מוטי ורססבין ארמונות שיש הצפים על פני אגמים נוצצים, מקדשים העתיקים בלבן בוהק ומלון חדש שמרגיש כמו ארמון מהאגדות – אודייפור מוכיחה שכאן, ברג’סטאן, היופי אינו רק נוף. הוא חוויה טוטאלית לנשמה, למסע ולזיכרון
ם מנהל Fairmont Udaipur Palace, הארש צ’אמפוואט על רקע צילום אוירי של הקומפלקס: ״למותג פיירמונט בהודו נוכחות בעיקר בשוק החתונות והאירועים היוקרתיים״. צילומים: מלון Fairmont Udaipur Palace ומוטי ורסס
אודייפור היא עיר שבה חלומות עשויים משיש צפים על פני מקווי מים וההיסטוריה לוחשת באבן ובשמיים. זוהי עיר האגמים שבה ארמונות נראים כתכשיטים מרחפים על מים נוצצים וכל שקיעה צובעת את האופק בשלווה מלכותית.
ישראלים עשויים לחשוב שעיר לבנה יש רק אחת – תל אביב בת ה־116, בזכות אוסף הבתים בסגנון הבאוהאוס הגדול בעולם. אך לא כך הדבר. גם אודייפור הקשישה יותר בת ה־467 נושאת בגאון את התואר “העיר הלבנה” בזכות הארכיטקטורה ההיסטורית שלה. רבים מארמונותיה, אחוזותיה וממקדשיה נבנו משיש לבן ואבן בהירה, המעניקים לה הילה בוהקת, כמעט שמימית. מיקומה למרגלות הרי אראוולי – רכס קדום שחובק בתוכו מרבצי שיש נדירים ביופיים, לבנים וזהובים כלב הבוקר – עיצב את דמותה מאז ומתמיד. מאות בשיש זה נחצבו כבר לפני דורות, בידיים שידעו להפוך אבן לקסם, ולהעניק לה נשמה בבנייה ובאמנות. הצבע הלבן, שנבחר לא רק מפני זוהרו, אלא משום מה שהוא מסמל: טוהר, שלווה, ודבקות שקטה בנשגב, הפך לשפתה של העיר.
גולת הכותרת כאן היא ה – City Palace, ארמון העיר המופלא עם מבוך של חצרות וגנים, קשתות ומרפסות הנוצצות באור זהב. תפארתו משקפת מאות שנים של גאווה מלכותית. הארמון, הניצב על הגדה המזרחית של אגם פיצ’ולה, משלב בין אדריכלות רג’סטאנית ומוגולית לתצוגת תפארת של שיש וגרניט. הוא נבנה לאורך כמעט ארבע מאות שנה בידי שושלות השליטים המקומיים (המהראנות). הוא מפליא בגניו התלויים, אולמותיו המעוטרים ומעברי הפיתול המכוּונים. שילוב של אסטרטגיה צבאית ויצירת אמנות עדינה.
מעבר לו במרחק הליכה קצר מתנשא מקדש ג’גדיש – מקום תפילה הינדי בן המאה ה־17 המוקדש לוישנו, האל המְשַׁמֶר והמְגֵן של היקום. המבנה עשוי אבן לבנה חרוטה בעיטורים עוצרי נשימה בעוד פעמוניו מהדהדים בתפילה נצחית. זהו מקדש חי הרוטט באנרגיה רוחנית, המהדהדת בשירת מנטרות ובקול קונכיות.
אך כתרה של העיר שוכן גבוה עוד יותר – בארמון המונסון. הארמון הלבן, הניצב על גבעה בודדה, צופה על אינספור אגמים ועל הרי הארוולי, שם השקיעות בוערות בגוני אש וערפל סגלגל. מכאן נפרשת אודייפור כקלף מצויר, אגמיה נוצצים ככסף שנשפך מתחת לשמיים. לבקר באודייפור משול לצעידה בארץ של יופי אינסופי ואינטימי גם יחד. מקדשים וארמונות הנושמים היסטוריה, מים המשקפים נצח, ושמיים הנפתחים כהבטחה.
ביקורנו באודייפור היה גם הזדמנות זהב ללון כנסיכים בארמון חדיש ומודרני בהשפעה מקומית ארכיטקטונית. מדובר ב – Fairmont Udaipur Palace, מלון יוקרה שנפתח בקיץ האחרון, שבו מורשת ויוקרה מתמזגות בין ההרים מעל העיר הלבנה. עטופים ביצירות אמנות של נמרים המסמלים את חיות הבר שעדיין משוטטות באזור התקבלנו בטקס קבלת פנים מלכותי: הובלנו אל מתחת לחופה מרשימה, כשמטר עלי כותרת של ורדים וציפורני חתול צונח עלינו מן השמיים כשריחם מתערבל באוויר. כך נפתחה חוויתנו כאן ברזורט הבלתי נתפס הזה על צלע ההר עם נוף עוצר נשימה.
מטרת אדריכלי הקומפלקס לא הייתה רק לבנות מלון יוקרה, אלא לשלב ארמונות שונים ולהחיות את פאר המורשת הרג’סטאנית. זאת תוך הענקת פינוק עכשווי, כיבוד והוקרת שושלת המלוכה המקומית, חגיגת אומנות היד המסורתית ולהעניק לאורחים תחושת חיים בארמון על-זמני.
“אם מהרג’ה מודרני, אולי בן דור המילניום, היה צריך לבנות לעצמו היום ארמון כך הוא היה נראה כנראה,” אומר לי המנהל הנלהב הארש צ’אמפוואט. “האודייפור פאלאס כאן הוא התוספת החדשה ביותר לפרוטפוליו של מותג המלונות הצרפתי אקור Accor, והגדול בארמונות רג’סטאן. במלון 12 בריכות שחיה, 11 מסעדות ו־327 חדרים. כמו המהרג’ות של פעם, האורחים יכולים אפילו להגיע לכאן במסוק פרטי ולנסוע לעבר אכסדרת הכניסה בעגלות גולף או במכוניות וינטג’. זהו המקום לכל מי שרוצה לחוות את רג’סטאן בדרך מודרנית עם אדריכלות עוצרת נשימה ועיצוב עתידני״, מסביר המנהל.
את החלום הפכו למציאות סומאש וסוואטי אגרוול בעלי הממון, הקרקע והנכס ומן הסתם גם חובבי הארמונות. הבנייה החלה זמן קצר לפני הקורונה והסתיימה במהירות מרשימה בקיץ האחרון. כשנשאל מדוע בחר הזוג אגרוול דווקא במותג פיירמונט השיב לי צ’אמפוואט: “כי לטעמנו הוא מציע משהו בלתי שגרתי. מותג יוקרה עולמי שמתאים בדיוק למורשת המלכותית של הודו. הנוכחות הסיפורית שלו, הארמונות המרהיבים ומיקומו בשוק החתונות והאירועים היוקרתיים הפכו אותו למוביל בארץ שלנו.”
והוא צדק. חדר האורחים שלנו היה מפואר ומפנק, משלב מוטיבים רג’סטאניים עם בריכה חצי פרטית הפונה אל ההרים ואל ארמון המונסון שבאופק. הרגשנו פינוק יוקרה שלא חווינו במלונות אחרים במזרח. בכל בוקר שחיתי בבריכה לפני ארוחת הבוקר והתפללתי חרישית שהחוויה לא תיגמר לעולם. השחייה הזו הייתה כמו לטבול בתוך חלום. המים חמימים, ההרים נוגעים בערפל, והשמש צובעת את השיש בזהב כשהלב מתמלא שלווה מלכותית.
גם חוויית הגסטרונומיה הייתה כאן בלתי נשכחת. הבר המודרני עוצב סביב פסל נמר ענק מואר שואג. חגגנו עם קוקטיילים אמנותיים ואכלנו טאפאס אקלקטי. במסעדת דאסטאן המיועדת לכמות אנשים שאינם עולה על אצבעות יד אחת חווינו מסע קולינרי – שתי שפיות צעירות הציגו תפריט טעימות בן 12 מנות אותן הכינו לנגד עינינו בליווי סיפור חי וחוויית תה הודי. ארוחת הבוקר כאן מציבה סטנדרטים בלתי נתפסים של תחנות, מיגון אפשרויות ושירות עתיר כח אדם מיומן. בכלל המלון לטעמי אינו אלא תיאטרון גסטרונומי מגוון ומפתיע המושך אליו את עשירי הודו ובני משפחותיהם. תיירים שאינם הודיים לא ראינו.
מרוב עיסוק בגילוי יופייה של אודייפור וקסמיה, ויתרנו בלב כבד על טיפולי הגוף, העיטופים והפינוקים שבספא המטורף כאן, ולא בלי חרטה. אך שלושת הימים שלנו בארמון הבלתי נתפס הזה חלפו מהר מדי. בבוקר כבר חיכתה לנו הלימוזינה המלכותית, ודיפאק, הנהג לבוש המדים המסורתיים, האדיב והידען, הסיע אותנו לשדה התעופה לטיסת המשך קצרה לניו דלהי, 670 קילומטר משם. הגיע הזמן להיפרד בעצב כבוש מהארמון המודרני־קלאסי, משקיעותיה המפורסמות של אודייפור ומהאור הנשקף מהכיפות המוזהבות של הפיירמונט הזה בלילות.
לעזוב את אודייפור היה כמו להתעורר מחלום. אך, ארמונותיה ואגמיה המרהיבים ממשיכים לרחף בלבי כסיפור אהבה שעדיין איני מוכן שיסתיים.
חדש! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=181778
