לפתיח של כתבה זו חיפשתי פתגמים המאפיינים את מונטנגרו, וכך קפצו לי ציטוטים של ה- AI
לתאור המדינה היפייפיה הזו, דוגמת: "מונטנגרו היא פנינה נסתרת של הבלקן, עם נופים מרהיבים של הרים, חופים וכפרים ציוריים"; "ההיסטוריה של מונטנגרו היא סיפור של גבורה, עצמאות ומאבק מתמשך"; "בכל פינה במונטנגרו יש סיפור לחשוף, כל אבן מספרת אגדה". ואכן, הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר, היא פנינה אמיתית, עם ריביירה מרהיבה לאורך הים האדריאטי, טבע הררי פראי, אגמים מסחררים ביופיים ונופים עוצרי נשימה.
בשנים האחרונות הפכה מונטנגרו הפכה נחשק בקרב מטיילים ועלתה על מפת התיירות אצלנו, כשיותר ויותר ישראלים בוחרים לטייל בה. הפופולריות הגוברת שלה נובעת גם מפני שהיא קרובה יחסית (טיסה של פחות משעתיים וחצי), מפני שהיא מדינה בטוחה ואין בה גלויי אנטישמיות, עדיין לא יקרה כמו שאר אירופה, ובמיוחד – מפני ההיצע המגוון שיש לה לתייר, באתריה המרהיבים ששובים את העין וכובשים את הלב, בשפע האטרקציות התיירותיות המפתיע למדינה קטנה כזו, ומגוון אפשרויות הטיול-בילוי-לינה-אוכל-חיי לילה-אקסטרים-בטן גב בחופי הים השמשיים וסקי בהרים המושלגים.
רפובליקת מונטנגרו, שפירושה "הר שחור" (בגלל עצי היער), היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בדרום אירופה, בחלקו המערבי של הבלקן. המדינה גובלת בקרואטיה במערב, בבוסניה והרצגובינה בצפון-מערב, בסרביה בצפון-מזרח, בקוסובו במזרח, באלבניה בדרום ובים האדריאטי בדרום-מערב. מונטנגרו הייתה מדינה עצמאית בשנים 1878-1918 תחת שלטונו של ניקולה הראשון. אחר כך הצטרפה מונטנגרו ליוגוסלביה, ולאחר שזו התפרקה בתחילת שנות התשעים, נשארה מונטנגרו רק עם סרביה באיחוד הפדרלי, סרביה ומונטנגרו. בשנת 2006 פרשה מונטנגרו מהאיחוד עם סרביה, והכריזה שוב על עצמאותה. בשנת 2017 הצטרפה מונטנגרו לברית נאט"ו.
בטיול הזה בו השתתפתי, התרחשו שני דברים בלתי צפויים, שהשפיעו על החוויה הכוללת: מיפגש ספונטני ידידותי עם נשיא מונטנגרו, יעקב מילטוביץ', ו- מלחמת 12 הימים בין ישראל ואירן, שטרפה את הקלפים בתום הטיול. ועל כך אפרט בהמשך.
למה טיול מאורגן? ולמה בארקיע?
אז גם אני סימנתי את מונטנגרו כיעד לכיבוש, והחלטתי לעשות זאת בטיול מאורגן – ובגלל ניסיון מוצלח מאד בעבר בטיול לדובאי – בחרתי במאורגן של ארקיע. אינני מקובעת על סגנון טיול, ומגוונת בין: טיול פרטי שאני תכננתי והוא גמיש בקצב ובשינויים; טיול שחלקו נרכש מראש, כמו טיסה ומלון, והמסלול גמיש ותלוי בי; וטיול מאורגן, שהוא, מבחינתי, סוג של פינוק – כשהכל מאורגן עבורי, ואני רק צריכה להתמכר לחוויה. ואני מאד אוהבת טיולים מאורגנים, שמסירים ממני את כורח התכנון והתוכנית, הלוגיסטיקה והדאגה. אבל…
… אבל לא מסירים את האחריות האישית: חשוב לבדוק מיהו הגוף המארגן, לאיזו מדינה, לכמה ימים, מהי הטיסה, איך המלונות, מה המסלול, כמה ארוחות כלולות, מי קהל היעד, מה המחיר – ורק אז לסגור עיסקה. ועם ארקיע, בהצעת הטיולים המאורגנים שלה, הכל מפורט שקוף וברור, מכירים את המוצר אותו רוכשים, ואני יודעת שיהיה לי 'ראש שקט' בטיול בו בחרתי. חברת תעופה שאחראית גם על הטיסות בנוסף לתוכנית הטיול, שיש לה פול של מלונות בחו"ל איתם היא עובדת וחברות נסיעות מקומיות מקצועיות איתן היא קשורה, וצוות מדריכים ישראלים אותם היא הכשירה בקורסים מיוחדים – כל זה נותן שקט נפשי, וכך זה עם ארקיע.
חב' ארקיע מציעה הרבה מעבר לטיסות, כמו לדוגמא, חבילות נופש וטיולים מאורגנים למגוון יעדים בחו"ל. בארקיע אומרים: "הכשרנו צוות רחב של מדריכים/ות מקצועיים ומעולים, שייקחו אתכם למקומות הכי מעניינים וידאגו לכל הפרטים הקטנים, כדי שתיהנו ותחוו חוויות שכייף להיזכר בהן. חתמנו הסכמים עם בתי מלון טובים בכל מסלולי הטיול שלנו ונשמח מאוד אם תחליטו להצטרף ולטייל איתנו. אתם/ן מוזמנים לעיין באתר שלנו, לבחור טיולים שמתאימים לכם ותהיו בטוחים: בחרתם ארקיע – בחרתם נכון". הטיולים המאורגנים המוצעים בארקיע הם ליעדים מגוונים: פראג בצ'כיה, רומא ודרום איטליה, גאורגיה, ארמניה, ברצלונה בספרד, דובאי, סרילנקה, ומונטנגרו – הטיול המאורגן המדובר, אליו תוכלו להרשם ולהצטרף באוגוסט, בספטמבר ובאוקטובר.
ועם ארקיע אפשר עוד יותר. קבוצת אנשים שרוצה להתארגן יחד, יכולה לפנות לארקיע שיתפרו לה חבילה של טיסה (אם ארקיע טסה לשם), מסלול ותוכנית, כעיסקה מושלמת לטיול מאורגן מוצלח, על פי דרישת הלקוח. ועוד, ממש בימים אלה ארקיע מתעתדת לחשוף את היעדים החדשים שלה (בנוסף ליעדים החדשים שכבר השיקה ב- 2025). אז בהחלט נכונו לנו עלילות…
אז מה היה לנו – מסלול הטיול המושלם במונטנגרו, 8 ימים:
ביום הראשון יצאנו מנתב"ג בבוקר בטיסה ישירה בת כשעתיים וחצי, אל טיווט, שדה התעופה בדרום מונטנגרו, בו נוחתות הטיסות מישראל. יצאנו עם האוטובוס התיירותי הנוח והמאובזר, לביקור בפורטו מונטנגרו החדשה והיפה, שבמרינה שלה עוגנות בדרך כלל יאכטות ענק של עשירי העולם. טיילנו ברחובות היפים הגדושים בבתי קפה ובמסעדות, טעמנו את הגלידה המונטנגרית הראשונה שלנו (ובהמשך טעמנו לא-מעט גלידות), והמשכנו למלון בעיר פודגוריצה – עיר הבירה השוכנת בפנים המדינה בדרום-מזרחה, רחוקה מהים.
ביום השני הכיוון הוא צפון מערב, עוצרים לתצפית על אגמי המלח הגדולים סלנו וקרופץ. ממשיכים לאגם פיווה שהוא אגם מלאכותי שנוצר לאחר בניית הסכר על נהר פיווה. הנוף מסביב הוא של עצים צפופים וקניונים מרהיבים שנוצרו על ידי נהרות טרה, פיבה, קומרניקה וסושיצה. האגם ממוקם בחלק הצפון מערבי של מונטנגרו ליד הגבול עם בוסניה והרצגובינה וגובהו 675 מ' מעל פני הים. בתחתית האגם היה בעבר מנזר פיווה מהמאה ה-16. המנזר הועתק משם והועבר בשלמותו למקום אחר. בהמשך עוצרים לתצפיות מרהיבות על האגם ועל הקניון המרשים וגדול הממדים, מבקרים במנזר היפהפה ועוצרים לארוחת צהריים בחוף העיירה פלוז'ין היפה. בשעות אחר הצהריים שבנו למלון בפודגוריצה.
היום השלישי התחיל בסיור בבירה העתיקה של מונטנגרו, צ'טינייה. טיילנו במדרחוב הקטן והיפה, חלפנו על פני המבנים בהם שכנו השגרירויות הזרות והמוזיאון המקומי. מהנוף העירוני המשכנו אל חיק הטבע – מפלי הניאגרה המקומיים, מעט צנועים לעומת המקור אך עדיין מרשימים, ואהבנו מאד את האתר. חזרנו לפודגוריצה, עיר הבירה העכשווית, אותה חוצים שני נהרות רחבים – מוראצ'ה וריבניקה, שמעליהם גשרים תלויים המחברים את שני חלקי העיר. ירדנו למפגש הנהרות האלה עם תצפית על קתדרלת התחיה המרשימה וקינחנו, איך לא – במרכז הקניות הגדול ביותר במדינה.
אך פגישה אך פגישה שכזאת: אנו מהלכים בשדרה היפה במרכז עיר הבירה, וחולפים על פני בניין הפרלמנט ובניין משרדי הנשיאות, כשאני מבחינה בקבוצה קטנה היוצאת מהבניין, ובהם גבר צעיר וסמכותי הלבוש בחליפה וסביבו מה שנראה לי כאנשי ביטחון. ניגשתי אליהם ושאלתי אם במקרה, זה הנשיא. התברר שכן. ביקשתי לדבר איתו, והוא נענה בחיוב. הסברתי שאנו קבוצת ישראלים בטיול מאורגן של של חברת התעופה ארקיע, ויהיה נחמד אם יסכים לשוחח עם אנשי הקבוצה. להפתעתי הוא הסכים בשמחה, סיפר לנו ששמו יעקב מילטוביץ', שהוא מכהן כשנה וקצת, (לעומת ביבי נתניהו שלנו, כך ציין), שהוא שמח על התיירות מישראל ואוהב את הישראלים, והשמות שנתן לילדיו כולם שמות עבריים-תנכיים. בהחלט מיפגש חריג. נרגשים ושבעי חוויות שבנו למלוננו בפודגוריצה.
היום הרביעי צופן לנו חשיפה לטבע היפה, ופנינו לשמורת דורמיטור בהרי מונטנגרו. בשמורה אגמי קרחונים, נהרות, הרים וקניונים. השמורה טבולה בצמחייה אלפינית ומיוערת בעצי אורנים. התחלנו בביקור בגשר טארה המתנשא מעל קניון טארה הפראי ובו הנהר הסוער. בסיור בשמורה אנו מתרשמים מעוצמתו של הטבע, ונקודת השיא הוא האגם השחור – היפה מבין האגמים שבשמורה. מראה עוצר נשימה הגורם לנו קנאה בשפע המים בהם התברכה מונטנגרו. עוצרים בעיירת הנופש ההררית ז'בליאק ומשם חוזרים למלון.
ביום החמישי מובטחים לנו אתרים ומראות יפיפיים, שהעין לא שבעה מלהביט בהם. נוסעים לאורך נהר המורצ'ה המתפתל, לשמורת הטבע ביוגרדסקה גורה, המוכרת ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמי. השמורה שממוקמת בלב מונטנגרו, עוטפת את המבקר בעולם ירוק. היער הנהדר של שמורת הטבע, שנחשב לאחד משלושת היערות העבותים והבתוליים האחרונים באירופה, מעורר התפעלות. צועדים בשביל ההליכה שמקיף את האגם הגדול שנמצא בלב ההרים, מבודד מן הסביבה, וזה מראה כמו מהאגדות. בדרכנו חזרה דרומה, עוצרים בתצפיות רבות הוד על קניון המורצ'ה, ומבקרים במנזר מורצ'ה המטופח להפליא בגננות משובחת. ומשם נגיע למלוננו באזור שבין הערים בודבה ובר, היושב על חופי הים האדריאטי.
היום השישי נפתח בטיול בעיר בר העתיקה, בטיפוס רגלי במדרחוב הגדוש במסעדות ובבתי קפה, העולה לכיוון המצודה ממנה נשקף נוף מרהיב, ולא מוותרים על ביקור באתר עץ הזית המרשים והעתיק ביותר במונטנגרו. בהמשך דרכנו עוצרים לצפות על האי המפורסם סווטי סטפן שלו סיפור-אגדה. מבר ממשיכים לאגם סקאדר, שרובו של האגם נמצא בשטחה של מונטנגרו וחלקו בשטחה של אלבניה. זה המקום לשייט עם סירה מקומית על האגם הענק שהוא הגדול ביותר בבלקן, ומספיקים גם לשבת באחת ממסעדות הדגים המקומיות. בתום היום שבים למלון שליש בודבה.
ביום השביעי צפוי לנו עוד שיא של חוויות. נוסעים לביקור בקוטור העתיקה, שהיא אתר שימור עולמי של אונסקו, מסיירים בכיכרות ובסמטאות הצרות, עולים ומהלכים על חומות העיר המרשימות ומקשיבים לסיפורה ההיסטורי של העיר היפה. משם ממשיכים לרכבל החדש העולה גבוה גבוה לפסגות הר לובצ'ן, כשתוך כדי העליה צופים על מפרץ בוקה הפרוש לפנינו, בזוויות שונות ונהדרות, ואיננו יכולים להפסיק לצלם את כל היופי הזה. ממרומי ההר אליו הגיע הרכבל, נשקף הנוף המרהיב של מפרץ קוטור והים האדריאטי. את הירידה עשינו באוטובוס שחולף על פני הכפר נייגושי שמפורסם באיכות הבשר המעושן וגבינות העיזים המיוצרות בו. בסיום היום היפה שבנו למלון בבודבה.
היום השמיני והאחרון תוכנן ליציאה מהמלון, לכיוון שדה התעופה של טיוואט, לטיסתנו חזרה ארצה. אבל תוכניות לחוד, והמציאות הלא-נעימה טופחת על פנינו. מלחמת 12 הימים של ישראל ואירן, והשמים הסגורים בארץ, הובילו אותנו להרפתקה שונה בתכלית מהמתוכנן…
באין טיסות רגילות מטוויט לארץ (רק חיוניות), הוחלט בקבוצה להגיע לאתונה, בה הסיכוי לעלות על טיסה לישראל היה גבוה יותר. אז אורגן אוטובוס, איתו נסענו כ- 14 שעות, כש"הבונוס" היה הצצה אל אלבניה השכנה הדרומית של מונטנגרו, ושהות של מספר לילות באתונה, שתמיד כייף לטייל בה (כשאין הפגנות אנטי ישראליות…), עד הטיסה המיוחלת חזרה לנתב"ג. וגם חוויה אמביוולנטית זו, טוב שאינך מתמודד איתה לבד, אלא נעשתה ביחד, במסגרת קבוצה בטיול מאורגן, שמשרה תחושה של תמיכה וחיזוק הדדי.
* הכותבת היתה אורחת של חב' ארקיע