מאחורי הגלויה האירופית: הערים שבהן תחושת הביטחון נסדקת

מדדי פשיעה בינלאומיים מצביעים על ריכוזים עירוניים בצרפת, בריטניה ואיטליה שבהם גוברת תחושת חוסר הביטחון. המומחים מדגישים: לא מדובר ביבשת מסוכנת, אלא בערים מורכבות שדורשות מודעות וזהירות
מרסיי - עיר הנמל הצרפתית. צילום Depositphotos

אירופה ממשיכה להיתפס כיעד בטוח, יציב ומפותח – מקום שבו תחבורה ציבורית מתקדמת, ערים היסטוריות ורמת חיים גבוהה יוצרים תחושת ביטחון כמעט מובנת מאליה. אך מאחורי התדמית הפסטורלית של כיכרות עתיקות, טיילות מטופחות ובתי קפה מלאים, מתגלה בשנים האחרונות תמונה מורכבת יותר: בערים אירופיות מסוימות נרשמת שחיקה בתחושת הביטחון האישי, בעיקר בשעות הלילה ובאזורים ספציפיים.

הנתונים אינם מצביעים על קריסה כוללת של הביטחון ביבשת, אלא על ריכוזים עירוניים שבהם פשיעה – קלה ולעיתים גם אלימה – משפיעה על חיי היומיום של תושבים ועל חוויית הביקור של תיירים. מדדי פשיעה בינלאומיים, ובראשם מדד הפשיעה של Numbeo, מספקים הצצה לאופן שבו נתפסת רמת הביטחון בערים שונות באירופה.

כך נבנים דירוגי הפשיעה

בניגוד לסטטיסטיקות משטרתיות יבשות, מדדים בינלאומיים נשענים גם על סקרים רחבי היקף הבוחנים תחושות סובייקטיביות: פחד מכייסות, תחושת ביטחון בהליכה בלילה, חשש מאלימות, סחר בסמים או התנהגות אנטי־חברתית.
גורמים כמו צפיפות אוכלוסין, פערים חברתיים, הגירה, תשתיות תחבורה ואיכות האכיפה יוצרים הבדלים חדים בין ערים – ולעיתים אף בין שכונות סמוכות באותה עיר.

על פי הנתונים, צרפת ובריטניה בולטות במיוחד במספר הערים המדורגות גבוה במדדי פשיעה, לצד ערים מרכזיות באיטליה ובלגיה.

הערים שבהן תחושת הביטחון נמוכה במיוחד

ברשימת הערים הבולטות במדדים האחרונים ניתן למצוא שמות מוכרים לכל מטייל אירופאי: מרסיי, ברמינגהאם, ברדפורד, קובנטרי, נאפולי, גרנובל, ליאז’, מונפלייה, נאנט וליון. המשותף להן אינו ייחוד תרבותי – אלא אתגרים עירוניים עמוקים: אבטלה מקומית, פשיעה מאורגנת, עומס תיירותי, אזורי חיי לילה צפופים ולעיתים תחושת הזנחה של שכונות מסוימות.

מרסיי: עיר נמל יפהפייה עם מציאות ביטחונית מורכבת

מרסיי, השער הדרומי של צרפת לים התיכון, מדורגת באופן עקבי בראש מדדי הפשיעה באירופה. לצד נוף מרהיב ורב־תרבותיות עשירה, חלקים מהעיר מתמודדים עם סחר בסמים, אלימות בין כנופיות ופערים חברתיים חדים.
בעוד אזורי הנמל והמרכז התיירותי בטוחים יחסית, שכונות פריפריאליות חוות שיעורי פשיעה גבוהים יותר, תופעה שמעמיקה את תחושת חוסר הביטחון בקרב התושבים.

בריטניה: פשיעה עירונית בלב מטרופולינים

ברמינגהאם, ברדפורד וקובנטרי מציגות תמונה דומה: פשיעה מרוכזת במרכזי ערים, אזורי בילוי ותחבורה ציבורית. כייסות, גניבות רכב ואלימות בסכינים הפכו לאתגר מרכזי, בעיקר בקרב אוכלוסיות צעירות. למרות נוכחות משטרתית, קצב הצמיחה העירוני והפערים החברתיים מקשים על יצירת תחושת ביטחון אחידה.

פנורמה של נאפולי היפה. צילום Depositphotos

נאפולי, ליון וגרנובל: בין פשיעה קלה לאלימות מאורגנת

בנאפולי, אחת הערים המרתקות באירופה, הפשיעה המאורגנת משפיעה בעיקר על התושבים, בעוד שתיירים נתקלים לרוב בפשיעה קלה – כייסות, שוד והונאות.
בליון ובגרנובל, מרכזי תעשייה, מדע ותחבורה, העומס האנושי יוצר מוקדי פשיעה סביב תחנות רכבת, תחבורה ציבורית ושכונות מוחלשות.

אילו עבירות נפוצות במיוחד?

הנתונים מצביעים על דפוס ברור:

  • פשיעת רכוש – כייסות, גניבת ניידים, פריצות לרכבים ולדירות.

  • אלימות נקודתית – קטטות, תקיפות על רקע אלכוהול וסמים, ולעיתים פעילות כנופיות באזורים מסוימים.

  • התנהגות אנטי־חברתית – ונדליזם, שכרות והטרדה, הפוגעות באיכות החיים העירונית.

אז איך מטיילים בלי לוותר על השקט?

המומחים מדגישים כי ברוב הערים אין סכנה יומיומית למבקרים, אך יש צורך בהתנהלות מודעת: הימנעות מאזורים בעייתיים בלילה, שמירה על חפצים אישיים, ותכנון מוקדם של לינה ותחבורה. מי שמעדיף סביבת ביטחון גבוהה במיוחד בוחר לעיתים בערים כמו ציריך, וינה, דבלין או אדינבורו – אך גם הערים המורכבות יותר מציעות חוויה תרבותית שאין לה תחליף.

אירופה – בטוחה, אך לא אחידה

השורה התחתונה ברורה: אירופה אינה הופכת למסוכנת, אך היא גם אינה אחידה. כמו בכל יבשת מתקדמת, פשיעה עירונית מתרכזת בנקודות מסוימות. ההבדל בין חוויה מטרידה לביקור מוצלח טמון בעיקר במידע, מודעות וזהירות בסיסית – ולא בויתור על היעדים עצמם.

חדש! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ:  IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם

שתפו את הכתבה ברשתות החברתיות:

אולי יעניין גם אתכם

הרשמה לניוזלטר