רגישות תפעולית מקשה על אל על להגיע לאיזון או לרווחים

 אל על סובלת מכמה בעיות מרכזיות: ירידה בכמות הנוסעים, פעילות מעבר לכושר הייצור שלה, עליית מחיר הדלק, חוזקו של השקל, "חורים" בהצבת טייסים ורגישות תפעולית המקשה עליה להגיע לאיזון או לרווחים. כל תקלה במטוס יוצרת שרשרת עיכובים או ביטולים, הגורמים לירידה נוספת בהכנסות. כדי לצאת למרחב, היא חייבת לבצע שינויים מהותיים. נכון להיום, זה לא נראה בר ביצוע בטווח הקרוב. לכן, לא בטוח שתוצאות הרבעון השלישי – שטרם פורסמו – ישפרו את מצבה, לאחר הפסד חציוני של 62.149 מיליון דולר.

ברבעון השלישי החשוב (יולי, אוגוסט וספטמבר) עברו בנתב"ג 7.360,435 מיליון נוסעים (יוצאים ונכנסים). מתוכם טסו באל על 1.701,707 נוסעים, שזה 23.12% מכלל התנועה בנתב"ג, שזו ירידה רבעונית של כ-4.28%, בהשוואה לרבעון השלישי ב-2017.

את הרבעון השלישי השנה בחודש יולי התחילה אל על דווקא קצת ברגל ימין עם 604,526 נוסעים, בהשוואה ל-588,993 נוסעים ביולי 2017, שזו הייתה עלייה של 2.63%. אבל באוגוסט החלה ירידה של 0.42% במספר הנוסעים שהיא הטיסה – 650,666 נוסעים בהשוואה ל- 653,425 נוסעים באוגוסט 2017 ובספטמבר גדלה הירידה ל-6.99% עם 446,515 נוסעים, בהשוואה ל-480,118 נוסעים בספטמבר 2017.

מעל 62 מיליון דולר הפסדים בחצי שנה

אל על הפסידה ב-6 החודשים הראשונים של השנה 62.149 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 13.556 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017. הפסד חציוני זה הוא תולדה של הפסד ברבעון הראשון של השנה של כ-44 מיליון דולר ושל 18.177 מיליון דולר ברבעון השני של השנה. גרמו לכך חוזקו של הדולר, עליית מחיר הדלק והפעילות מעבר לכושר התפעולי שלה.

אל על, שהיא המוביל הגדול ביותר בנתב"ג, מנסה כבעבר להתחרות כמעט על כל קו שבו פועלת חברה מתחרה עם 44 מטוסים, ש-17 מהם חכורים. מצד אחד זה מקל על ההצטיידות במטוסים, אך מצד שני מוריד את רמת ההכנסות המופקת מכל מטוס חכור. עם צי כזה של מטוסים, נוצר מצב שבו אל על פועלת מעבר לכושר התפעולי, גם אם לא יהיו ביטולים או עיצומים. פעילות מבצעית כזו היא רגישה מאוד ובלתי ניתנת לגישור . כל תקלה במטוס משבשת מיידית את לוח הטיסות המתוכן של המטוסים מאותו סוג – 737, 767, 777 ו-787 – שיבוש שגורם סבל לנוסעים, אך גם פוגע בהכנסות, בגלל הצורך להטיס מטוסים חלופיים ללו"ז המשתנה והצורך לבקש מהטייסים ל"סתום" את החורים שנוצרו.

שיטת "החורים" של הטייסים

לוח הצבת טייסים המתוכנן החודשי רצוף "חורים". בהסכם העבודה הקיבוצי הישן בין ההנהלה והטייסים, קיים מנגנון המכונה "פיצול", שלפיו  הנהלת החברה רשאית לשבץ בתכנון הטיסות את הטייסים ל-85 שעות טיסה בחודש בלבד. אם יש צורך בשעות טיסה נוספות, פונה ההנהלה לטייסים ומבקשת מהם להתייצב ולטייסים ישנה זכות לדחות את הבקשה, או לקבלה בתמורה לתשלום נוסף. בפועל, בעונות הבוערות טייסים רבים עובדים עד 120 שעות בחודש ושכרם גדל בהתאם (תקנות FTL יגבילו זאת עד 100 שעות בלבד וזו צרה שתגיע בחודש הבא).

הסכם קיבוצי לקוי זה, שהנהלות החברה המתחלפות לא הצליחו לשנותו, הוא הסיבה להיווצרותו של לוח הצבת צוותים הלוקה בחסר. התוצאה שטייסים שעברו את המיכסה לא מוכנים להתייצב לטיסה נוספת קרובה לטיסתם שהסתיימה, שנוצרה או בגלל תקלה באחד המטוסים, או בגלל הפעילות מעבר לכושר הייצור הדורשת עוד טייסים. כך סופגת החברה הפסד נוסף.

לא רק שאל על טסה חמישה וחצי ימים בשבוע, היא גם מושבתת בחגים שנפלו השנה בספטמבר,  המסיים את הרבעון השלישי החשוב בשנה. מטוסיה היו מושבתים ב-5 שבתות, וב-7 חגים (ראש השנה, יום הכיפורים, וסוכות). כלומר, 12 ימי השבתה לא כולל חציי ימי שישי וחציי ערב כל חג. שוב הפסד שיש המעריכים אותו בכ-25 מיליון דולר. אחרים טוענים שדווקא בגלל השמירה הדתית הנוקשה מספר הנוסעים המסורתיים, הדתיים והחרדים גדל בחברה ומוחק את ההפסד הזה. את האמת לא יודעים, כי עדיין לא פורסמה הוכחה כלשהי בנושא זה.

מורכבות הטיסות

טיסות אל על ממריאות מנתב"ג בעיקר בבוקר, אחר הצהריים והלילה. טיסות הבוקר מתחילות סמוך לסיום איסור ההמראות בלילה בשעה 05:00 בבוקר, ומסתיימות בסביבות שעה 10:00 בבוקר, כשרוב הטיסות ממריאות בשעות 06:00 – 07:00. טיסות הבוקר מורכבות מכמה טיסות קבועות יומיות ומכמה טיסות שאינן קבועות, הממריאות מידי כמה ימים לסירוגין, ומתחלפות ביניהן. לקראת השעה 09:00 ממריאות טיסות קבועות, בדרך כלל עם מטוסים רחבי גוף – 767, 777 747 ו-787. לקראת 10 מסתיימות גם טיסות אלה. טיסות אלה בעיקר למזרח ולמערב אירופה, נוחתות בנתב"ג בשעות הצהריים המוקדמות ובתוך זמן קצר הן ממריאות חזרה בשעות אחר הצהריים. בין 11:00 ל-15:00 כמעט ואין לאל על טיסות קבועות, למעט לפריז ולניוארק ומדי פעם מתקיימות טיסות תגבור כמו ללוטון-לונדון.

טיסות אחר הצהריים הן בשעות 15:00- 19:00, בעיקר בין 17:30-18:30 ללונדון ולפריז במטוסי רחבי גוף. הטיסות החוזרות הראשונות נוחתות בנתב"ג לקראת חצות והאחרונות חוזרות לקראת הבוקר.למעט טיסות תיגבור, ישנה הפסקה בטיסות עד שעות הלילה המתחילות לקראת השעה 22:00 ומסתיימות עם סגירת נתב"ג להמראות ב-01:30. רוב טיסות אלה הן לטווחים ארוכים כמו ניו יורק יומית או לסירוגין ליעדים כמו בוסטון, מיאמי ולוס אנג'לס. לפעמים ממריאות טיסות הלילה כמה טיסות קצרות טווח כמו לפריז וללונדון-לוטון.

את המערכת הזו מפעילה אל על, כאמור, עם 43 מטוסים. לכן ברור מדוע כל תקלה יוצרת תנועת שרשרת של עיכובים או ביטולי טיסות והנזקים ברורים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=88599