הכינרת היא של כולנו: ממשיכים בפיתוח "שביל סובב כינרת"

'שביל סובב כינרת', הינו פרויקט דגל של איגוד ערים כינרת, שהחל את דרכו ביוזמת החברה להגנת הטבע, ומטרתו הסדרת נגישות לכלל הציבור לכל חופי הכינרת, באמצעות השביל.

איגוד ערים כינרת ומינהל התכנון, הציגו את תוכנית תמ"א 13/13/ב' במסגרת 'כנס שיתוף הציבור בהליך התכנון', להסדרה של כ-35 ק"מ נוספים של 'שביל סובב כינרת', וזאת בהמשך לביצוע תוכנית תמ"א/13/13/א' שאושרה ב-2015, עם תכנון מפורט לחופי איגוד ערים כינרת וקטעי שביל באורך כולל של כ-24 ק"מ. לאחר אישור התוכנית, תכלול הכינרת שביל מאושר ברמה מפורטת לכל אורך חופיה, למעט העיר טבריה, בה יקבע תכנון השביל בתוכנית המשך.

עידן גרינבאום, יו"ר איגוד ערים כינרת וראש מועצה אזורית עמק הירדן: "ראשית, ברצוני להודות לצוות התכנון על הובלת התוכנית, למועצה הארצית לתכנון ובנייה על הליווי והמימון, לצוות איגוד ערים כינרת על ריכוז ומינוף פיתוח השביל על כל היבטיו, ולכלל השותפים בוועדת העורכים אשר עשתה עבודה יסודית ומעמיקה שכללה סיורים בשטח ושעות רבות של דיונים".

ועוד הוסיף גרינבאום: "התוכנית המוצגת מתחשבת במורכבות הייחודית של הכינרת, המרכזת סביבה, בשטח מוגבל, פעילויות נופש ורחצה, דייג, שייט וספורט ימי, טיילות, שמורות טבע וגנים לאומיים, חקלאות, כנסיות וצליינות, ובהתבסס על כך מבטאת פשרות צודקות המאזנות בין זכות הציבור הרחב ליהנות משביל רצוף ונגיש מסביב לאגם, לבין חשיבות שמירת שגרת החיים בקרב תושבי שפת הכינרת ומתן מענה לצרכים ולאתגרים העומדים בפני כלל בעלי העניין במרחב".

במסגרת תמ"א/13/13/ב' חולקו קטעי השביל החדשים לשלוש קבוצות המשקפות התמודדות תכנונית שונה:

שביל באזור פתוח/מרחב כפרי (כ-30 ק"מ): שביל המצוי ברובו במרחב פתוח לציבור (קיים או מאושר), שטח חקלאי, שמורת טבע / גן לאומי, רצועת דרך וכו', עם רמת פיתוח נמוכה יחסית.

שביל באזור מבוקר (כ-2.3 ק"מ): שביל מוגבל לתנועה באזורים בהם מתקיימת פעילות אחרת, דוגמת כפר נופש, כנסיות או אזור מגורים, במקומות מוגדרים בהם עלול להיווצר חיכוך בין מעבר מטיילים לבין השימוש הקיים. באזורים אלו מוצע שביל עורפי המאפשר תנועת מטיילים רציפה וחופשית לאורך הכינרת, בנוסף ובמקביל לשביל המבוקר. במקומות המבוקרים יפותח השביל בהתאמה לאופי ועיצוב המתחם בו הוא עובר.

שביל באגם הכינרת (כ-2.7 ק"מ): שביל המצוי כולו או ברובו בתחום רצועת תנודות המפלס, מעל פני המים או בסמוך לקו החוף. תכנון השביל יותאם לרגישות האקולוגית של השטח.

על פי תפישת התכנון החדשה, יוקמו לאורך 'שביל סובב כינרת' מוקדי טיילות ונופש ב-4 רמות פיתוח:

נקודת עצירה, ללא בנייה: פיתוח מזערי הכולל מצללה מחומרים קלים וספסל, ככל הניתן ללא שינוי של פני הקרקע. 

אזור לשהיית יום עם פיתוח מוגבל: שטח פתוח למנוחה ושהייה קצרה, הכולל הקמת מבנה נוחיות  ומחסן שירות.

אזור לשהיית יום: חניון יום עם מתקנים לשהייה בשטח הפתוח, כולל ריהוט חוץ, מתקני משחק, עגלת מזון קבועה או ניידת, חניה, מבנה נוחיות ומחסן שירות ואחזקה. 

אזור לשהיית יום ולילה: חניון רחב עם מבנים ומתקנים המותרים בחניון יום ולילה לשירות המטיילים, לרבות מזנון, מבנה נוחיות, מלתחות, מחסן שירות ואחזקה ומתקנים נלווים לקמפינג.

מוקדי פיתוח אלו המפוזרים לאורך השביל במרחק הליכה של פחות משעתיים זה מזה, מיועדים להעשיר את חווית הטיול לאורך הכינרת, ולהגדיל את מגוון המשתמשים בו.

בכנס התקיים פאנל משיבים לשאלות הקהל, בהנחיית דנה בכר – מנהלת איגוד ערים כינרת, ובהשתתפות ענת אריאלי – מנהלת אגף ים וחופים במינהל התכנון, האדריכל אילן איזן – עורך התוכנית, ירדן כהן – מצוות ים וחופים במינהל התכנון ושלום רנד – מהנדס איגוד ערים כינרת.

לצד המברכים על התוכנית המוצעת, העלו נציגי החברה להגנת הטבע, את העמדה כי הכינרת שייכת לכלל הציבור בארץ, ולפיכך נכון יהיה להימנע מהקמת גדרות החוסמות את התנועה הרציפה לאורך קו המים. נציג הכנסיות הבהיר כי הציבור הרחב כולל גם מאות מיליוני מאמינים מרחבי העולם, הרואים באתרי הדת שלאורך שפת הכינרת מקום שאין להפר את קדושתו, ולכן הצעת התוכנית לעקוף מספר מצומצם מאד של אתרים לאורך הכינרת הוא מבורך.

עורך התוכנית הבהיר כי היא שומרת על העיקרון של חשיפת חופי הכינרת לציבור לכל אורכה, בכל עת. לצד זאת, באתרים המצומצמים בהם מוצע שביל כפול, בחזית האגם ובעורף, נעשה הדבר ברגישות הראויה, על מנת לשמור על איזונים בין צרכים, מתוך שאיפה לגרום לציבור הרחב ולמחזיקים בקרקע לאהוב את השביל ולטפח אותו לשימוש כלל הציבור.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=157893