התוכנית החדשה של הנציבות האירופית להידוק הפיקוח על סיוע ממשלתי לנמלי תעופה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית באגן הים התיכון. קפריסין ויוון מובילות התנגדות חריפה לרפורמה המתוכננת, בטענה כי הקריטריונים הנוקשים שנקבעו בבריסל מתעלמים לחלוטין מהמציאות הגיאוגרפית של מדינות איים ואזורים מבודדים, ומאיימים להוביל לבידודם הכלכלי.
המהפכה הירוקה בשמי אירופה: מה רוצים בבריסל?
הנציבות האירופית שואפת לעדכן את מסגרת הכללים הנוכחית (שנקבעה ב-2014) במטרה להתאים אותה לעידן שאחרי המגפה העולמית ולעמוד ביעדי "המעבר הירוק" לצמצום פליטות. לפי טיוטת ההנחיות החדשה, האיחוד האירופי מתכוון להפסיק בהדרגה תמיכות כספיות המבוססות על נפח נוסעים:
מענקי תפעול: יינתנו רק לנמלי תעופה המשרתים פחות ממיליון נוסעים בשנה, כאשר תקופת המעבר תסתיים באפריל 2032. לאחר מכן, כל נמל תעופה עם יותר מ-500 אלף נוסעים בשנה יאבד לחלוטין את הזכאות לסיוע תפעולי ייעודי.
מענקי השקעה ופיתוח: יספגו קיצוץ דרסטי. נמלים עם פחות ממיליון נוסעים יזכו לכיסוי של עד 75% מההוצאות; נמלים המשרתים בין מיליון לשלושה מיליון נוסעים יקבלו 50% בלבד; ואילו נמלי תעופה גדולים יותר (מעל 3 מיליון נוסעים) יזכו לתמיכה רק במקרי קיצון חריגים, שתוגבל ל-15% בלבד.
בנוסף, האיחוד מתכנן להחמיר משמעותית את התמריצים הפיננסיים לפתיחת קווי תעופה חדשים, מתוך תפיסה שחברות התעופה צריכות לקחת על עצמן את הסיכון המסחרי בשוק חופשי.
קפריסין: "אנחנו לא נמל מסחרי רגיל, אנחנו אי"
עבור הרפובליקה של קפריסין, שאינה מחוברת ליבשת אירופה ברשת כבישים או מסילות רכבת, הרף הדיגיטלי של האיחוד מהווה איום אסטרטגי. הממשל בניקוסיה פנה רשמית לבריסל בדרישה ליחס מיוחד, תוך הדגשה כי נמלי התעופה של לרנקה ופאפוס אינם מיזמים עסקיים רגילים אלא עורקי חיים חיוניים לשמירה על הלכידות הטריטוריאלית של המדינה.
הנתונים הסטטיסטיים של שנת 2025 מדגישים את עומק התלות הקיצונית של האי בתעופה:
נמלי התעופה בקפריסין טיפלו ב-13.75 מיליון נוסעים.
ביחס לאוכלוסיית המדינה (המונה קצת פחות ממיליון תושבים), מדובר על יחס חסר תקדים של כ-14 נוסעים לכל תושב.
בשנה זו נרשמו באי 4.53 מיליון כניסות תיירים (זינוק של 12.2% לעומת השנה הקודמת).
בשל כך, קפריסין דורשת מהאיחוד לאמץ מדד של "נוסעים לנפש" כדי לשקף את התלות הכלכלית האמיתית, ומבקשת להמשיך להעניק תמריצים ממוקדים למסלולים אסטרטגיים, ללא השוואה לנמלי תעופה ביבשת הנהנים מחלופות תחבורה קרקעיות.
יוון: האיים הפופולריים ישלמו את המחיר
בעוד שליוון היבשתית יש רשתות תחבורה חלופיות, ארכיפלג האיים העצום שלה פגיע באותה מידה. נמלי התעופה ביוון רשמו תנועה של 83.3 מיליון נוסעים בשנת 2025. תחת המגבלות החדשות, שורה של נמלי תעופה מחוזיים מרכזיים יעברו את רף 3 מיליון הנוסעים ויאבדו את הגישה לתמיכת השקעות רגילה. ביניהם: סלוניקי (7.98 מיליון נוסעים), רודוס (7.09 מיליון נוסעים), קורפו (4.62 מיליון נוסעים) וחאניה שבכרתים (4.15 מיליון נוסעים).
יעדים בגודל בינוני כמו סנטוריני (2.42 מיליון), זקינתוס (2.28 מיליון) ומיקונוס (1.58 מיליון) יישארו זכאים לסיוע חלקי בלבד בהשקעות, אך יאבדו לחלוטין את הסיוע התפעולי. במקביל, נמלי תעופה קטנים יותר באיים, כמו סאמוס, שנמצאים ממש מתחת לרף ה-500 אלף נוסעים, עלולים להיקלע למצוקה תקציבית קשה לאחר שנת 2032.
אתונה, שממילא מסבסדת קווי תעופה פנימיים לאיים מבודדים מתקציבה הלאומי, משתפת פעולה באופן הדוק עם ניקוסיה. שתי המדינות בוחנות כעת הקמת בלוק פוליטי משותף יחד עם מדינות חברות נוספות באיחוד שמתמודדות עם אתגרים דומים – בהן מלטה, איטליה, ספרד ופורטוגל. המטרה של הקואליציה הים-תיכונית היא להחריג אזורים מרוחקים ואיי התיירות מהחוק היבש, כדי להבטיח שהכלכלות והתושבים המקומיים לא יישארו מנותקים משאר יבשת אירופה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם – מעל ל-840 חברים
