מדיווח באירו ניוז עולה כי תעשיית התיירות האירופית יוצאת נגד החלטת האיחוד האירופי להעלות את תשלום אגרת – מערכת ההרשאה המקוונת לכניסת מבקרים ממדינות פטורות מוויזה – מ-7 אירו ל-20 אירו. לדבריהם, מדובר במהלך לא פרופורציונלי, בלתי מוצדק ובעל פוטנציאל לפגוע באטרקטיביות של אירופה כיעד תיירותי.
בהצהרה משותפת שפורסמה השבוע, גינו איגוד סוכני הנסיעות האירופי (ECTAA), חברות התעופה לאירופה (A4E), BT4Europe וגורמים נוספים בענף, את המהלך החד-צדדי של הנציבות האירופית, שלטענתם התקבל ללא ראיות מספקות או היוועצות עם השוק.
"עלייה זו נראית לא פרופורציונלית ומנוגדת לרוח ההסכמות שהושגו ב-2018, אז נקבע כי עלות האגרה תהיה צנועה והוגנת – מתוך התחשבות בתיירים ובמשפחות", נכתב בהצהרה.
נטל הולך וגדל על הנוסע – ללא ערך מוסף ברור
לדברי פטריק דימר, יו"ר BT4Europe, העלייה באגרה מוסיפה נטל כלכלי ומנהלי על מטיילים – בשעה שכבר חלה הסלמה ביוקר המחיה וברגולציות בענף. "אנו תומכים במערכות כניסה מאובטחות ויעילות, אך רק כאשר הן מספקות ערך אמיתי לנוסעים ולעסקים. העלאת תשלום זו שולחת מסר שגוי."
המבקרים מדגישים כי לצד העלייה בתשלום ETIAS, גם מיסי הלינה והמסים המקומיים באירופה נמצאים בעלייה – כמו בברצלונה, ונציה וליסבון – מה שמכביד עוד יותר על תקציב משפחות ותרמילאים.
קריאה לשקיפות ולחלופות סבירות
גורמי התיירות דורשים מהאיחוד האירופי לחשוף את חישובי העלות שהובילו להצעת המחיר החדשה, ולבחון חלופות מתונות יותר – כגון תשלום של 10 או 12 אירו. "נכון לעכשיו, לא הוצגו ראיות אמינות שיצדיקו את הצורך בגבייה כה גבוהה עבור תחזוקת המערכת", טוענים בהצהרה.
האיחוד האירופי, מנגד, מצדיק את ההעלאה בטענה לעלויות תפעול גואות והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. לדבריו, העלאת האגרה תאפשר פיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות, שדרוג אבטחה והרחבת צוותי השירות.
על ETIAS בקצרה:
מערכת ETIAS (European Travel Information and Authorisation System) צפויה להתחיל לפעול ב- 2026. היא תחייב תיירים ממדינות הפטורות מוויזה – כולל ישראל ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וברזיל – למלא בקשת הרשאה מקוונת לפני כניסתם לגבולות האיחוד האירופי.
האישור יהיה תקף לשלוש שנים, ומטרתו המוצהרת היא לשפר את הבקרה על גבולות חיצוניים של האיחוד, לצורכי ביטחון וזיהוי מוקדם של איומים פוטנציאליים.
עם זאת, כעת נראה כי הקרב האמיתי ניטש סביב השאלה האם התשלום החדש יאזן בין ביטחון ויעילות לבין נגישות, הגינות ותחרותיות – או שמא יכביד דווקא על הנוסעים והכלכלה האירופית כאחד.