מערכת האתרועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה היום לדיון שעסק במצב חברות התעופה הישראליות בזמן מלחמה. סמנכ"ל המסחר של אל על, שלומי זפרני: "יש צורך לטפל בחוק שירותי תעופה ולהסיר את חובת הפיצוי לעת הזו"
מטוסי אל על בנתב"ג. צילום עוזי בכר
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לדיון שעסק במצב חברות התעופה הישראליות בזמן מלחמה. בפתח הישיבה הזכיר היו"ר ביטן כי ענף התעופה הוחרג מהסדר הפיצוי הכללי, וביקש לדעת האם משרדי התחבורה והאוצר כבר החלו לדון במתווה מיוחד לענף מול החברות הישראליות. במהלך הדיון עלה כי סך כל ההחזרים ששילמו החברות הישראליות בשל ביטולי טיסה, כמתחייב מחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) עומד על כ-155 מיליון דולר.
סמנכ"ל המסחר של אל על, שלומי זפרני, ציין כי באותו בוקר ה-7 באוקטובר לקחה אל על על עצמה צו 8, על אף שאינה חברה ממשלתית, והוסיפה מאות טיסות למתן מענה לצרכי הציבור. לדבריו, החברה מנהלת מדיניות מחירים מוקפדת, כדי לא לנצל את הסיטואציה כלפי הצרכנים. "אם אל על לא הייתה מתקיימת נתב"ג כמעט והיה נסגר, אנחנו מטיסים כמעט 80% מהעוברים בנתב"ג וזו תשובה ברורה לשאלה מדוע צריך תעופה ישראלית, דבר שבשוטף לא מקבל התייחסות מתאימה", אמר.
על רקע ציין זפרני כי "יש צורך לטפל בחוק שירותי תעופה ולהסיר את חובת הפיצוי לעת הזו". הוא ציין כי הממשלה הכינה תזכיר חוק למקרה הנוכחי, אך עדיין החוק עצמו לא נותן מענה במקרים של מלחמה או קורונה למשל. בנוסף ביקש זפרני תנאי תחרות שווים מול חברות זרות ואמר כי במקרה שבו המדינה או מוסדותיה מטיסים עובדים או משלחות צריך לתעדף טיסה בחברות ישראליות.
ח"כ אברהם בצלאל אמר כי חשוב למצוא פתרונות לסיוע לחברות הישראליות. ח"כ רון כץ ציין כי הגיש בעבר הצעת חוק למתן אפשרות מסוימת להעדפת חברות ישראליות בטיסות שמממנת המדינה. ח"כ ששון גואטה אמר כי הוא בהלם שזה לא המצב כבר עכשיו. ח"כ מאיר כהן הביע גם הוא תמיכה בהצעה הזו.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, ציין כי החוק לא מתייחס למקרי קיצון ואירועי משבר, ולכן נדרש התיקון. הוא הוסיף כי החברה פועלת בכ-30% לעומת השגרה, אך לא שלחה אף עובד לחל"ת כדי לא לאבד כשירות, ויש בה 45 מגויסים בצו 8. הוא ציין כי ההחזר על הטיסות שבוטלו הסתכם בכ-20 מיליון דולר. סמנכ"ל הכספים של ארקיע, אלון סולר, ציין כי ארקיע הוציאה בעל כורחה כ-200 עובדים לחל"ת ומבקשת השתתפות מדינה בהעסקת עובדים חיוניים. לדבריו, היקף התשלום על ביטולים בחברה עומד על כ-15-20 מיליון דולר. זפרני התייחס גם הוא להיקף ההחזרים, ואמר כי מדובר בכ-120 מיליון דולר שאל על השיבה ללקוחותיה.
היו"ר ביטן אמר כי לנוכח העובדה שהדבר נגרם כתוצאה מהמלחמה הוא לא חושב שחברות התעופה צריכות לשאת בעלות הפיצוי הנוסף על ביטול טיסה. הוא ביקש עדכון על המשא ומתן מול האוצר וביקש להשלימו תוך שבועיים.
נציגת משרד האוצר, ספיר איפרגן, אמרה כי מתווה הפיצויים הכללי במשק לא כולל את חברות התעופה, בגלל שהמחזור שלהן גבוהה מ-400 מיליון שקל. עם זאת, היא ציינה כי יש כוונה להגיע לפתרון ולסייע לחברות התעופה הישראליות לצלוח את המשבר התזרימי. היא הוסיפה כי יעשה ניתוח מקצועי כדי להבין מה הצורך התזרימי, אך לעמדת האוצר כל צעד מעוות את התחרות צריך להתנגד לו. בתגובה לכך תהה היו"ר ביטן אם באוצר מצפים שבכל פעם שתפרוץ מלחמה נזמין את לופטהנזה, ואמר כי מקור הבעיה היא שבאוצר מעדיפים את התחרות על פני אינטרסים אחרים של המדינה.
מנהל אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית, ישי דון יחיא, אמר כי הרשות הגישה לפני שבוע לממשלה תזכיר הצעת חוק, לפיו יבוטל מרכיב הפיצוי הנוסף מתחילת המלחמה ועד סוף מרץ. הוא אף ציין כי הוא סבור שאין חולק שבמקרים של ביטול טיסה את התשלום עבורה צריך להחזיר ללקוחות. מנהל ארגון חברות התעופה הבינלאומיות, קובי זוסמן, אמר כי אין חשיבה ארוכת טווח לקידום וחיזוק התעופה הישראלית, ואמר כי צריך לעשות זאת.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=149335
