דפנה וייסיותר מ- 41% מתושבי תל אביב מתנגדים לכך שתושכר אצלם בבניין דירה אחת או יותר לתיירים ו- 61% מהתל אביבים חושבים כי השכרת הדירות לתיירים מייקרת את מחירי השכירות בעיר
290720radA440D@JAFFA_0-1
מה חושבים תושבי תל אביב על התפשטות תופעת הדירות להשכרה ברחבי העיר לתיירים, באמצעות אתר Airbnb ואתרים אחרים?
בסקר, שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור התאחדות המלונות, בקרב תושבי העיר, בגילאי 18 ומעלה, נחשף כי התופעה נתפסת כשלילית וכי רבים מתושבי תל אביב חושבים שהיא גורמת להתייקרות מחירי השכירות בעיר.
בשלב הראשון, נבדק בסקר, האם תושבי תל אביב בכלל מודעים להיקף התופעה.
לשאלה: 'כמה דירות לדעתך מושכרות ברחבי העיר תל אביב לתיירים'? ענו קרוב לחמישית מתושבי העיר כי מדובר בפחות מ- 500 דירות. כמחצית מתושבי תל אביב, העריכו כי מספר הדירות המושכרות לדיירים נמוך מ – 1,500 דירות, כ- 14% מעריכים כי בעיר מושכרות בין 2,000 עד 6,000 דירות, 6% מעריכים שמדובר ב- 6,000 עד 10,000 דירות, ואילו כ- 5% חושבים שמושכרות לתיירים מעל 10,000 דירות בתל אביב.
ומהו הנתון הנכון? בתל אביב מושכרות כיום למעלה מ- 6,000 דירות לתיירים!,
כך חשפה עבודה כלכלית עבור התאחדות מלונות תל אביב, ומספר זה הולך וגדל.
לשאלה "האם לדעתך החזרת הדירות המושכרות כיום לתיירים לשוק הדירות הרגיל להשכרה לתושבי תל אביב תסייע בהוזלת מחירי השכירות"? ענו כשני שליש מהתושבים כי היא תסייע בהוזלת מחירי השכירות בעיר! (מהם: 24% סוברים שבטוח תסייע, ואילו 37% סבורים שכנראה תסייע, 25% אחרים לא מאמינים שמחירי השכירויות ירדו, והם ענו שהחזרת הדירות לשוק להשכרה כנראה לא תסייע, 9% ענו שבטוח לא תסייע ועוד 5% אחרים פשוט ענו שאינם יודעים).
הסקר בדק גם מהי עמדת תושבי העיר לאפשרות השכרת דירה לטווח קצר לתיירים אצלם בבניין. יותר מ-41% מהתל אביבים הביעו בסקר התנגדות להשכרת דירות לתיירים בבניין מגוריהם, או בסביבת מגוריהם. לכ- 45% נוספים מתושבי העיר, אין עמדה לגבי השכרת דירות לתיירים אצלם בבניין, ואילו 14% בלבד בקירוב תומכים בהשכרת דירות לתיירים בבניין שלהם.
לדברי אלי זיו, מנכ"ל התאחדות המלונות בתל אביב: "מדובר בשוק פרוץ. הדירות המושכרות לתיירים, פועלות כעסק בלתי חוקי, ללא רישיון, וללא היתר לשימוש חורג בקרקע. בעלי הדירות נהנים מתשלומי ארנונה רגילים למגורים, ולא כמו לעסקים, ואינם משלמים מס הכנסה או מע"מ, כעסק לכל דבר. בעצם, זאת 'כלכלה שחורה', הפועלת מתחת לאף של הרשויות". אנו חוזים כי תופעה זו, בהיקפים ניכרים, אף תביא להאטה, אולי אף לעצירת מגמת בניית בתי המלון בתל אביב, בעיקר ברמה העממית".
המלונאי ג'ימי זוהר, יו"ר התאחדות המלונות תל אביב מספר כי אין מי שמפקח על איכות הדירות המושכרות לתיירים ועל תכולתן, על נושאי בטיחות ותנאי תברואה בסיסיים בהן. לדבריו: "מגיעות אליי פניות רבות של תיירים, שמתרעמים על כך שהם נופלים במלכודת של פרסומים כוזבים של בעלי הדירות להשכרה. התלונות מתייחסות גם לכך שגם במקרים בהם מחליטים התיירים לא לשהות בדירות בגלל פערים בין מה שהובטח להם לבין מה שהם מגלים בפועל – מסרבים בעלי הדירות להחזר כספים. תופעות כאלה פוגעות בתדמית התיירותית של תל אביב ושל מדינת ישראל והן חייבות להפסק".
גם בעולם מזהות רשויות מקומיות את הבעייתיות בשוק הדירות להשכרה לתיירים, שכוללת עיוותים רבים, בהם: עלייה במחירי הדיור ובמחירי ההשכרה, פגיעה בענפי תיירות מקומיים ותחרות לא הוגנת עם בתי המלון. בנוסף, קשיים מבחינת המיסוי והפיקוח על המוצר לתייר. לאור הבעייתיות, החלו רשויות רבות לחוקק תקנות האוסרות השכרת דירות לתיירים לטווח קצר, כולל העמדה לדין ואמצעי אכיפה קפדניים.
ברשימת הרשויות המקומיות בעולם נכללות: אמסטרדם, ברלין, ברצלונה, לונדון,
מדריד, מיאמי, ניו אורלינס, ניו- יורק, סינגפור, סן פרנסיסקו, פריז ופרנקפורט.
ראובן אלקס, מנכ"ל רשת פתאל, אומר: "זוהי תחרות לא הוגנת. יזמים בתחום המלונאות נאלצים להשקיע עשרות עד מאות מיליוני שקלים בהקמת כל בית המלון, בתהליכים מתמשכים ומייגעים מול הרשויות, שנמשכים שנים. בתי המלון מחויבים לעמוד בתנאי רישיון עסק ולמלא אחר דרישות הרשויות, לרבות: אבטחה, כשרות, נגישות, כיבוי אש, הגנת הסביבה, חוקי עבודה מחמירים, דרישות משרד הבריאות ועוד ועוד.
בתי המלון גם משלמים תעריפי ארנונה גבוהים ומיסים רבים, ואילו משכירי הדירות לתיירים אינם משלמים מיסים כנדרש, אם בכלל, וודאי שאינם שותפים למאמצי השיווק בעולם למשיכת תיירים למדינת ישראל. הם פשוט נהנים מכל העולמות, ומייצרים תחרות לא הוגנת מול בתי המלון, שפוגעת הן במלונאים ובאלפי עובדי בתי המלון בתל אביב והן בנותני שירותים אחרים לתיירים".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=74050
