כ-13 אלף מבקרים הגיעו היום (שבת) לאתר הטבילה בירדן בצפון ים המלח, לציין את טקסי האפיפניה. כך נמסר מרשות הטבע והגנים (רט"ג).
אחת לשנה, ב-18 בינואר, נוהרים אלפי צליינים אורתודוכסים אל אתר הטבילה בתהלוכה מרשימה וססגונית של תרבויות, תלבושות ושפות למקום וביום בו התגלה ישוע כנביא, מרגע הטבילה שלו בירדן .
בבוקר החג יורדים אל הירדן הנזירים האתיופים לבושים במדים המסורתיים ואחריהם אלפי צליינים, תוך שירה וריקודים לקול הלמות התופים. מיד אחריהם שיירה ובראשה הפטריארך היווני אורתודוכסי מלווה בנזיריו, והמון רב המלווה אותם בתופים חלילים ושירה
לקול פעמוני הכנסיות מצידו הירדני של הנהר, משחרר הפטריארך שלוש יונים צחורות המסמלות את היונה שהופיעה לאחר הטבלת ישו במקום והקהל עונה בשירה בכמה קולות ושפות (יוונית, רוסית, אמהרית ואפילו רומנית).
מדובר בחוויה ייחודית, המשלבת טקס עתיק יומין ומקהלה של אלפי צליינים השרים ומתרגשים על רקע תפאורת נהר הירדן, במקום שבו חצו בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת. כאן, לפי המסורת, נפרד הנביא אליהו מתלמידו אלישע ועלה ברכב אש השמימה.
על מנת לאפשר את קיום הטקסים בצורה מיטבית ומכובדת, בוצעה היערכות באזור על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם מנהלת התאום והקישור ביריחו, קמ"ט שמורות טבע וגנים לאומיים במנהל האזרחי, משטרת ישראל וכוחות צה"ל.
כ-3,000 מוקשים יפונו
אתר הטבילה נמצא במקום השלישי בקדושתו וחשיבותו בעולם הנוצרי, אחרי כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים.
עד 1967, היה האתר תחת שלטון ירדני והגיעו אליו צליינים ותיירים רבים. ב-1968, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, נסגר האתר והגישה אליו לא התאפשרה יותר עקב החשש הביטחוני שנבע מהתכתשויות צבאיות רבות באזור. הנזירים התפנו מהמקום לאחר מלחמת ששת הימים, עם התגברות הטרור. סמוך לאתר הטבילה, לאורך כ-1.5 ק"מ, פזורים מבני כנסיות, קפלות ומנזרים. מפקד פיקוד המרכז דאז, השר רחבעם זאבי ומפקד הבקעה דאז, רפאל איתן, החליטו למלכד את השטח.
בחודש שעבר, בדצמבר 2019, נמסר כי הרשות לפינוי מוקשים, באמצעות חברת "הלו" הבריטית וחברת הפיקוח הישראלית, מסיימים בימים אלה את פינוי המוקשים והנפלים הממולכדים בשטח הסמוך לאתר הטבילה ההיסטורי. שטח הפינוי משתרע על כאלף דונמים, שבהם פזורים כ-3,000 מוקשים.
עתה, אחרי חמישה עשורים, נערכים לפתוח השנה למבקרים את "ארץ המנזרים", לאחר ששלושה מתוך שבעה מנזרים פונו ממוקשים ובקרוב הוא יחזור לגדולתו.
בין המנזרים נמצא המנזר היווני-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל, מבנה המכונה בערבית "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים). המנזר נבנה ככל הנראה בימי של הקיסר אנסטסיוס הראשון, אשר שלט בשנים 491-518, וחרב ברעש אדמה בשנת 1024. במאה ה-12 שוקם על ידי הקיסר מנואל קוממנוס. אבירי המנזר הטמפלרי העניקו למקום את מבנהו המבוצר, כדי להגן על הנזירים ששירתו בו. השם הערבי משמר את המסורת הרואה באתר זה את המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן. למנזר זה חצר מגודרת נפרדת הנמצאת על אם הדרך היורדת לאתר הטבילה ובה מבנה תפילה ייחודי.
בנוסף אליו, נמצאים במקום עוד כשישה מנזרים אחרים, ארבעה מהם על שם יוחנן המטביל, וכל אחד טומן בחובו היסטוריה עשירה וסיפורים מרתקים. משייפתח המקום מחדש, קיים צפי לגל תיירות שישטוף אותו ויחייה את האזור מחדש.