היום, 26 בנובמבר 2024, התקיים הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל באולם מקבלי הפנים הישן שבנתב"ג (טרמינל 1). הכנס נערך תחת הכותרת "שנה של אתגרים ותקווה לתיירות הנכנסת" ושימש פלטפורמה לדיון מעמיק על מצב הענף, הקשיים שניצבים בפניו, והאסטרטגיות הנדרשות לשיקומו.

ענף התיירות הנכנסת חווה ירידה של כ-80% בכמות התיירים הנכנסים והפסדים כלכליים מוערכים בבכמיליארד דולר. בתוך כך, עסקי התיירות בפריפריה, בהם הענף אחראי לכ-35% ממקומות העבודה, מתמודדים עם חוסר ודאות כלכלית ותלות מוחלטת בהתאוששות הענף.

למרות האתגרים, סיום אפשרי של הלחימה באזור מציב הזדמנות ייחודית לשיקום הענף. מארגני תיירות רבים, הנמצאים בקשר רציף עם שותפיהם בחו״ל מעידים כי הביקוש לשוב ולחזור לישראל בהחלט קיים. לדבריהם, תיירים פוטנציאליים ממתינים לחזור, ובהם עולי רגל נוצרים ואוהדי ישראל, שעבורם הביקור בישראל מהווה מסע בעל משמעות עמוקה. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, המדינה נדרשת להשקיע מאמצים משמעותיים בפיתוח התשתיות, בבניית תוכניות השיווק ובחיזוק האמון בקרב השווקים הבינלאומיים בישראל כיעד בטוח ואטרקטיבי.

בכנס השתתף שר התיירות, חיים כץ, שנוכחותו הדגישה את מחויבותו לענף ואת תפיסתו כי הענף  חיוני לשיקום כלכלת ישראל ולצד זאת, ישמש ככלי דיפלומטי משמעותי לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

חלק מרכזי בכנס היה פאנל מקצועי בהנחיית עורכת הצרכנות, התעופה והתיירות בחדשות 13, העיתונאית נגה ניר נאמן, בו השתתפו בכירים מעולם התעופה, בהם:

• הילה הרמולין רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות ישראייר
• אבנר גורדון, מנכ"ל סוויס לשעבר
• אפרים פורטיס, מנכ"ל אופן סקיי
• יואל פלדשו, מנכ"ל אל על לשעבר
• יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

הפאנל עסק בתפקידה הקריטי של תעשיית התעופה כעורק החיים של התיירות הנכנסת, תוך הדגשת חשיבותן של חברות התעופה הזרות בשיקום הענף. המשתתפים דנו בדרכים בהן ניתן וצריך לפעול כדי למנוע את המשבר הבא, לרבות שיתוף פעולה הדוק בין תעשיית התעופה לענף התיירות, החזרת אמון התיירים הבינלאומיים, ויישום פתרונות חדשניים לחוויות תיירות מתקדמות.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל: היום, במסגרת הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, אשר נערך באופן סמלי בנמל התעופה, התקיים פאנל בנושא משבר התעופה תחת הכותרת: "משבר תעופה – גזירת גורל או שניתן לפעול אחרת".

לצערנו, המדינה בחרה שלא להתמודד עם המשבר באופן פעיל, והסתפקה במתן תגובות לעיתונות במקום לגבש מדיניות מעשית. היה על המדינה להקים צוות מקצועי שיתמקד בשאלות מרכזיות כמו: כיצד ניתן להמשיך ולטוס לישראל, אילו יעדים סמוכים יכולים לשמש על מנת להפעיל שאטלים לישראל, ומהם חסמי הביטוח שיש להסיר. אם הדיון היה מתרכז בשאלה "איך כן" במקום "למה לא", אנחנו משוכנעים שהתוצאות היו שונות בתכלית. מאכזב שבמדינה המתמודדת עם משברים באופן תדיר אין תכנית מגירה סדורה להתמודדות עם משברים אסטרטגיים, ובפרט בתחום התעופה. מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית, והיעדר תכנון מראש משאיר את המשק הישראלי ואת ענף התיירות פגיעים במיוחד. לו היה נמדד הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהמשבר, סביר להניח שהמסקנה הברורה הייתה כי יש להשקיע משאבים משמעותיים בצמצומו.

הילה הרמולין רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות ישראייר : "אנחנו פועלים באופן שוטף עם מטוסי ישראייר וגם עם מטוסים חכורים. התקופה האחרונה הייתה הקשה מכל, ואנו נתקלים באתגרים, כמו צוותים שאינם מגיעים עם המטוסים. זו מציאות שלא ניתן להילחם בה במסגרת המלחמה הנוכחית. אנחנו זקוקים להסדרה של חוק TB, שיכסה נושאים כמו ביטולי טיסות. אם חוק TB יסודר, נוכל להתחיל בוודאות לטוס לארה"ב ולענות על הביקוש הגובר, בדומה לטיסות ללונדון. כבר היום יש גופים רבים שפונים אלינו. בכוונתנו להוסיף 15,000 מושבים חדשים בכל חודש לטיסות לארה"ב. הרצון אמיתי, והיכולות קיימות באמצעות מטוסים חכורים, אך ההסדרה של החוק היא הכרחית." צריך להתחיל לשווק את מדינת ישראל כלפי חוץ. בהנחה שהמלחמה תסתיים בקרוב, עלינו לבנות מחדש את מערך התיירות. תיירות הצליינות היא דוגמה לביקוש קשיח, במיוחד באזורים המקודשים. חשוב להתחיל כבר עכשיו לשווק ולהביא את התיירים לכאן – אך זה בלתי אפשרי לעשות זאת לבד."

אבנר גורדון, מנכ"ל סוויס לשעבר: "אין פתרון גורף למצב עם חברות התעופה. יש חברות שממשיכות לטוס, ויש דיילות שחזרו מהפגנות פרו-פלסטיניות או חוו אזעקות וטילים בישראל והחליטו שהן לא טסות יותר לכאן. יש חברות עם מטוסים זמינים, ואחרות שהסיטו את כל הטיסות שלהן. לכל חברה יש מדיניות אחרת, ואין אחידות. הפתרון הוא להתמקד. יש למפות ולבחור חמש חברות תעופה מובילות ולעבוד איתן. אין צורך לנסות לרצות את כולן – חלקן אינן רלוונטיות וכל אחת מתנהלת על פי גחמותיה.בנוסף, צריך למפות את מפת חברות התעופה הפועלות בישראל כעת. ואיך משאירים אותם כאלה. יש בארץ נציגים מקצועיים מצוינים, אז מדוע אין פורום מומחים שיוזם מול המדינה ומספק מענה כולל? הגוף הזה צריך לקום על ידי ממשלת ישראל."

אפרים פורטיס, מנכ"ל אופן סקיי : "אני מייצג חברות בינלאומיות רבות, ומשוחח עם חברות כמו לופטהנזה ואחרות. הן טוענות שאם חוק TB יבוטל, הן יהיו הראשונות להחזיר טיסות לישראל. לדוגמה, פוליש איירליינס, שהפעילה בין 28 ל-32 טיסות שבועיות, הפסיקה את פעילותה בעקבות תביעות רבות תחת חוק זה. הן הצהירו שברגע שהמצב יירגע, הן יחזרו לפעילות מלאה."אייר אינדיה ופלאי ודובאי מתמקדות בביטחון ובשקט. הן אמרו שהן יחזרו לפעול בישראל מהר יותר ממה שמצופה, ברגע שהמצב יירגע. מבחינתי, צריך להשקיע בבונוסים לחברות תעופה שממשיכות לטוס לכאן, וזה יגרום לכך שהטיסות יהיו מלאות."

יואל פלדשו, מנכ"ל אל על לשעבר: "יש צורך במערכת מקצועית, נחושה ויעילה – דבר שמשרד התחבורה לא מצליח ליישם. מאז תחילת המלחמה לא הצלחנו לעשות בימים ספורים את מה שהצלחנו בקורונה תוך שלושה חודשים. יש להתאים את חוק שירותי תעופה למציאות הנוכחית. האחריות לכך היא של השרה ויו"ר ועדת הכלכלה, אך אף אחד מהם לא מוכן להתמודד עם הנושא, ככל הנראה מחשש לפגיעה בצרכן. ויכול להיות אפילו מחוסר עניין"הדבר היחיד שיכול לשנות את המצב הוא לחץ על הממשלה. מלחמה במדינה שבה כוח המילואים הוא הנכס המרכזי חייבת להסתיים במהירות. אני לא רואה אלטרנטיבה טובה יותר מלחץ עסקי. דיבורים בלבד אינם מספיקים – יש כאן שוק טוב וביקוש מרבי להגיע לארץ וצריך ליצור עבורו תנאים טובים"

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=166456

היום (ג') נערך הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, בראשות היו"ר, דני אמיר והמנכ"ל, יוסי פתאל. הכנס נערך בדרך המקובלת בימים טרופים אלה – בזום.

בכנס השתתפו מבכירי ענף התיירות בישראל, וביניהם, שרת התיירות, ח"כ אורית פרקש הכהן, מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי ויו"ר לשכת התיאום של תעשיית התיירות, מיקי פדרמן. כן בירכו את חברי הלשכה והענף מבכירי ממשלת ישראל, וביניהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה.

במסגרת הכנס, סקרו יו"ר הלשכה, דני אמיר ומנכ"ל הלשכה, יוסי פתאל, את מצבו של ענף התיירות הנכנסת, המשותק לחלוטין מזה כשנה, מאז תחילת המשבר בחודש מרץ 2020, הציגו את קואליציית ראשי הערים והמועצות שהקימה הלשכה, הקוראת לממשלה להיערך ולפעול, כדי להציל את הכלכלה בערים התלויות למחייתן בתנועת תיירות נכנסת, יוזמות של השוק הפרטי שהתייאש מלהמתין לפעולות הממשלה ועוד.

מברכת ראש הממשלה לחברי הלשכה: "התיירות הנכנסת מביאה עמה ברכה עצומה לאלפי עסקים במרכז ובפריפריה. ישנם יישובי תיירות מובהקים, שחלק נכבד מתקציבם מבוסס על ביקורי תיירים. גם על כך אנחנו נותנים את הדעת – כיצד לאפשר הגעה של תיירים ממדינות ירוקות לערים אלה, בכפוף להקפדה על נהלי הבריאות, כשנחזור לשגרה. כשהנצחון על הנגיף יושג, נפעל לאושש את ענף התיירות ולהחזיר אותו לתפארתו".

מדברי יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל: "אני רוצה לבשר לכם על קואליציה שאנו מרכיבים בימים אלה, של ראשי ערים ומועצות אזוריות ומקומיות, בהן התיירות הנכנסת מהווה הקטר הכלכלי למחייתם של בעלי העסקים וכלל התושבים. יחדיו אנו פונים בקריאה משותפת לראש הממשלה והשרים הרלוונטיים, כדי להסדיר ולארגן מחדש את תנועת התיירות לישראל, ברגע שהדבר יתאפשר. אתמול שוחחנו עם לשכת ראש הממשלה והודענו להם על הכוונה להשיק את היוזמה, וכי המכתב יישלח אליהם בהקדם ונקדם פגישה דחופה לדיון בנושא החזרת התיירות הנכנסת לישראל. בקרוב מדינת ישראל תוכרז רשמית כ'עדר' ויוסרו המגבלות, ואין שום סיבה שלא להחזיר לישראל את התיירים, שיהיו מחוסנים בעצמם".

מדברי דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל: "התיירות הנכנסת לישראל היא משאב לאומי, בהיותה ענף הייצוא ה-6 בגודלו במדינת ישראל, ולצערנו לא כולם מבינים את משמעותו. הכוונה ב"משאב לאומי" היא כי יש לנו נכס כלכלי שאין לו תחרות. אני קורא מפה להתחיל ולמתג את ענף התיירות. בנוסף, ברצוננו לעדכן כי אנו פועלים בימים אלה על מנת ליצור לראשונה שיח ישיר בין שרי התיירות של ישראל והרשות הפלסטינית, ועל מנת להקים צוות ממשלתי משותף עם ארגון HLITOA, מקבילנו ברשות הפלסטינית, במטרה לפעול יחדיו לחידוש תנועת התיירות לישראל ולגבש מתווה אשר יאפשר מעבר של תיירים בין ישראל לרשות באופן מאורגן, מהיר ויעיל. יש להבין כי התיירות לישראל אינה מבודדת רק לישראל, ולפני זמן רב היו צריכים הדרגים המדיניים ל"דלג" על פוליטיקה ולהסדיר את כל העניינים הנוגעים לתיירות האזורית".

מדברי אורית פרקש הכהן, שרת התיירות: "אנו נמצאים בימים מאתגרים. אחד הדברים החיוביים שקרו במהלך תקופת כהונתי כשרת התיירות, היו להכיר את ענף התיירות הנכנסת ואת מארגני התיירות הנכנסת לישראל בפרט, שאין ספק שנפגעו בצורה הקשה ביותר במהלך המשבר. אני פועלת חזק לפתיחה של ענף התיירות והאתגר הגדול ביותר שלי, הוא להכריז על מועד לפתיחת השמיים. כיום אני מובילה גל אחר של קולות, אשר קורא לממשלה 'לשנות את הדיסקט' ולהתחיל לחשוב כיצד אנו מתחילים לחיות לצד הקורונה ולחזור לפעילות בצורה מדורגת. כולי תקווה, כי בקרוב אכן נצא מהסגר ונתחיל פתיחה מדורגת של המשק, גם לאור מבצע החיסונים המאסיבי. כרגע יש לי אתגר גדול בנושא פתיחת השמיים, ואני נלחמת ואמשיך להילחם על חוסר ההיגיון הזה, לפיו הענף משותק לחלוטין. בימים אלה אנו מציגים בפני הממשלה מתווה לפתיחת השמיים, הכולל גם את התיירות הנכנסת".

מדברי אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "האתגר הכי גדול של המשרד בימינו הוא להיערך למציאות החדשה. ברור כי טבע האדם הוא נופש, חופש, טיולים, להכיר מקומות חדשים, ואני מאמין כי בסוף נחזור לאותם המקומות, ממש כפי שהיה לפני המשבר. משרד התיירות משקיע בימים אלה רבות בפיתוח תשתיות שיצמצמו את הפערים בין הפריפריה למרכז ויביאו לערים אלה תיירים רבים לאחר היציאה מן המשבר ופתיחת השמיים. במהלך תקופה זו, השקענו בפיתוח הערים טבריה ונצרת, וזאת לצד פיתוח הנגב, שהוא פרויקט הדגל של המשרד ואנו מאמינים כי הוא יעזור בהחייאת האזור והבאת תיירים רבים אליו".

עוד הרצו בכנס ד"ר רועי צזנה, מרצה חוקר באוניברסיטת תל אביב וחבר בכיר בארגון אקספרייז, שדיבר על השפעת הקורונה על עתידנו וכיצד היא תשנה את עולמנו, וד"ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, אשר דיברה על השפעת הקורונה על התנהגות התיירים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=113963