על רקע ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון והמתיחות בין ארצות הברית לאיראן – מציאות שכבר מובילה לצמצום ואף להשעיית טיסות לישראל מצד חברות תעופה זרות, בהן קבוצת לופטהנזה – חברת ארקיע יוצאת בביקורת חריפה נגד המהלך המסתמן לאישור הקמת בסיס פעילות לחברת התעופה ההונגרית Wizz Air בישראל.
במכתב תגובה מקיף שהועבר לאחרונה למנהל רשות התעופה האזרחית (רת״א), תא״ל (מיל׳) שמואל זכאי, ולגורמי ממשלה נוספים, מעלה ארקיע שורה של טענות עקרוניות בנוגע לעצם המהלך ולדרך שבה מתנהל ההליך הרגולטורי לבחינתו. את המכתב ניסחו עורכי הדין רז נזרי, נדים עבוד ואבינעם סגל־אלעד ממשרד פירון.
לטענת ארקיע, מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על ענף התעופה בישראל – הן בהיבט הכלכלי והתחרותי והן בהיבט הלאומי והביטחוני – במיוחד לנוכח הניסיון המצטבר של השנים האחרונות, שלפיו בעתות משבר וחירום החברות הישראליות הן אלו שממשיכות להפעיל טיסות ולשמור על רציפות תעופתית, בעוד שחברות זרות נוטות לצמצם פעילות או לצאת מהשוק באופן מיידי.
טענות לפגמים בהליך השימוע
במוקד המכתב עומדת ביקורת חריפה על אופן ניהול הליך השימוע. לדברי ארקיע, הפנייה הראשונית של מנהל רת״א לחברות התעופה הישראליות, שנשלחה בדצמבר 2025, לא כללה תשתית עובדתית, נתונים או נספחים כלשהם – דבר שלטענתה אינו מאפשר גיבוש עמדה מקצועית ומנומקת, ועומד בניגוד לעקרונות המשפט המנהלי.
רק בתחילת ינואר 2026, ורק בעקבות דרישה של אחת החברות, הועברה לחברות חוות דעת כלכלית מקיפה של משרד התחבורה, המשתרעת על פני 61 עמודים וכוללת ניתוחים, נתונים וטבלאות מורכבות. חוות הדעת הועברה תשעה ימים בלבד לפני המועד האחרון להגשת ההתייחסויות, פרק זמן שארקיע מגדירה כבלתי סביר לבחינה יסודית של מהלך כה משמעותי.
חשש לפגיעה בחברות הישראליות
לטענת ארקיע, חוות הדעת עצמה מכירה בסיכון לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות כתוצאה מהקמת בסיס לחברה זרה, וכן בצורך המוגבר בשמירה על רציפות תפקודית בשעת חירום – במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, לדבריה, החוות אינה מתמודדת באופן ממשי עם ההשלכות הביטחוניות־אסטרטגיות של תרחיש כזה, ואינה משלבת אותן בניתוח הכולל.
עוד נטען כי החוות מתעלמת מהפערים התחרותיים העמוקים בין החברות הזרות לבין החברות הישראליות – פערים שבגינם המדינה נטלה בעבר על עצמה השתתפות של כ־97.5% מהוצאות הביטחון של החברות המקומיות. לטענת ארקיע, דווקא כעת מצמצמת המדינה את השתתפותה בהוצאות אלה, בעוד שהמהלך המוצע צפוי להעמיק עוד יותר את אי־השוויון התחרותי.
סוגיה משפטית: מי מוסמך להחליט
במישור המשפטי מדגישה ארקיע כי הסמכות להחליט על הקמת בסיס פעילות לחברת תעופה זרה בישראל נתונה בידי מנהל רת״א בלבד – ולא בידי שרת התחבורה. לפיכך, נטען כי אין לשרה סמכות להנחות את מנהל הרשות או לכפות עליו הפעלת סמכותו בעניין זה.
לאור מכלול הטענות ביקשה ארקיע הארכה של 45 ימים לפחות לצורך גיבוש עמדה מקצועית מלאה, לרבות הסתייעות במומחי תעופה בינלאומיים, והבהירה כי אין במכתבה הנוכחי כדי למצות את כלל טענותיה.
בחברה מדגישים כי הם מצפים להליך בחינה שקוף, יסודי ומקצועי, שיבחן לעומק את כלל ההשלכות הכלכליות, התחרותיות והלאומיות של המהלך – בטרם תתקבל כל החלטה שעשויה לשנות את פני ענף התעופה בישראל.
חדש! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
