את השייט בן השעה אל מול נוף הולך ומשתנה עם קו אופק שנצבע בגוונים לא שגרתיים של אדום, כתום וסגול אל אי המתגלה כמעין ציור גיאולוגי חי תוכלו רק לדמיין. הסיכוי שתחוו אותו בעצמכם אפסי. זוהי חווית בעלי הנסיון שהפליגו לאי הורמוז האיראני במפרץ הפרסי. גודלו של האי, שעל שמו נקראים המיצרים המפורסמים בעולם בימים אלה, הוא כמחצית מהאי מיקונוס המוכר. זהו אחד מצווארי הבקבוק האסטרטגיים החשובים בעולם. כאן עובר חלק ניכר מאספקת הנפט הגלובלית, כשכל טלטלה כפי שאנו חווים משפיעה מידית על הכלכלה והיציבות הבינלאומית.
כדי להגיע למלון המיוחד Majara Residence באי הקטן יש להגיע קודם לכן לנמל בנדר עבאס האיראני. זוהי נקודת המוצא אל המלון שמציע מקבץ כיפות צבעוניות יחיד במינו, הנראות כנטועות באדמה. הצבעים בוהקים – ארגמן, תכלת, אדום וירוק. מדובר במבנה אקולוגי־קהילתי שמוותר במכוון על יוקרה נוצצת לטובת חיבור עמוק למקום. שמו, מג׳ארה, שפירושו בפרסית “הרפתקה” או “סיפור מסע”, מתגשם בכל רגע. מהלינה בחדרים מינימליסטיים המשקיפים על נוף כמעט חייזרי, דרך סיורים לחופים אדומים, עמקים צבעוניים ומערות מלח ועד שיט קצר לאורך קו החוף. לא במקרה זכה הפרויקט בשנה שעברה בפרס האדריכלות אגא חאן Aga Khan Award for Architecture היוקרתי, שמוענק לא רק על יופי אלא על יכולת אמיתית לחבר בין אדריכלות, קהילה ונוף. בדיוק מה שהופך את השהות להרבה יותר מעוד לילה במלון, אלא לחוויה של מקום שנולד מתוך האי עצמו. המג׳ארה היא יוזמה רחבה של היזם האיראני עלי רזוואני, ליצירת פרויקט קהילתי שלם. נכללים בו מלון, מרכז תרבות ותשתיות מקומיות, כחלק מחזון לפיתוח בר־קיימא של האי הורמוז. הלינה כאן, במחירים של כ־80–150 דולר ללילה, היא פחות עניין של יוקרה ויותר של חיבור למקום יוצא דופן. מן הסתם בימים אלה אין בעיה למצוא חדר פנוי.
דרומה מהאי – בצד השני של מיצרי הורמוז – ממוקמת עומאן, השוכנת בקצה הדרום־מזרחי של חצי האי ערב. הסולטנות הזו, המעורבת בעקיפין בימים אלה בפתרון משבר חסימת המיצרים, כוללת גם את חצי האי מוסנדם. זוהי שלוחה צפונית מבודדת החולשת על נתיב המים. כאן המצוקים נופלים אל תוך הים כמו קירות אבן קדומים. המיצרים (ברבים – לא מדובר במעבר אחד, אלא במערכת של נתיבי שיט צרים המוליכים פנימה והחוצה מהמפרץ) נשקפים באופן דרמטי מכמה ריזורטים.
האסאנה קאסאב Atana Khasab ניצב על אחד המצוקים האלה מעל המים. מעין נקודת תצפית פרטית על הדרמה העולמית. מכאן, הים אינו רק כחול. הוא עמוק, טעון, חי. בשיגרה מיכליות חולפות לאט באופק. התחושה היא שאורחי המלון זוכים להביט אל אחד המקומות האסטרטגיים ביותר בעולם. באופן מפתיע, גם בעת רגיעה החוויה הזו אינה יקרה: מחירי החדרים מתחילים בכ־45 דולר ללילה בלבד ולעיתים מגיעים לכ־90 דולר. מחיר שמדגיש עד כמה כאן משלמים על המיקום, לא על הפאר. השהות כאן פחות יוקרתית ותזכיר לרבים את המלונות על חופי הים האדום בסיני, בריזורט האינטימי עם כ־60 חדרים, בריכת נוף, ספא ושתי מסעדות.
כמה קילומטרים משם, האסאנה מוסנדם, Atana Musandam Resort מציע פרשנות רכה ומפנקת יותר לנוף. מרפסות רחבות נפתחות אל הים, בריכה משקיפה אל ההרים, והשקט עוטף את החוויה כולה. כאן המחיר כבר מטפס בהתאם: החל מכ־150 דולר ללילה, ועד כ־200–250 דולר בעונות שיא. זהו כבר ריזורט במובן המלא, אך עדיין רחוק מהמחירים של דובאי השכנה.
מאחורי שני המלונות האלה בעומאן עומד סיפור רחב יותר. הם אינם חלק מרשת בינלאומית מוכרת, אלא משתייכים למותג Atana Hotels, הפועל תחת OMRAN Group, זרוע הפיתוח התיירותי של ממשלת עומאן. במקרה הזה, לא מדובר ביוזמה פרטית אלא באסטרטגיה לאומית: לפתח אזור מרוחק כמו מוסנדם ולהפוך אותו ליעד תיירותי ייחודי. במקום להתחרות בדובאי על יוקרה וזוהר, עומאן בחרה למכור שקט, טבע ונוף שאין שני לו. גם אם הוא משקיף על אחד האזורים הרגישים בעולם.
בניגוד ליעדים נוצצים במפרץ, כאן לא תמצאו רשימות אורחים מרשימות או סיפורים על כוכבי קולנוע שביקרו במקום. אלו אינם מלונות של ראווה או סטטוס, אלא מקומות שמושכים קהל אחר לגמרי: מטיילים שמחפשים שקט, נוף ומשמעות. במובן הזה, זה אולי אחד המקומות הבודדים באזור שבו האנונימיות היא חלק מהיוקרה.
אך, אם בימי שגרה המלונות הללו מציעים מפלט שקט מול אחד הצירים החשובים בעולם, הרי שבמתיחות והמלחמה עם איראן, התמונה משתנה במהירות. התיירות הבינלאומית נעלמת, ספינות הקרוז מבטלות הגעות, ותפוסת החדרים צונחת. עומאן אמנם שומרת על ניטרליות והמלונות ממשיכים לפעול, אך האורחים הם אחרים. אין תיירים, יותר נוכחות פונקציונלית של צוותים ואנשי לוגיסטיקה. גם הנוף עצמו משתנה: פחות תנועה ימית, יותר שקט טעון.
מיצרי הורמוז אינם יעד תיירותי קלאסי. אין כאן שדרות קניות או חיי לילה נוצצים. אך דווקא בגלל זה, המלונות הבודדים שפונים אליהם מציעים דבר נדיר: לינה מול אחד המקומות החשובים בעולם. כל זאת במחירים מפתיעים, ובמציאות שנעה בין שלווה כמעט מדיטטיבית לבין מתיחות גיאופוליטית מורגשת.
שייט היא האטרקציה המרכזית, ובמיוחד הפלגות בסירות העץ המסורתיות, הדאוו (Dhow) שנעות לאורך קו החוף, ממש בלב מיצרי הורמוז. במהלך ההפלגה מובטחים מפגשים תכופים עם דולפינים ושחייה במים הצלולים. לצד זאת, ניתן לצאת לשנורקלינג וצלילה באתרים ימיים נקיים ושקטים, לשוט בקיאקים או סאפ לאורך המצוקים, או לעלות לנקודות תצפית הרריות המשקיפות ישירות על נתיב השיט הבינלאומי. השילוב בין טבע דרמטי, הנאה ימית ונוכחות מתמדת של אחד המעברים האסטרטגיים בעולם הופך כל פעילות לחלק מחוויה גדולה יותר של המקום.
מה בדבר ביקור בעומאן?
כניסה לעומאן עם דרכון ישראלי אינה מתאפשרת באופן רשמי. בשנת 2018 נרשמה סנונית מדינית נדירה, כאשר ראש הממשלה נתניהו התקבל בעומאן על ידי הסולטאן קאבוס בין סעיד. ביקור שהעניק לרגע תחושה שהמרחק בין המדינות עשוי גם להתקצר פוליטית. שנים לאחר מכן, נרשמה סנונית נוספת כאשר השמיים מעל עומאן נפתחו לטיסות ישראליות, ונתיבי חברות תעופה ישראליות עברו מעליה בדרכם למזרח. קיצור דרך גיאוגרפי שהפך לרמז דק לשינוי אפשרי.
ובכל זאת, עבור ישראלים, הדרך לשם עדיין מורכבת. גם מי שמחזיקים בדרכון זר יכולים לעיתים להיכנס לעומאן, אך הדבר אינו מובטח ותלוי בנסיבות, בבדיקות ובהקשר הפוליטי המשתנה. כך נוצר מצב שבו יעד שנמצא במרחק טיסה קצר יחסית, נותר רחוק בפועל.
האם פתיחת השמיים בעומאן היא רמז לכך שיום אחד הדרך למלונות הצופים אל מיצרי הורמוז לא תישאר רק על המפה? נסיעה ברכב בת 3 וחצי שעות מנמל התעופה בדובאי לריזורטים המשקיפים על המיצרים אינה מסובכת. הכל תלוי מן הסתם בהשלכות המלחמה עם איראן.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: IAS – חדשות ועדכוני תיירות מהארץ ומהעולם
