חברת התעופה הלואו-קוסט הנורדית פרימרה אייר (Primera Air) הודיעה ביום ראשון השבוע, כי החל מ-2 באוקטובר (יום ג') היא מפסיקה את פעילותה. רק לפני שבוע מסרה החברה, כי היא מתכוונת להפעיל קו תעופתי בין פריז לנתב"ג, במחיר של 69 דולר לכיוון, לפני התוספות המקובלות בלואו- קוסט, כמו מזוודות אוכל ובחירת מושב. לא ידוע מה בגורל רוכשי הכרטיסים, המתחלקים לשתי קבוצות – אלה שרכשו אותם אצל סוכני נסיעות – שאולי יש אפשרות שיקבלו חלק מההחזר – ואלה שרכשו את הכרטיסים ישירות בחברת התעופה והסיכוי שלהם לקבל החזר שווה כמעט לאפס, אלא אם שילמו בכרטיסי אשראי, מה שמאפשר להם לתבוע את חברות האשראי.
בעידן הנוכחי של פריחת תעשיית התעופה ובעיקר הלואו-קוסט וירידה במחירי כרטיסי הטיסה, פועלות חברות התעופה בדגש על תזרים מזומנים ופחות על רווחים. זה מצב רגיש מאוד מבחינה כלכלית. פשיטת הרגל של פרימרה אייר מוכיחה זאת. ברגע שחברת תעופה לא מייצרת מספיק תזרים מזומנים וכניסת הכסף החיצונית נעצרת, או על ידי אי קבלת הלוואות, או כשהבעלים מחליטים לא להזרים כספים נוספים – מתחילה הנפילה לתהום.
לחברות תעופה קשה הרבה יותר לשלוט על משתנה העלויות, מאשר לחברות במגזרי תעשייה אחרים. כולן קונות את המטוסים שלהן מאותם הספקים – איירבס, או בואינג. כולן זקוקות לאותו דלק כדי לתדלק את המטוסים וכולן משלמות את אותן האגרות בנמלי התעופה הראשיים או המשניים, בטווחי הנחות מקובלים. לכן, המשתנה שבו הן כן יכולות לפעול כדי להתייעל – הוא עלות כוח האדם וגם זה קשה לביצוע.
הצפיפות בענף גדלה
חברות הלגאסי נלחמות זה מכבר מול יריבות הלואו-קוסט באמצעות הפעלת חברות לואו-קוסט משלהן והן סוחטות בכך עוד יותר את צפיפות הפעילות בתעשיית התעופה. KLM מפעילה את Transavia ולחברה-האחות אייר פראנס יש את Joon.. ואילו IAG החברה-האם של בריטיש איירווייס ואיבריה, השתלטה ב-2012 על חברת תעופת הלואו-קוסט הספרדית "וואלינג", ולופטהנזה מפעילה כבר כמה שנים את Eurowings .
רק אתמול מסרה ריינאייר, חברת הלואו-קוסט הגדולה, כי הורידה את תחזית הרווח שלה לשנת 2018 בכ-12% לכ-1.1 מיליארד יורו. כתוצאה מכך מניית החברה צנחה אתמול ב-8.5%. מהחברה נמסר, כי תחזית הרווח הורדה בגין שביתות ועליית מחירי הדלק.
בשוק התוסס הזה מבחינת התחרות, מחירי הדלק ועלויות נוספות, פעלה חברת פרימרה אייר עם 9 מטוסים בלבד. כבר מוקדם יותר השנה היא נאלצה לבטל טיסות, בטענה כי חלו עיכובים בקבלת מטוסים חדשים מאיירבס, אך גם בגלל התמודדותה עם תלונות גוברות על שירות לקוי והחזרים כספיים נדחים.
חברת התעופה, הרשומה בדנמרק, איננה חלק מתוכנית הגנת Air Travel Organiser’s Licence הבריטית, שמכסה רק את הנוסעים שהזמינו חופשות. אבל אם ההזמנות בוצעו באמצעות חברות האשראי, ייתכן שאפשר יהיה לתבוע פיצויים מחברות האשראי.
פרימרה אייר
חברת התעופה הוקמה בשנת 2009 על ידי קבוצת הנסיעות האיסלנדית המבוססת Hrafn Thorgeirsson. תחילה פעלה כחברת שכר למפעילי תיירות בסקנדינביה, אך בהדרגה החלה למכור עודפי מושבים כטיסה בלבד, בחלק מטיסות השכר הקבועות ב-2013. המשך ההצלחה אפשרה לה להגדיל את מספר הנתיבים ותדירויות הטיסה, ועברה בעיקר להפעלת טיסות סדירות, אם כי היו לה כמה טיסות משולבות שכר.
באוגוסט 2014 הודיעה Primera Air Travel Group על הקמת חברת תעופה חדשה Primera Air Nordif בלטביה. ב-30 בספטמבר מסרה החברה כי היא לא הצליחה להשיג מימון לטווח ארוך ולכן אין לה ברירה אלא להגיש בקשה לפשיטת רגל ולהפסיק את פעילותה. ההחלטתה להתחיל להתחרות עם חברות לואו-קוסט לטווחים ארוכים, כמו WOW האיסלנדית, היא כנראה שגרמה למותה. התחושה היא שהחברה ניסתה להתפתח בקצב מהיר מדי מעבר למגבלותיה.
חברת התעופה לא מסרה לנוסעים ולא לעובדים הודעה מראש על סגירתה, ומטוסים רבים היו באוויר בזמן ההחלטה. במקרים רבים נודע לנוסעים כי חברת התעופה נסגרה בעודם עולים למטוס. עובדים נותרו ללא עבודה ונוסעים רבים נותרו ללא טיסות או החזרים.