שוש להבאיגרת לחברי לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ליום הזיכרון והעצמאות תשפ״ה, ששלחו יוסי פתאל – מנכ"ל הלשכה, וצוות הלשכה. "…אנו ניצבים ברגע היסטורי מורכב, מכאיב ומטלטל, שיש בו גם תקווה…"
חוסן תקווה ותיירות. צילום יוסי פתאל
דברים מאיגרת לחברי לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ליום הזיכרון והעצמאות תשפ״ה, ששלחו יוסי פתאל – מנכ"ל הלשכה, וצוות הלשכה:
"בפתחו של יום העצמאות ה-77, מחוגי שעון האבל המשותף משלימים עוד סיבוב ומתקרבים אל נקודת הסיום והמוצא שאין לה סוף, ואנו ניצבים ברגע היסטורי מורכב, מכאיב ומטלטל, שיש בו גם תקווה.
את רגע המעבר החמקמק בין יום הזיכרון ליום העצמאות, הגדיר היטב ביאליק: ״וְהַשָּׁעָה שְׁעַת תֹּהוּ וָבֹהוּ, שְׁעַת עִרְבּוּב הַתְּחוּמִים שֶׁל אַחֲרִית וְרֵאשִׁית״. רגע העירוב בין ימי הזיכרון והעצמאות הוא חומר בראשיתי שממנו יכולה וצריכה לצמוח יצירה חדשה בחיי האומה כמו גם בחיינו האישיים.
חרבות הזמן השלופות, לא יכולות לכאב ולצער על הקורבן הנורא של אלה שלא שבו, ושל בני משפחותיהם שנותרו המומים, כואבים ומתגעגעים. בעת הזו, כשענן של אי-ודאות מרחף מעל ראשינו וזיכרון הנופלים בליבנו, אנחנו מוצאים עוצמה בידיעה, שעמדנו במבחנים קשים לאורך ההיסטוריה ויכולנו להם.
אנחנו לומדים מהארץ הזאת את סוד ההתחדשות – כיצד אחרי חורף גשום ומבורך, פורחים מחדש הפרגים האדומים בשדות, והחיטה מזהיבה תחת שמש האביב. כך גם אנחנו, אחרי כל משבר וכאב, קמים מחדש, מתחזקים, מתחדשים ובכך מקיימים את צוואת האהובים והאהובות שחייהם נקטפו עבורנו ועבור חיינו בארץ. ״בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צל״ (יהודה עמיחי).
הנופים של ארץ ישראל – מהרי הגליל הירוקים ועד למדבר, מחופי הכרמל ועד לאבני ירושלים העתיקה – אינם רק תפאורה יפה לחיינו כאן. הם חלק בלתי נפרד מזהותנו. כשאנו מטיילים בשבילי הארץ, אנו פוסעים בעקבות אבותינו, מביטים באותם נופים שהיו עדים לתולדותינו מראשיתם.
אַרְצֵנוּ הַקְטַנְטוֹנֵת, אַרְצֵנוּ הַיָּפָה, מוֹלֶדֶת בְּלִי כֻּתֹּנֶת, מוֹלֶדֶת יְחֵפָה
קַבְּלִינִי אֵל שִׁירַיִךְ, כַּלָּה יְפֵהְפִייָה, פִּתְחִי לִי שַׁעָרַיִךְ אָבוֹא בָּם אוֹדָה יָה.
בְּצֵּל עֲצֵי הַחֹרֶשׁ, הַרְחֵק מֵאוֹר חַמָּה, יַחְדָּו נַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ אֶל לֵב הָאֲדָמָה
אֶל מַעַיְּנוֹת הַזּוֹהֵר, אֶל בְּאֵרוֹת הַתֹּם, מוֹלֶדֶת לְלֹא תֹּאַר וְצוֹעֲנִי יָתוֹם.
עוֹד לֹא תַמוּ כָּל פְּלַאַיִיךְ, עוֹד הַזֶּמֶּר לוֹ שָׁט, עוֹד לִבִּי מַכֶּה עִם לַיִל וְלוֹחֵשׁ לוֹ בַּלְאַט:
אַת לִי אַת הָאַחַת, אַת לִי אַת, אֵם וּבַת, אַת לִי אַת הַמְּעַט, הַמְּעַט שֶׁנּוֹתַר.
עוֹד לֹא תַמוּ כָּל פְּלַאַיִיךְ… (יורם טהרלב)
ביום העצמאות הזה, כמו בכל אלה שקדמו לו, חברי לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל ימשיכו לספר את הסיפור של ישראל במלוא מורכבותו ויופיו. אנחנו נמשיך לבנות גשרים בין העולם לבין הפלא הזה שאנו קוראים לו בית. לא נתייאש מלהזמין את העולם לבקר וגם להיות חלק מהמסע המתמשך הזה של עם ישראל בארצו.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. (עמוס ט׳)
נתפלל לשובם של בנינו ובנותינו החטופים, המוחזקים בשבי. בכל רגע של יום העצמאות הזה, ליבנו עם המשפחות המייחלות לשוב יקיריהן, וזוהי מחויבותנו העמוקה כחברה לא לוותר על אף אחד מבנינו ובנותינו.
חג שמח לך ארץ אהובה
יוסי פתאל – מנכ"ל, וצוות הלשכה"
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=173050
