ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה היום לדיון מיוחד בעתידן של חברות התעופה הישראליות, על רקע הפסקת הטיסות בעקבות משבר הקורונה. היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי ענף התעופה חווה צניחה של יותר מ-99% בפעילות באפריל השנה לעומת אפריל אשתקד, אך בעוד שכל הענפים האחרים במשק חוזרים אט אט לפעילות ענף התעופה נשאר מאחור. "עסקים רבים יכולים לפעול בזום, אבל תעופה בזום עדיין לא הצלחנו לעשות", אמר.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר כי 90% מכוח האדם של החברה בחל"ת עד סוף יולי לפחות, בשעה שבה לא ברור מה תהייה תמיכת המדינה. לדבריו, החברה במשא ומתן מול המדינה כבר 4 חודשים והמדינה לא הצהירה על תמיכה מעבר להלוואות בנקאיות בערבות מדינה. הוא הוסיף כי כל שאר חברות התעופה בעולם נסמכות על תמיכה מדינית, שבלעדיה לא ניתן יהיה לצאת מהמשבר.
מנכ"ל ארקיע, ירון אמזלג, הוסיף כי החברה נמצאת בהדממה והפעלתה בזמן הזה עולה מיליוני דולרים בחודש. גם הוא ציין כי אם המדינה לא תיתן מענקים החברות יהיו בבעיה.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הציג תוכנית עבודה שהכין לחברה שכוללת מעל 400 עמודים, ואמר כי אושרה לחברה הלוואה בערבות מדינה של 75%, אך החברה מעדיפה לא למשוך את הסכום, כי הלוואות צריך להחזיר.
נציג אגף החשב הכללי באוצר, עמית וסאל, אמר כי המענקים שקיבלו חברות התעופה בעולם דומים לתשלום החל"ת בישראל. הוא הוסיף כי מתווה ההלוואה בערבות מדינה לא התאים לאל על, ולכן התקיימו דיונים למצוא לה פתרון אחר. היו"ר מרגי הקשה ושאל האם באוצר מכירים בחשיבות של קיום חברות תעופה ישראליות, ווסאל השיב בחיוב. היו"ר מרגי ביקש התייחסות לאפשרות הלאמת אל על, ווסאל השיב כי מה שהוצע לחברה זה לא הלאמה אלא רשת ביטחון בגיוס הון בבורסה.
היו"ר מרגי אמר כי הציפיה של הוועדה מהממשלה זה לא להבטיח לחברות את אותה רמת חמצן אליה הורגלו, אלא הזרמה שתאפשר לנשום. "אני שומע ממגזרים רבים שהחמצן שהם מקבלים הוא בכמות כזו שמתקשים לנשום, וגם אספקתו לא סדירה. החשש הוא שעם הזמן הם לא ינשמו בכלל. יש תחושה שכל התוכנית הכלכלית מתבססת על החל"ת, ללא תכנית עתידית שהייתה צריכה כבר להיות מוכנה", אמר.
נציג אגף התקציבים באוצר, אלי מורגנשטרן, השיב בהתייחס לאל על ואמר כי 100 מיליון השקלים שהוצעו לארקיע וישראייר לא יסיעו לה, שכן היא זקוקה ל-400 מיליון דולר. הוא ציין כי הוצע לחברה הלוואה בערבות מדינה של 82.5% וההצעה עדיין פתוחה. בנוסף לכך נשלחה לחברה הצעה שונה שנועדה להקטין את המינוף של החברה, שעומד על 1200% בעוד המינוף בענף הוא בין 20 ל-200 אחוז. ההצעה הזו כוללת השקעה של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות.
ח"כ מתן כהנא שאל מי יקנה את המניות של חברה כל כך כושלת. מורגנשטרן השיב כי המדינה תתחייב לקנות מה שהציבור לא ירכוש. לדבריו, אם המדינה תקנה את המניות בכל הסכום היא תגיע לאחזקה של 60% מהחברה. "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמדינה צריכה להיות הבעלים של חברת תעופה, לכן רעיון ההלאמה לא נמצא על הפרק. המניות יעברו לנאמן, לתקופה של 3 עד 5 שנים בסופן הוא ימכור אותן. לאחר ההזרמה יהיה לחברה יותר קל לקבל הלוואה על 250 מיליון השקלים הנותרים", הסביר מורגנשטרן.
ח"כ כהנא הזהיר ממצב שכספי ציבור יזרקו לפח בהשקעה של חברה שעשויה לא להחזיק מעמד. "אני מוטרד מכך שכספי ציבור ילכו להחזיק עובדים שאין בהם צורך ומקבלים משכורות עתק. אם הבעלים לקחו לאחרונה דיבידנד של 210 מיליון שקל זו בעיה", אמר.
מנכ"ל אל על הגיב ואמר כי החברה מכולם לא הייתה על סף קריסה לפני המשבר, והיא תורמת 700 מיליון דולר בשנה לתל"ג, תרומה שמתגמדת מול בקשת הלוואה של 400 מיליון דולר. מנכ"ל ישראייר סירקיס הוסיף כי חברות זרות מקבלות תמריצים והנחות באגרות, דבר שבישראל מעניקים רק לחברות זרות. הוא קרא להעניק מענקים ותמריצים גם לחברות התעופה הישראליות.
מנכ"ל ארגון התעופה העולמי IATA, קובי זוסמן, אמר כי מה שמייחד את ישראל הוא שאין יד מכוונת לענף התעופה, וזה היה עוד לפני הקורונה. "זה בלי ספק המשבר החמור ביותר בעולם. הונג קונג, למשל, קנתה 400 אלף כרטיסים כדי להזרים כסף לענף. מדינות שמבינות את חשיבות התעופה נותנות תמריצים באמצעות אגרות, פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים והושבנו ריקם או לא הושבנו בכלל", אמר. היו"ר מרגי ביקש התייחסות של נציג משרד התחבורה לעניין, ומתח ביקורת על המשרד כשהתברר שלא שלח נציג לדיון. לדבריו, אם המשרד לא שולח נציג לדיון ולא פועל מול משרד האוצר בדרישה לטפל בענף, שלא יצפה ממשרד האוצר לעבוד בשבילו".
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מייחסת חשיבות רבה לשמירה על התעופה הישראלית, בשל המאפיינים המיוחדים של המדינה. "על אף שההשפעה על הענף ידועה מתחילת המשבר, עד כה לא נקבע מתווה לסיוע לחברות התעופה. הוועדה קובעת בצורה חד משמעית שהמתווה לסיוע בחל"ת להשבת העובדים זה אינטרס של המשק והממשלה בתחילה, ועל המדינה לבחון דרכי סיוע נוספים כגון גיוס הון, הלוואות בתנאים מועדפים בצמוד להעמדת הון בעלים, התייעלות וחיסכון והכל בכפוף לפיקוח ובקרה", אמר.
עוד הוא הוסיף כי "הוועדה רואה צורך, בעת אסון או משבר כמו המשבר הנוכחי, שהמדינה תיכנס לעובי הקורה בנדיבות גם במענקים – לא שמענו שום מתווה שמדבר על מענקים. המדינה צריכה לקבוע תג מחיר לערך האסטרטגי הזה. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התפתחויות בענף במשבר ואחריו, וקוראת להעניק תמריצים לחברות הישראליות כפי שניתנים לחברות הזרות. הוועדה דוחה בכל תוקף שיח של הלאמת אל על או כל חברה אחרת, אין זה מתפקידה של המדינה לשלוט בחברת תעופה, ותומכת במינוי נאמן במקביל להנפקה. הוועדה תקיים דיון נפרד על סוגיית פיצוי הנוסעים ותקיים דיונים גם בעניין רשות שדות התעופה והתחרות בענף ובעניין הקמת שדה תעופה נוסף".
