נוסעי הרכבת התחתית ("טיוב") בלונדון יכולים לקחת נשימה עמוקה, אך לא לזמן רב. למרות שאיגוד עובדי הרכבת, הימאות והתחבורה (RMT) ביטל ברגע האחרון את השביתות שהיו מתוכננות לחודש מאי, סכסוך העבודה סביב תנאי העסקת הנהגים עדיין בעיצומו. אם לא יירשם שינוי דרמטי בשיחות, גל שביתות חדש צפוי לשבש קשות את התנועה בבירה הבריטית כבר בתחילת יוני.
חברי איגוד RMT הצביעו בעבר נגד יוזמה המציעה מעבר וולונטרי לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים (עם שעות דחוסות). בעוד שעיצומים שתוכננו ל-19 ו-21 במאי, וכן ל-16 ו-18 ביוני, הוקפאו בעקבות שיחות חירום, שני ימי השבתה מלאים של 24 שעות כבר שוריינו ליוני הקרוב. מנגד, נהגים החברים באיגוד המתחרה, Aslef, יתייצבו לעבודה כרגיל לאחר שקיבלו את הצעת ההנהלה וכינו אותה "בדיוק מסוג ההסכמים שכל איגוד מקצועי צריך לשאוף אליו".
מתי יתקיימו השביתות?
נכון לעכשיו, חברי איגוד ה-RMT צפויים להשבית את הרכבות במועדים הבאים:
יום שלישי, 2 ביוני: החל מהשעה 00:01 ועד 23:59.
יום חמישי, 4 ביוני: החל מהשעה 00:01 ועד 23:59.
לכמה שיבושים כדאי להיערך?
בחברת התחבורה של לונדון (TfL) מקווים להפעיל לפחות חצי מקווי התחתית, אך מזהירים כי לא תהיה כל פעילות בקווים הבאים: קו סירקל (Circle line), קו פיקדילי (Piccadilly line), קו מטרופוליטן (Metropolitan line) בקטע שבין Baker Street ל-Aldgate. קו סנטרל (Central line) בקטע שבין White City ל-Liverpool Street.
בשונה מגלי השביתות של חודש אפריל, שהחלו בצהרי היום ונועדו לייצר חפיפה מכוונת על פני ארבעה ימי עבודה, הפעם מדובר בהשבתות עצמאיות של ימים מלאים.
ב-TfL מדגישים כי בימי השביתה השירות יתחיל מאוחר ויסתיים מוקדם – לא תהיה תנועת רכבות לפני 06:30 בבוקר או אחרי 21:00 בלילה. כמו כן, שיבושים קלים צפויים להתרחש גם בבקרים של ה-3 וה-5 ביוני (הימים שאחרי השביתות). קווי האוטובוסים, הלונדון אוברגראונד, קו אליזבת', ה-DLR והחשמליות יהיו עמוסים מהרגיל באופן משמעותי.
נתון מפתח: רק נהגים המשויכים לאיגוד ה-RMT צפויים לשבות – המהווים כחצי מכלל הנהגים ברשת. לשם השוואה, בשנה שעברה נרשמה השבתה כמעט מוחלטת של השירות מאחר שאיגוד Aslef שבת לצד ה-RMT.
על מה בעצם הסכסוך? (או: למה הנהגים שובתים נגד פחות ימי עבודה?)
במרכז המחלוקת עומדת הצעה של הנהלת הרכבת (TfL) לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימים על בסיס התנדבותי. לפי ההצעה, שבוע העבודה של מרבית הנהגים יקוצץ מ-36 שעות ל-35 שעות. שעות החוזה שלהם יישארו זהות מאחר שיוכנסו ללו"ז הפסקות אוכל בתשלום. המשמעות בפועל: הנהגים יעבדו ימים ארוכים יותר, אך פחות ימים בשבוע, ופחות שעות סך הכל בכל שבוע. המודל הזה נבחן כעת כפיילוט וולונטרי בקו בייקרלו (Bakerloo line) כדי לבדוק את היתכנותו.
עמדת ה-RMT: באיגוד טוענים כי יום העבודה המוצע ארוך מדי, עלול לגרום לעייפות קיצונית אצל הנהגים ולסכן את בטיחות הנוסעים. האיגוד דורש שבוע עבודה של 32 שעות הפרוסות על פני ארבעה ימים – כלומר, הפחתה של שלוש שעות שבועיות מבלי לגעת בשכר.
עמדת TfL: בהנהלה מבהירים כי השינוי הוא התנדבותי לחלוטין ונהגים שירצו בכך יוכלו להישאר במתכונת הישנה של חמישה ימי עבודה בשבוע.
האם יש סיכוי שהשביתות יבוטלו?
בעבר האשים איגוד ה-RMT את הנהלת הרכבת בסרבנות וטען כי לחבריו "לא נותרה ברירה אלא לצאת לשבות". עם זאת, ב-18 במאי דיווח האיגוד על "תזוזה בעמדת TfL" שאיפשרה לבחון לעומק את החששות של הנהגים לגבי סידורי העבודה החדשים. למרות האופטימיות הזהירה, באיגוד מיהרו להבהיר: "הסכסוך לא הסתיים, ואם לא נראה התקדמות מספקת – עיצומים נוספים ייצאו לפועל".
נזכיר כי נהגי הרכבת התחתית שבתו גם בחודש ספטמבר האחרון על רקע מאבקי שכר ותנאים – שביתה ששיתקה את הבירה ושלחה המוני לונדונים להתנייד ברחבי העיר באמצעות אופניים חשמליים. הנוסעים הלונדונים יכולים רק לקוות שהפעם השיחות יובילו לפתרון, לפני שהם ייאלצו לדווש שוב לעבודה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
