אפשר רק לדמיין כיצד היו מגיבים תיירי האצולה של פריז במאה ה־19 אילו התבקשו לשוטט במסדרון מלון, בקבוק מתכת בידם, כדי למלא אותו ממתקן מים משותף. אלה היו אורחים שהורגלו לשירות עטוף קטיפה, למשרתים, למגשי כסף ולכוריאוגרפיה שקטה של יוקרה שבוצעה כולה למענם. עצם הרעיון של שתייה בשירות עצמי, של עמידה בתור לצד מכונה אלמונית, היה עבורם מן הסתם לא רק מבלבל, אלא כמעט קומי בניגודו לפאר הפריזאי שראו בו זכות מוּלֶדֶת.
המחשבה הזו חלפה בראשי במהלך החורף, רגעים אחדים לאחר שהתמקמתי במלון הילטון פריז אופרה, אחד המלונות האלגנטיים בעיר. ארמון עם היסטוריה עשירה בעברו, שטרקלין הלובי המפואר שלו עודנו מקרין קסם אריסטוקרטי. לאחר שהתרווחתי בחדרי, התחלתי לחפש, בתחושת דחיפות הולכת וגוברת, את בקבוק המים המינרלייםהחינמי שאני נוהג להניח ליד מיטתי לפני השינה. לא היה כזה. שיחת טלפון לקבלה חשפה את הטוויסט המודרני: מסתבר שבקבוק הנירוסטה הריק שבפינה הוא האביזר הרלבנטי ולצידו שתי כוסות נייר ממוחזר איכותיות. הוזמנתי לצאת אל המסדרון ולמלא את הבקבוק במתקן מים מפולטרים ליד המעלית.
לפתע, המראה שלי משוטט במסדרון בשתיים לפנות בוקר, בלבוש מינימלי ובידיי מימייה ממתכת, הפך לקומי שלא במתכוון. וכך נולדה השאלה – בשקט, כמעט במרד: האם זו מהפכת המילוי מחדש… או שמא צעד אחד רחוק מדי? ואולי, תהיתי, אני פשוט בייבי־בּוּמֶר צר אופקים, הנאחז בעולם שהולך ונעלם.
מה שאין עליו עוררין הוא שהעולם משתנה, ועמו גם תעשיית האירוח. מלונות אינם מציעים עוד רק מיטה; הם מגדירים מחדש את מושג הנוחות דרך פריזמה של אחריות סביבתית. ברחבי העולם החלו מלונות להוציא מחדרי האירוח בקבוקי פלסטיק חד־פעמיים, ולהחליפם באלטרנטיבות רב־פעמיות מזכוכית. עבור מותגים רבים, הזכוכית מסמלת עידן חדש. תקופה שבה אחריות אקולוגית ונוחות האורח מתקיימות זו לצד זו.
אך האם שלב נוסף כבר ניצב בפתח? עמדות מילוי מופיעות כיום באכסדרות, בחדרי כושר, באזורי בריכה ויותר ויותר גם בקומות החדרים. לאורחים נמסרים בקבוקים רב־פעמיים מנירוסטה, זכוכית או חומרים עמידים אחרים, הניתנים למילוי לפי הצורך, ובכך לצמצם את השימוש בפלסטיק חד־פעמי.
דו”ח מגמות האירוח הירוק לשנת 2024, סקר עולמי שכלל 20 אלף מלונות ב־50 מדינות, מדגיש עד כמה השינוי מואץ: 67.3% מהמלונות כבר אימצו חלופות לבקבוקי מים חד־פעמיים, החל מעמדות מילוי ועד מכלים רב־פעמיים. המסקנה ברורה: פתרונות המבוססים על מילוי מחדש הופכים לסטנדרט.
כבר בשנת 2022 החל להופיע בניתוחי מגמות עולמיים בענף האירוח מושג בשם “קיימות נטולת מאמץ” (effortless sustainability). הוא מתאר רעיון פשוט אך עוצמתי: בחירות הקשורות בקיימות צריכות להיות פשוטות וזורמות עבור האורח. לשפר את חוויית האירוח ולא לדרוש מאמץ. אף שלא נטבע על ידי רשת מלונות מסוימת, הביטוי מפריח פילוסופיה מתפתחת: הדאגה לסביבה צריכה להשתלב במסע האורח באופן טבעי כל כך, עד שתיתפס כחלק מהיוקרה ולא כפשרה.
“הקיימות אכן חזקה מאוד במלונות באירופה והפכה לציפייה של האורחים, כחלק מחוויית אירוח שמאזנת בין צורכי המבקר לשמירה על הסביבה הטבעית,” מסביר ד״ר ערן כתר, ראש החוג לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. “בד בבד, מרבית המלונות מחבקים כיום קיימות נטולת מאמץ: מים בבקבוקים מוחלפים בעמדות מילוי מאוישות; מוצרי טואלטיקה חד־פעמיים מפנים מקום לדיספנסרים ממותגים; ואורחים יכולים לוותר על החלפת מצעים יומית לטובת רענון פשוט. המגמה הזו רק תלך ותתחזק. אבל להציב בקבוקי נירוסטה ריקים בחדרים ולצפות מהאורחים למלא אותם במסדרון – זו, כנראה, חציית קו אדום.”
עם זאת, לא כל המלונאים מסכימים. דני תמרי, בעלי מלון הבוטיק ורה בן 39 החדרים הסמוך לשכונת נווה צדק בתל אביב, סבור שעתיד האירוח טמון דווקא במחוות מקיימות ומודעות כאלה. מבחינתו, הכול מתחיל במשהו בסיסי וחיוני כמו מים. “במלון הָוֶרַה, מים מסוננים חינם בקנקני זכוכית בחדרי האירוח הם עיקרון שאינו נתון למשא ומתן,” הוא אומר. “כל חדר מקבל מילוי יומי של מים לשתיה במהלך ניקיון הבוקר, והאורחים מוזמנים בהמשך היום למלא בעצמם בלובי בכל עת. רבים בוחרים במלון דווקא בגלל גישת הקיימות הזו ורבות אחרות. הם מבינים שזהו הכיוון שאליו תעשיית האירוח חייבת ללכת.”
ובכל זאת, לא כל אורח רואה בשינוי הזה שדרוג. מחקרים בתחום נוחות השירות מראים שכאשר נדרש מאנשים לבצע אפילו צעד נוסף קטן כדי לקבל משהו שבעבר סופק להם ללא מאמץ, החוויה עלולה להיתפס כהורדה ברמה. יוקרה מלונאית בנויה על קלות. על היעדר חיכוך. כאשר הטבות “נטולות מאמץ” נעלמות ומוחלפות במשימות, גם אם זעירות, הן עלולות להיתפס כחיסכון במסווה של מצפון.
המתח הזה מסביר מדוע, למרות מחויבות לקיימות, מעט יחסית מהמלונות החליפו לחלוטין מים בבקבוקים בחדרים במערכות מילוי בשיתוף הלקוחות. מחקרים בפסיכולוגיה צרכנית מראים בעקביות שגם “חיכוך מאמץ” מינימלי עלול לפגוע בתחושת היוקרה, במיוחד בסביבות שבהן נוחות היא אמת המידה. ולכן, חווית מילוי הבקבוק הלילית שלי היא נדירה במלונות הקלאסיים: עבור אורחים רבים, יציאה למסדרון עם בקבוק מתכת פשוט אינה מרגישה כמו אירוח, גם אם הכוונה נעלה.
מהורהר, פניתי לקבל הכוונה מהאיש שלדעתי מבין אירוח יוקרה טוב יותר מרוב האחרים. רונן ניסנבאום עמד בראשם של כמה מהמלונות היוקרתיים והאיקוניים בעולם, בהם הפלאזה והוולדורף אסטוריה בניו יורק, וכיום הוא אחראי על תחום הפיתוח והתפעול של קבוצת פתאל בבריטניה, אירלנד, מדינות הבנלוקס, ספרד, פורטוגל וארצות הברית. ״יוקרה כיום היא בראש ובראשונה חופש הבחירה של האורח״, מסביר ניסנבאום. ״כך למשל, תהליך הצ’ק־אין במלונות יוקרה יכול להתבצע מול מארח אנושי, באמצעות מכשיר טלפון נייד או בעמדת קיוסק. אותו עיקרון חל גם על נושא המים: יש אורחים שיבחרו בבקבוקי מתכת רב־פעמיים, כמו אלו שבהם נתקלתי לאחרונה בוולדורף אסטוריה במנהטן, ואחרים יעדיפו בקבוקי זכוכית המוצעים גם בחדר. ההגדרה של יוקרה משתנה והיום היא טמונה ביכולת להציע לאורח אפשרויות בחירה.״
וידוי קטן: אחרי יום או יומיים, לאחר שהשלמתי עם הרעיון, מילוי בקבוק הנירוסטה מדי ערב במלון הפריזאי כבר לא היה נורא כל כך. להפתעתי, אף חשתי תחושת סיפוק קלה. אולי אפילו גאווה. האם רוב אורחי העתיד ירגישו כך? הזמן וגל הקיימות ידברו.
חדש! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
