות נגיש ומעריך את זמנם של אנשים במקומות שכיום כבר אי אפשר לתאר אותם כמרחבי 'העברה' בלבד", הסביר גואדן. "התשתיות הללו מותירות חותם סביבתי מתמשך על הקרקע אך גם על ההיסטוריה האנושית: בשילוב הארכיטקטורה שהם מציגים, נמלי התעופה הופכים לתפאורה אטרקטיבית, סמלים של דינמיקה כלכלית, תרבותית וחברתית שימשיכו לעצב את חברות המחר, לקרב ביניהן ולאחד אותן".

מתוך שבעת הזוכים הגלובליים, רק נמל תעופה אחד מגיע מאירופה, והוא ממוקם בגרמניה.

הרשימה המלאה: נמלי התעופה היפים בעולם לשנת 2026

טרמינל 3, נמל התעופה הבינלאומי גואנגז'ו באיון (גואנגז'ו, סין)

טרמינל 3, נמל התעופה של פרנקפורט (פרנקפורט, גרמניה)

טרמינל 2, נמל התעופה הבינלאומי לוקפריה גופנאת ברדולוי (גוואהטי, הודו)

טרמינל 1, נמל התעופה הבינלאומי נאבי מומבאי (נאבי מומבאי, הודו)

נמל התעופה הבינלאומי טצ'ו (פנום פן, קמבודיה)

נמל התעופה הבינלאומי של פיטסבורג (פיטסבורג, ארצות הברית)

טרמינל 1, נמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו (סן דייגו, ארצות הברית)

הנציג האירופי היחיד: מדוע טרמינל 3 החדש בפרנקפורט כבש את הרשימה?

לאחר שקיבל את פני הנוסעים הראשונים שלו באפריל, טרמינל 3 החדש של נמל התעופה בפרנקפורט זכה לשבחים מצד שופטי פרס ורסאי, שכינו אותו "הגשמתו של אחד מפרויקטי התשתית הגדולים ביבשת".

הטרמינל החדש משתרע על פני שטח עצום של 1.3 קילומטרים רבועים – גודל הדומה להפליא למרכז העיר של פרנקפורט עצמה. הוא צפוי לנהל תנועה של כ-19 מיליון נוסעים בשנה ברחבי רציפים G, H ו-J. שלב שני של הרחבה, שיכלול את הוספת רציף K, עשוי להקפיץ את הקיבולת ל-25 מיליון נוסעים בעתיד.

פתיחתו של טרמינל 3 התרחשה במקביל לסגירתו של טרמינל 2 המיושן לצורך שיפוץ מאסיבי – ההשבתה הראשונה של הטרמינל מזה למעלה משלושה עשורים. כתוצאה מכך, כל 57 חברות התעופה שפעלו בעבר מטרמינל 2 החלו לעבור למבנה החדיש. בין החברות הראשונות שביצעו את המעבר ניתן למצוא את קתאי פסיפיק, צ'יינה איירליינס, איתיחאד, קוריאן אייר וקטר איירווייז.

לצד יעילות תפעולית והגדלת קיבולת הנוסעים, הטרמינל החדש תוכנן במטרה להעניק תחושה קרובה יותר לעיר חיה מאשר לנמל תעופה מנוכר. פרי מוחו של האדריכל הגרמני הנודע, כריסטוף מקלר, שערי העלייה למטוס והטרקלינים עוצבו כדי לדמות רחובות וכיכרות ציבוריות שבהם מטיילים יכולים להתאסף, להירגע ולהעביר את הזמן בנעימים.

לדברי מקלר, נמלי תעופה נוטים לקלוט יותר מבקרים מאשר מרכזי ערים רבים בפני עצמם. "זה הופך את זה לחשוב עוד יותר שנמלי תעופה ימלאו כמה מאותם תפקידים שממלאות ערים", אמר אדריכל הפרויקט. "ואנחנו גורמים לזה לקרות בטרמינל 3".

שופטי ה-Prix Versailles הדגישו במיוחד את האסתטיקה של הטרמינל, המשלבת תאורה טבעית שופעת לצד גוונים חמים, המושגים באמצעות שימוש באבני גיר מסוג 'יורה' וטרברטין.

אמנות ציבורית מהווה מוקד מרכזי נוסף בעיצוב המקום. תלויים באוויר בחלל הטרמינל המרכזי נמצאים שלושה פסלים בצורת דיסקיות ענק של יוליוס פון ביסמרק, אומן גרמני שעבודותיו חוקרות את חוקי הפיזיקה כדי לערער ולהתניע מחדש את האופן שבו אנחנו רגילים לראות דברים. המיצב שלו, שזכה לשם "הראשון, האחרון, הנצח" (The First, the Last, Eternity), כולל דיסקיות המסתובבות ללא הרף בגוונים של כתום, אדום וצהוב, ומשנות את מראן ככל שהנוסעים נעים ברחבי החלל.

 

 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ:  IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם

שתפו את הכתבה ברשתות החברתיות:

אולי יעניין גם אתכם

הרשמה לניוזלטר