בעוד שבועות ספורים, במרחק של כ־190 קילומטרים מאילת, במקום שבו על פי המסורת קיבל משה את לוחות הברית, מתכננת מצרים להתחיל בפתיחה ניסיונית של מרכז המבקרים, השלב הראשון באחד מפרויקטי התיירות השאפתניים ביותר שלה – “ההתגלות הגדולה” (Great Transfiguration Project).
בנוסף – מלונות חדשים, אקו־לודג’ים, כיכר שלום, מתחמי תרבות, שבילי הליכה ותשתיות חדשות, שבהם הושקעו כ־25 מיליארד לירות מצריות (כחצי מליארד דולר), אמורים להפוך את אזור מנזר סנט קתרינה והר משה בחצי האי סיני מיעד המזוהה בעיקר עם מטיילים וצליינים למרכז בינלאומי של תיירות רוחנית, הררית ומורשת.
החזון מקודם מהרמה הגבוהה ביותר במצרים. הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי הפך את פיתוח האזור לפרויקט לאומי והנחה להפוך את סנט קתרינה ליעד בינלאומי לתיירות דתית ורוחנית. השאיפות גדולות: הרשויות המצריות הציבו יעד של כמיליון תיירים בשנה, יותר מפי שלושה מכ־300 אלף המבקרים שמגיעים לאזור מדי שנה.
עבור היהדות קשה להפריז במשמעות הסמלית של המקום. על פי המסורת המקראית, כאן הרי התרחש מעמד הר סיני וכאן קיבל משה את לוחות הברית. אחד הרגעים המכוננים בזהותו של עם ישראל.
גם UNESCO מגדיר את אזור סנט קתרינה כמקום המקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם ומציין במפורש את המסורת שלפיה משה קיבל כאן את לוחות הברית.
מבחינת מצרים, ההיגיון הכלכלי ברור. תייר המגיע באוטובוס משארם א־שייח, מבקר במנזר ואולי מטפס להר וחוזר, כמעט שאינו משאיר כסף באזור. תייר שנשאר שניים או שלושה לילות זקוק למלון, מסעדות, מדריכים, תחבורה ופעילויות. החזון הוא ליצור מוצר המשלב טבע, הרפתקאות ורוחניות עם רמת אירוח גבוהה ולהפוך את סנט קתרינה מיעד של כמה שעות למקום שבו נשארים כמה ימים. ביוני דיווחה ממשלת מצרים כי העבודות בפרויקט הגיעו לכ־97.5% ביצוע. כעת היעד הוא להתחיל בפתיחה הניסיונית של השלב הראשון באוקטובר.
מהו הפרויקט? חוויית הכניסה לאזור עומדת להשתנות לחלוטין. מרכז מבקרים חדש, בשטח של יותר מ־3,000 מ”ר, אמור לשמש שער מסודר ליעד ולכלול מרכז מידע לתיירים, מסעדה ובית קפה, חנויות ושירותי תיירות, לצד כיפה המיועדת להקרנות ולחוויה חזותית.
בסמוך נמצאת כיכר השלום (Peace Square) ולצדה מתחם תרבותי עם חללי תצוגה, תיאטרון ואולם כנסים. המטרה היא להציג את סנט קתרינה לא רק כאתר נוצרי, או כנקודת יציאה לטיפוס על הר משה, אלא כמרחב בעל משמעות לשלוש הדתות המונותאיסטיות.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא בהיצע המלונאי. במרכזו נמצא Mountain Hotel, מלון חמישה כוכבים חדש הכולל כ־144 חדרים וסוויטות ומשתלב בנוף ההררי. לצדו מוקם Eco Lodge חדש, הכולל 192 חדרים ועוד 56 סוויטות אקולוגיות. 248 יחידות אירוח בסך הכול. במקביל משופץ ה־Eco Lodge הקיים, הכולל כ־74 יחידות אירוח ומסעדה. בנוסף מוקם Mountain Tourist Resort על הרמה הגבוהה, הכולל וילות ושאלטים, ולצדו מתחם מסחרי ובזארים. כבר ידוע כי אחד המלונות בפרויקט ינוהל על ידי רשת Steigenberger הגרמנית, המפעילה כיום 16 מלונות ברחבי מצרים. אחד מהם הוא Steigenberger Hotel & Nelson Village בטאבה, שנבנה במקור בשנות ה־80 על ידי המלונאי הישראלי אלי פפושדו.
בסך הכול מדובר בשינוי דרמטי בהיקף ובאופי האירוח באזור, שהיה מזוהה במשך שנים בעיקר עם בתי הארחה ומלונות פשוטים. טרם פורסם האם מתחמי האירוח יתחילו לקבל אורחים כבר במסגרת הפתיחה הניסיונית באוקטובר. אני מעריך שלא.
ביקרתי בעבר לא מעט במנזר ואפילו טיפסתי על הר משה בצעירותי. סנטה קתרינה, שנוסד במאה השישית, נחשב לאחד המנזרים הנוצריים העתיקים בעולם שפעילותם נמשכת ברציפות. בתוך חומותיו נמצא גם המקום המזוהה במסורת עם הסנה הבוער. אבל חלק גדול מעוצמת החוויה עבורי לא היה רק באתרים עצמם, אלא בנוף ההררי העצום, הבידוד והשקט. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהמקום.
ודווקא כאן מתחילה מחלוקת סביב הפרויקט. סנט קתרינה הוא אתר מורשת עולמית לא רק בזכות המנזר והאתרים הדתיים. UNESCO מדגיש גם את הנוף ההררי, הריחוק והבידוד כחלק מערכו האוניברסלי של האתר. כבר ב־2023 הביעו ועדת המורשת העולמית וגופים למען איכות הסביבה דאגה מהיקף הפיתוח וביקשו ממצרים לבצע הערכת השפעה על המורשת.
כאן נמצא הפרדוקס הגדול של סנט קתרינה החדש: השינוי שמצרים רוצה לקדם – הנגישות – הוא גם הדבר שעלול לשנות את אופיו של המקום. מלונות טובים מאפשרים ליותר אנשים להישאר, אבל גם מביאים יותר תיירים. כבישים חדשים מאפשרים למשפחות ולמבוגרים להגיע, אבל גם מביאים עוד אוטובוסים. מרכז מבקרים יכול לספר את הסיפור טוב יותר, אך הוא גם עלול להפוך מקום שהיה פראי ואינטימי לחוויה תיירותית מתוכננת ומנוהלת.
לסנטה קתרינה יש משהו שמלונות wellness ברחבי העולם מוציאים מיליונים כדי לנסות לייצר באופן מלאכותי: שקט אמיתי, מדבר, הרים, בידוד ואלפי שנות היסטוריה ורוחניות.
אם מצרים תצליח לשלב מלונות איכותיים, תשתיות טובות ותיירות בינלאומית מבלי למחוק את הדברים שהפכו את המקום למיוחד מלכתחילה, פרויקט סנט קתרינה עשוי להפוך לאחד מיעדי התיירות המרתקים במזרח התיכון.
נותרה רק שאלת ייצוג היהדות העלום בפרויקט. לפני כשלוש שנים נפתח באבו דאבי מרכז משפחת אברהם כסמל לדו־קיום בין שלוש הדתות האברהמיות. בביקורי לאחר הפתיחה – בלוקיישן חסר חשיבות דתית – נפעמתי מהפרויקט יוצא הדופן. במתחם ניצבים זה לצד זה מסגד, כנסייה ובית כנסת, שווים בגודלם ובמעמדם. בית הכנסת, הקרוי על שם הרמב”ם, הוא בית תפילה יהודי פעיל ומכוון לירושלים. היהדות מוצגת באבו דאבי לא רק כחלק מההיסטוריה, אלא כדת חיה המקבלת נוכחות גלויה ומכובד.
התזמון הופך את שאלת הנוכחות היהודית בפרויקט למשמעותית במיוחד. בקרוב יחגגו יהודים ברחבי העולם את שמחת תורה, וישמחו בתורה שעל פי המסורת היהודית ניתנה לעם ישראל ממש כאן, בהר סיני. אלפי שנים לאחר מכן, בעודם רוקדים עם ספרי התורה, עולה השאלה: איזה מקום תמצא היהדות בפרויקט החדש והשאפתני של מצרים, מול ההר שבו החל הקשר יוצא הדופן הזה, אם בכלל?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
