עם יציאתה של מצרים משנות המיתון התיירותי שלה, נוקטת הממשלה המצרית בצעדים לתמיכה במלונות שסבלו מהירידה במספרי הלינות. בנקים מצריים משתפים פעולה עם משרד התיירות המצרי לייסוד קרן הון פרטית שתשקם את בתי המלון הנאבקים ותפרוש מחדש את חובות המגזר.
לדברי שרת התיירות של מצרים, ראניה אל-מאשאט (Rania Al-Mashat), קרן ההשקעות הפרטית תספק לבתי מלון ולעסקים אחרים הקשורים לתיירות הון טרי. בנובמבר שעבר יסד משרד התיירות קרן לשיפורים בתשתית התיירות במדינה – כולל במלונות.
שיפור ענף התיירות במצרים יעמוד על כמה יסודות ובהם רפורמות מוסדיות וחקיקתיות, פעילויות קידום ושיווק, כמו גם פיתוח תשתיות תיירותיות.
לפי חברת STR המספקת מידע בינלאומי על לינות במלונות, בשנת 2018 עלתה התפוסה בקהיר ובבתי המלון של גיזה ב-11% ל-72.5%, המחיר היומי הממוצע לחדר עלה ב-10.8% לכ-97 דולר וההכנסות לחדר פנוי עלו ב-23.1% ל-70.5 דולר.
על פי האנליסטים של STR, העלייה במספר הלינות היתה בעיקר תוצאה של התאוששות תיירותית, שיפור פרוטוקולי אבטחה, חידוש טיסות עם רוסיה וקמפיינים שיווקיים. כמו כן נהנה השוק המצרי משילוב של ביקוש ותמחור תחרותי בעקבות פיחות הלירה המצרית.
בשנת 2017 הגיעו למצרים 8 מיליון תיירים ולפי נתוני ינואר-ספטמבר 2018 עלה המספר ב-40% באותם תשעה חודשים. מצרים כבר הוכתרה כיעד הגדל במהירות הגדולה ביותר על ידי ארגון התיירות העולמי (UNWTO) במונחים של הגדלת אחוז המבקרים משנה לשנה וקהיר כצומחת במהירות הגבוהה ביותר בתרומה לתמ"ג.
חברות המלונאות העולמיות מקדישות תשומת לב למגזר התיירות המשתפר של מצרים: בחודש אוקטובר שעבר החלה חברת "סאהיד הוטלס אנד ריסורטס גרופ" באינדונזיה במשא ומתן עם משרדי התיירות וההשקעות ובשיתוף פעולה בינלאומי, לצד חברות המגזר הפרטי ליצור מיזמים משותפים בסקטור המלונאות ולימודי התיירות במצרים. זאת לצד שורה של השקעות נוספות מצד גורמים בינלאומים.
ישראל לא חוששת מהתחרות
ומה עושה ישראל? לצד מענקים במלונאות בכלל ועתה גם במלונות תל אביב, ולקראת פתיחתו של נמל התעופה רמון, אומר אלכס טנצר, מומחה ליחסי ישראל-רוסיה, כי לפי העיתונות הרוסית, ישראל מתכננת להאריך את סבסוד הטיסות מרוסיה לאילת בהיקף של 60 יורו לנוסע גם לחורף 2019-2020.
מ-16.9.18 עד סוף ינואר 2019 הגיעו לאילת 17.000 תיירים מרוסיה, המהווים את עיקר התיירות לעיר: התיירים הרוסים היוו 27%, הצרפתים 15% והאמריקנים 12%.
נציגת משרד התיירות ברוסיה אמרה לעיתון הרוסי ATOR Vestnik כי זרימת התיירות הרוסית כמעט אינה מצטלבת עם תיירות-הפנים הישראלית ואינה מתחרה אתה ועם תיירים אירופיים על תאריכי שיא, שכן הישראלים נוסעים לאילת בעיקר בקיץ ובחגים לאומיים. פתיחת נמל התעופה רמון תשחרר את שדה התעופה באילת ובשטח זה, שנמצא בקו השני מהים, רוצים משקיעים לבנות מלונות חדשים.
עוד פורסם בכלי התקשורת ברוסיה כי אם התיירות למצרים תחזור, מדיניות קידום המוצר הישראלי תותאם לתנאים החדשים וכי אין השוואה בין אתרי סיני והים האדום לבין אילת, שהיא מוצר אחר: לא רק אתר נופש, אלא עיר עם כל התשתיות וממנה נוח להגיע לאתרים הקדושים של שלוש הדתות המונותאיסטיות, כמו גם לים המלח ולמדבר הישראלי.
פרוייקט תיירות יוקרתי של סעודיה בים סוף
בתוך כך, סעודיה סיימה את תוכנית-האב שלה ליצירת פרויקט תיירות יוקרתי בים סוף ומחפשת משקיעים. התוכנית כוללת פיתוח של יותר מ-10,000 חדרי מלון, דיור יוקרה, מרינות ליאכטות, מתקני נופש ומסחר אחרים על פני שני תריסר איים באזור שלא פותח בעבר. הפרוייקט ינוהל ביסודו כדברי פקידים שתארו אותו בהודעה לעיתונות כ"מערכת מקיפה לניהול יעדים חכמה".
בנוסף לתמיכה בכל אמצעי היוקרה המודרניים, כגון שירותים היפר-אישיים, המערכת תנהל את זרימת המבקרים כדי למנוע תיירות-יתר (overtourism), ותשתמש בחיישנים וניטור התקנים כדי לעקוב ולמדוד גורמים סביבתיים כגון מליחות מים, טמפרטורה וזרימת גאות.
התוכנית פותחה בשיתוף עם מועצת יועצים בינלאומית, עם זאת, לא ברור כמה זרים נותרו פעילים בפרויקט. ריצ'רד ברנסון, הבעלים של חברות וירג'ין אטלנטיק ווירג'ין גלקטיק, לדוגמה, פרש מתפקיד הייעוץ לאחר רציחתו של כתב הוושינגטון פוסט, ג'מאל חאשוקג'י על ידי יחידת חיסול סעודית בשגרירות בטורקיה וגם עצר את הכוונה של קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית להשקיע כמיליארד דולר במפעלי החלל של הקבוצה.