עוזי בכרלראשונה מאז השואה וההרס הסובייטי, התגלה ממצא מרגש: יד עשויה כסף ששימשה לקריאה בספר התורה של בית הכנסת
החפירה של בית הכנסת הגדול של וילנה, בה נראה אזור ארון הקודש ושני גרמי המדרגות שנהרסו ע"י הנאצים והסובייטים. צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות
בוילנה שבליטא, הושלמה בשבועות האחרונים חשיפתם של ארון הקודש ובימת בית הכנסת וארון הקודש, של בית הכנסת הגדול אשר חרב לפני כ- 60 שנה בידי הנאצים והסובייטים. כך הודיעה משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, אותה מנהל ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן. בכך, הגיע לשיאו פרויקט החפירות בן 6 השנים, אשר שם לו למטרה לחשוף את שרידי בית הכנסת הגדול וחלקים מה'שולהויף' – מרכז החיים היהודיים הקהילתיים והתורניים של וילנה. חפירה זו החלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים של ממש.
בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה. בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן ב"שולהויף", מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. זה היה הלב הפועם של היהדות הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, את בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר, ספרייה מפורסמת בשם "שְטרָאשוּן", את בית המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. מאות שנות קיום, באו לסיומן עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה. המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הנאצים, ובשנים 1956-7 שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים. בית הספר מודרני נבנה ופעל במקום.
לפני מספר שנים, ביקר ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן בוילנה, במסגרת טיול שורשים, וכך ניצת הרעיון לחשוף ולגלות את שנותר מהמתחם ומבית הכנסת. לדברי יוחנן (ג'ון) זליגמן, מרשות העתיקות ו- יוסטינאס ראקאס, מחברת החפירות הליטאית, שבחפירתם השתתף צוות משולב של ליטאים, ישראלים וצפון אמריקאים: "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי.
"שני גרמי המדרגות המרשימים שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת, נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם. בחזית ארון הקודש, נחשפה בחפירה רצפת 'טראצו' דקורטיבית המציגה דפוס של קרני השמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על ריצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה תוך כל חזית הבימה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעה העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".
ארון הקודש, ששרידיו נחשפו בעונת החפירות שהסתיימה כעת, ואשר מופיע במלוא פארו בתמונות הרבות של בית הכנסת שופץ לאחר שריפה במאה ה-18, בתרומת ה"יסוד", יהודה בן אליעזר (נולד 1762). 'היסוד' אף תרם את הבימה המעוטרת, שהייתה מבנה דו-קומתי, עם ארבעה עמודים קורינתיים ושמונה עמודים טוסקניים. חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת, להציג בעתיד את שרידיו".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=118768
