שוש להבTimișoara מכונה 'וינה הקטנה'; עיר הולדתם של טרזן, דרקולה והפסל ברנקוזי; מובילת המהפכה להפלת המשטר הקומוניסטי ברומניה; מרובת פעילויות תרבות ואטרקציות תיירותיות
טימישוארה - שדרות ירוקות, כיכרות מטופחות, קתדרלות מרשימות. צילום שוש להב
לטימישוארה (Timișoara) ברומניה הוזמנתי בשבוע הראשון של אוקטובר 2023, לחגיגות ואירועי "בירת התרבות האירופית לשנת 2023". העיר זכתה בתואר מכובד זה שהוענק לה ע"י ארגון אונסק״ו, שבחר בה בזכות היותה עיר קוסמופוליטית, רב-תרבותית, מרובת אטרקציות ופוטנציאל תיירותי רב, ויזמה מגוון אירועי תרבות ותיירות לאורך השנה, כדי להציג את העושר התרבותי שלה. ואז, ב- 7 באוקטובר השכם בבוקר העיר אותי טלפון מהארץ, וסיפורי הזוועה של השבת השחורה, מילאו את כל מחשבותיי, ולמי יש מצב-רוח לבילויים וכתבות תיירות…
לנמל התעופה החדיש והמודרני של טימישוארה, הנמצאת במערב רומניה, הגענו בטיסה ישירה מנתב"ג, מרחק של כ- 3 שעות, עם חב' התעופה הרומנית-מולדובית, היי-סקאי, שקיימה אז 2 טיסות שבועיות לטימישוארה, בה לומדים באוניברסיטאות לא-מעט סטודנטים ישראליים, והטיסה הישירה הקלה עליהם מאד, במקום לטוס לבוקרשט, וכמעט יום תמים לנסוע ברכבת מערבה. מאד רציתי לשוב לארץ (ככה זה ישראלים שנמצאים בחו"ל, כשמלחמה מתנהלת בארץ), והחשש היה להתקע שם ללא טיסה ישירה חזרה. מזכיר לכם משהו?
מנהל אירועי "טימישוארה בירת-התרבות האירופית", אובידיו מגאן, שאירח את העיתונאים המסקרים את האירועים, היה מאד אמפתי, הביע צערו על הטרגדיה שקרתה בישראל, והרגשתי שיש מי שקשוב לי וידאג שאגיע הביתה, כמתוכנן. למזלי, היי-סקאי לא ביטלה מיד את טיסותיה (כפי שעשו זאת חברות תעופה אחרות), והצלחתי לעלות על הטיסה הרגילה, כאשר שדה התעופה בטימישוארה היה מלא בתקשורת המקומית (רומנית וזרה), כדי לפגוש את הישראלים המטורפים שמתעקשים לשוב למדינה בה מתנהלת מלחמה. אז הסברנו להם… זאת גם היתה הטיסה הישירה האחרונה של היי-סקאי מטימישואה לנתב"ג (לבוקרשט יש טיסות). חבל, אך אני מקווה שטיסות אלה תחודשנה, מפני שהשירות שלה היה מעולה והעיר ראויה לתיירות מישראל.
אז למה הכתבה עתה? מפני שלאחרונה, אובידיו מגאן דרש בשלומי, ושאל אם הכתבה פורסמה. עבורי, זה היה הזמן להשלים חוב בהחלט נעים, להתרפק על הזכרונות והחוויות מהעיר הנהדרת הזו, ולפרסם הכתבה.
במהלך שנת 2023, הציעה טימישוארה מגוון רחב של פעילויות ואירועים תרבותיים, כולל סיורים מודרכים, פסטיבלים, תערוכות ומופעי מוזיקה, כיוון שנבחרה ל"בירת התרבות האירופאית לשנת 2023".
טימישוארה היא העיר הגדולה ביותר במערב רומניה, במחוז טימיש על גדות נחל בגה, והיא והשלישית בגודלה ברומניה (עפ"י מספר התושבים). היא מתהדרת בתשתית תיירותית מפותחת, מה שהופך אותה ליעד אטרקטיבי למבקרים. העיר ידועה בהיסטוריה העשירה שלה, ובהיותה מוקד של מהפכת 1989 – אירוע מכונן שהשפיע על ההיסטוריה של רומניה ואירופה כולה. מבחינה גאוגרפית ממוקמת העיר לא רחוק מהגבול של רומניה עם סרביה ועם הונגריה, ובמרחק כמעט שווה מבוקרשט, וינה וסופיה. בירת סרביה, בלגרד, נמצאת במרחק של 162 ק"מ מטימישוארה, ובירת הונגריה, בודפשט, במרחק של 287 ק"מ. אכן, עיר קוסמופוליטית, מרובת לאומים, השפעות ורב-תרבותיות.
במסגרת תוכנית "טימישוארה בירת התרבות האירופית 2023", התקיימו אירועים מיוחדים גם אצלנו בארץ, בתל אביב, באירוח מכון-התרבות הרומני בישראל, שהמנכ"ל הנמרץ שלה הוא ד"ר מרטין סלמון. ביו האירועים שהתקיימו בארץ: כנס תרבותי ב-ICR תל אביב "טימישוארה עיר חופשית, רוח חופשית", שאיפשר לציבור הישראלי להתוודע לתרבותה של העיר. כמו כן, התקיים כנס "טימישוארה היהודית", שהוקדש לקהילה היהודית הפעילה בעיר טימישוארה. כך גם התעוררה הסקרנות לבקר בטימישוארה ולחוות אותה בעצמי.
יופיה של העיר ניכר לא רק בגנים המטופחים, אלא בשפע סגנונות בנייה, שנשתמרו מאות בשנים ועברו שחזור תרבותי מוקפד, תוך שמירת העיצוב המקורי. כשבוע של שהות בעיר, חשפו את קסמיה, אתריה והאטרקציות התיירותיות והתרבותיות שבה. מחקרים מוכיחים שטימישוארה נמנית בין הערים בעלות איכות החיים הגבוהה ברומניה, ויש טוענים שהיא תופסת את המקום הראשון. כבוד!
העיר מתהדרת בגיבורי תרבות שנולדו בה, כמו טרזן – הרי הוא השחקן המיתולוגי ג'וני וייסמילר, בדרקולה – אותו גילם בלה לגוסי הבלתי נשכח, וכן בקונסטנטין ברנקוזי – הפסל המפורסם ברחבי תבל, שבעת הביקור שלי התקיימה תערוכת ענק רטרוספקטיבית מיצירותיו במוזיאון הלאומי הנמצא במרכז העיר, ומובן שלא ויתרתי על החוויה המרגשת הזו.
טימישוארה מוצפת בכיכרות עם מזרקות, בגנים פרחוניים-ססגוניים, בפארקים מטופחים – ובהם, תחת כיפת-השמיים, מתקיימים לעיתים מזומנות מופעי תיאטרון ומוזיקה, כמו גם טקסים לאומיים בתחפושות, המושכים קהל רב, וגם אני הייתי שם. בבית-האופרה המפואר בכיכר הניצחון, מתקיימים מופעי בלט וקונצרטים, ובבקרים הצגות לילדים – כך העיד התור הארוך (והמסודר) של ילדי הגן שהמתינו להכנסתם, ואני הזדנבתי אחריהם, רק להציץ איך זה נראה מבפנים. קלאסי.
כיכר הניצחון מאופיינת בבתים בסגנון הבארוק. הקתדלרה האורתודוקסית נישאה מעל כולם, ובסמוך לה נמצא אתר לזכר הרוגי המהפיכה נגד השלטון הקומוניסטי ב-1989. בעיר מאד מתגאים בכך שמטימישוארה התחילה המחאה נגד הקומוניזם, שסחפה את כל רומניה והובילה לקריסתו של שלטון הרודן צ׳אוצ׳סקו, וכךֹ הייתה טימישוארה העיר הראשונה שהוכרזה כמשוחררת ברומניה משלטון הדיכוי הזה.
כיכר-האחדות הציורית, אף היא גורם משיכה בשל המבנים שעוצבו בסגנון אר-נובו ובתי-הקפה והמסעדות שמסביבה. כיכר-השחרור זוכה לתשומת-לב גם בזכות מדרחוב-המטריות, בדומה לזה המוכר בירושלים. טיול פחות שגרתי מתקיים ברובע ג׳וזפין, על בתיו הישנים עם בליל הסגנונות מתקופות-כיבוש שונות, שהטביעו את חותמן על העיר, ועוברים בתקופה זו "מתיחת פנים".
אל תוותרו על שייט על נהר בגה הארוך, החוצה את העיר. כשעתיים שייט בסירת-מנוע לשני צידיו (מתחנת הקתדרלה), כשחולפים על-פני מיבני ציבור ותרבות, שטחים פתוחים וירוקים, וכמובן הקתדרלה המציצה מכל כיוון – תמורת 2 ליי (המטבע המקומי, ששוויו כשני שקלים), בהחלט תצפית עירונית מזווית שונה.
ibis Timisoara City Center הוא המלון בו התארחתי, נעים מאד ובמיקום מעולה, מרחק הליכה מהמרכז התיירותי של העיר, מהכיכרות הידועות ומהשדרות היפות.
הנקודה היהודית: ואי-אפשר שלא להתייחס ליהדות טימישוארה, בה פעלה קהילה יהודית מפוארת, שבשיאה מנתה כ-12,000 איש. כמעט כל התושבים היהודים שהתגוררו בעיר לפני מלחמת העולם השנייה, שרדו את תקופת השואה. הם סבלו מרדיפות וגזרות אנטישמיות רבות, אך לא גורשו בסופו של דבר למחנות השמדה, בדומה לרוב יהודי דרום טרנסילבניה ו"הממלכה הישנה" הרומנית. יהודי העיר נטשו אותה באמצעות הגירה בשנות הדיכוי הכללי של המשטר הקומוניסטי – חלקם עלו ארצה. כיום נותרו בטימישוארה מאות יהודים בלבד.
בית הקברות היהודי משתרע על שמונה דונמים ומצבו לא-מזהיר. בטימישוארה 3 בתי כנסת – רק אחד מהם עדיין פעיל – בית הכנסת האורתודוקסי בשכונת יוזפין. בית הכנסת הנאלוגי הגדול בשכונת המצודה, נמצא בתהליך ארוך של שיפוצים. בעוד בית הכנסת הנאולוגי הגדול השני, ה"חדש", בסגנון נאו-מאורי גם הוא, בשכונת פבריק, נמצא במצב של התפוררות המסכנת את קיומו. במרכז הקהילתי היהודי פועלים חוגי-העשרה למבוגרים, לימודי השפה העברית וגם מקהלת ילדים, חוגגים יחד את החגים וגם שמחות ואירועים משפחתיים.
אז לסיכום, טימישוארה המקסימה, המכונה גם כ,עיר הפרחים", בגלל הפארקים והשטחים הירוקים הרבים, ופעמים רבות כונתה 'וינה הקטנה', בגלל ההשפעה האוסטרית ניכרת בארכיטקטורה, באוכל ובתרבות. נעים להתמסר לאווירה הנינוחה ולאוויר הצח, כייף לשוטט בכיכרות הססגוניות, להתרווח על ספסל בפארק או בגן הבוטני, לקנח בארוחת-ערב טעימה עם שיכר רומני ומוזיקה רומנית-צוענית מרקידה. מרכז העיר שמור להולכי רגל בלבד והזמן הטוב ביותר לצאת לשם הוא שעת השקיעה, אז מומלץ ללגום יין חם תוך טיול רגלי רגוע, כאשר האורות נדלקים והעיר משנה את פניה.
* הכותבת היתה אורחת העיר טימישורה, בהזמנת אובידיו מגאן – מנהל אירועי "טימישוארה בירת-התרבות האירופית"; חברת-התעופה הרומנית-מולדובית, היי-סקאי; ותודה למכון-התרבות הרומני בישראל, בראשות המנכ"ל ד"ר מרטין סלמון, על הסיוע.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=178440
