כחלק מהעברת הצעת החוק למסלול החקיקה, אישרה היום ועדת השרים לחקיקה את המשך קידומו של החוק כחוק ממשלתי.
בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו הפכה לתופעה כלל עולמית. על אף הצעדים החלקיים שנעשו עד כה בתחום הסדרת הפעילות, טרם גובשה מדיניות ממשלתית ברורה בתחום תיירות רפואית בישראל.
בבסיס הצעת החוק של משרדי הבריאות והתיירות עומדים שלושה עקרונות בסיסיים שהתקבלו בהתאם לתפיסה כי למדינה יש התחייבות מוסרית להעניק טיפול רפואי בראש ובראשונה לאזרחי המדינה. זאת, לנוכח ההכרה בעובדה, שלמערכת הבריאות הציבורית יש צרכים תקציביים משמעותיים, שאף צפויים לגדול בעתיד. העקרונות המיושמים בהצעת חוק זו הם:
א.שמירה על המטופל הישראלי: הצעת החוק נועדה למנוע פגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי ואף לשפרו במידת האפשר.
ב.חיזוק מערכת הבריאות הציבורית: הצעת החוק מבקשת להבטיח כי ההכנסות מפעילות תיירות רפואית, יופנו לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית.
ג.הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי: נקבעו כללים שיבטיחו לתייר קבלת טיפול מקצועי, אתי והגון, ויסייעו להתפתחותו של הענף לאורך זמן.
הצעת החוק מפרטת שורה של פעולות בהתאם לעקרונות אלו:
כבסיס להסדרת עיסוקם של סוכני התיירות הרפואית, מוצע להקים מרשם לסוכני תיירות רפואית ולקבוע את תנאי הסף למבקשים להירשם בו. המודל המוצע מחייב רישום של כל מי שמבצע פעולות שעניינן תיווך בתיירות רפואית.
הטלת חובות על סוכני תיירות רפואית כמפורט להלן:
חובת הגינות – הן כלפי המטופל, והן כלפי המוסד הרפואי בו מתבקש הטיפול (סעיף 9), שמירה על סודיות רפואית (סעיף 10), ביצוע הזמנה בכתב – החתמת המטופל על הצעת המחיר המקורית שנשלחה אליו מהמוסד הרפואי, על מנת להבטיח כי התייר מקבל מידע גלוי ומלא הנחוץ לו לשם קבלת הסכמה מדעת, עוד טרם עזיבתו את מדינת האם שלו (סעיף 11); גילוי עניין אישי שיש לסוכן במוסד רפואי מסוים (סעיף 12); איסור על התניית מתן שירות תיווך בתיירות רפואית, ברכישת שירותים נוספים, על מנת להבטיח אוטונומיה למטופל ושקיפות בהצעת המחיר (סעיף 13); חובת זיהוי באמצעות תג בעת שהייה במוסד הרפואי במסגרת התפקיד (סעיף 14); איסור על יצירת קשר עם רופאים שלא דרך ההנהלה (סעיף 15).
מוצע כי בתי החולים ידרשו לעמוד בכללים הנוגעים לאופן ביצוע פעילות התיירות הרפואית. כללים אלו נועדו להשיג מספר מטרות:
מטרה אחת היא כי פעילות התיירות הרפואית לא תביא לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי הניתן לחולה הישראלי. על מנת להבטיח זאת מוצע להגביל את בתי חולים בקליטת תיירים במידה שהדבר עלול לפגוע בזמינות הטיפול לחולה הישראלי, זאת בהתבסס על נתונים של אורך התורים לביצוע פרוצדורות שונות בבתי החולים וזמינות התשתיות. מכאן נובעת הדרישה כי בית חולים המעוניין לקיים פעילות תיירות רפואית יידרש להקים תשתית מתאימה להעברת נתונים למשרד הבריאות (סעיף 21).
מטרה נוספת היא כי ההכנסות, שמקורן בפעילות זו, יופנו לטובת מערכת הבריאות הציבורית והחולה הישראלי. לשם כך הומלץ על צעדים שיגבירו את השקיפות של הפעילות הכלכלית בבית החולים, שמקורה בתיירות רפואית. כך יאפשרו מעקב אחר הכנסות ביה"ח מפעילות זו ואופן השימוש בהן.
שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי: "הצעת החוק תעשה סדר בתחום התיירות הרפואית ותתרום הן למערכת הבריאות והן לתיירות בישראל. מצד אחד אנו מבקשים לקיים תיירות רפואית, תוך הבטחת טיפול ראוי ומקצועי בתיירים, ומצד שני נוודא כי תיירות הרפואית לא תבוא על חשבון המטופל הישראלי וכי ההכנסות מתיירות רפואית יופנו לחיזוק המערכת הציבורית".
שר התיירות יריב לוין אמר כי: "אני מברך על תמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בחוק. זהו צעד נוסף להסדרת התחום בישראל. העיסוק בתחום התיירות הרפואית לישראל הפך בשנים האחרונות לתעשייה ענפה המכניסה לישראל מטבע חוץ רב, ומהווה מקור משמעותי למסים, תעסוקה, וכן אפיק גיוס משאבים מהותי למערכת הבריאות. הסדרה חוקית נכונה של התחום יש בה כדי לתרום לענף התיירות כולו, הן בהגדלת מספרי התיירים הנכנסים לישראל והן בשיפור תדמיתה של ישראל והצגת פניה היפות והמתקדמות בעולם".