עוזי בכר"בעוד שבסיסים לא חייבים להיות רכזות, רכזות הן תמיד בסיסים של חברות תעופה", מסביר בכיר ב-CAPA. בולט במיוחד בהבדלים באופי הפעילות של חברות סדירות ולואו קוסט
מטוס וויזאייר בדרכו ליעד נוסף . צילום יח"צ
חברות לואו קוסט כמו Wizz Air ו-Ryanair מקימות לא מעט בסיסים (Airline Base) ברחבי יבשת אירופה, אף על פי שברובם של הבסיסים מוצב מטוס אחד או שניים לצד צוות עובדים קטן יחסית. לעומתן, חברות תעופה סדירות פועלות מרכזות (Hub), לדוגמא בריטיש איירווייס הפועלת מהרכזת לונדון הית'רו עם צי של יותר מ-300 מטוסים.
"בעוד שבסיסים לא חייבים להיות רכזות, רכזות הן תמיד בסיסים של חברות תעופה. לקרוא לנמל תעופה רכזת זה יותר על פי סגנון הפעילות של חברת התעופה", מסביר בכיר ב- CAPA ( Centre for Aviation). בסיס הוא שדה תעופה ממנו חברת תעופה מפעילה טיסות הלוך ושוב מבלי טיסות המשך. לדוגמא, לריינאייר יש 84 בסיסים ברחבי אירופה על פני 33 מדינות והחברה משתמשת בבסיסיה כדי למקסם את היעילות ולהימנע ממכירת טיסות המשך, מה שדוחף את כל הנוסעים להזמין שירותים ללא הפסקה. לוויזאייר יש 33 בסיסים ב-16 מדינות, מספר שהיא מעוניינת להגדיל.
מודל הרכזת מאפשר לכמה חברות תעופה לקיים רשתות בינלאומיות מסיביות, מה שמעניק לנוסעיה גישה נוחה ליעדים ברחבי העולם. בהתחשב בכמות הגדולה של תנועת המעבר, נמלי תעופה מרכזיים הפועלים כרכזות מציעים בדרך כלל שירותים ומתקנים, כגון חנויות מעצבים, אפשרויות אוכל ואטרקציות אחרות שניתן למצוא בנמל תעופה כמו סינגפור צ'אנגי ודובאי. זאת בנוסף, להאנגרים לטיפולים ואחסון.
בסיס צוות זר (Foreign Crew Bases) בדרך כלל לא יכיל מטוסים של חברת תעופה, אלא ישמש כנמל תעופה 'ביתי' עבור אנשי צוות בינלאומיים. ממוקמים בין הרכזות ליעד. דוגמא קלאסית היא נמל התעופה של לרנקה בקפריסין המשמש כיום את צוותי האוויר של חברות תעופה זרות הטסות לישראל, בשל המורכבות של המצב הביטחוני באזור.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=163168
