נייר עמדה הופץ על ידי 'מורשת – דרך', אגודת מורי הדרך לתיירות נכנסת, על הסיוע הממשלתי לענף התיירות:
מדוע מתנגדים מורי הדרך למה שמכונה "תוכנית הסיוע הממשלתית לענף התיירות"?
אנו מתנגדים לתוכנית משום שהיא איננה מפצה אותנו על למעלה מחצי שנה שבה הממשלה חסמה פעם אחר פעם כניסת זרים, בניגוד להתחייבות שלה לפתוח את השמיים. אין בתוכנית אפילו שקל אחד של פיצויים.
אבל קיבלתם 25 מיליון ש"ח לסיורים ברשות הטבע והגנים הלאומיים.
סיורים ברשות הטבע והגנים הלאומיים יתנו בממוצע 3-2 סיורים למורה דרך על פני שנה שלמה, בין 2000 -3000 ש"ח לכל מורה דרך. במקביל, הפרויקט מציף את השוק באלפי סיורים חינמיים לציבור ויוצר תחרות בלתי הוגנת כלפי מורי דרך שכבר עובדים בהדרכות בשוק הפנים.
הציעו לכם הסבות מקצועיות.
אנחנו מתנגדים לסגירת ענף התיירות ולהחלפת מקצוע. ישראל קדושה למיליארדי אנשים והביקוש להגיע אליה לא יפסיק לעולם. למרות האמור הסבה מקצועית עשויה להתאים למורי דרך מעטים בלבד. אולם למי שחייב לפרנס את המשפחה אין דרך להשתתף בהכשרה מקצועית בזמן מאבק השרדותי, כשהכיסים ריקים והממשלה לא תומכת כבר חצי שנה.
הציעו לכם עבודות.
לא הציעו לנו עבודות ואין עבודות שהן חלק מתוכנית הסיוע. יש פה מצג שווא כפול: שר האוצר טוען שהוא מציע לנו עבודות ב 000,11 ש"ח, בעוד העבודות שהוא עצמו מדבר עליהן משלמות 500,7 ש"ח. במקביל, שר האוצר מצייר אותנו כציבור שלא מוכן לעבוד בעוד המשק משווע לידיים עובדות. זהו ניסיון שקרי להכפיש את ציבור מורי הדרך ולצייר אותם כאנשים שרוצים להיסמך על כספי מדינה. האמת הפוכה: אנו אנשים צנועים, עובדים כבר עכשיו בכל דבר שמתאפשר לנו, משלמים מסים ואוהבים את המדינה.
אז מה אתם רוצים?
1.אנו רוצים לעבוד. אנו רוצים שהמדיניות הממשלתית הלא מידתית של סגירת השמיים בפני זרים תשתנה עכשיו. הוגש בג"ץ בנושא, הנתמך על ידי חוות דעת של פרופ' איתמר גרוטו ומידע מארגון הבריאות העולמי. אנו מחכים לדיון בבג"ץ בתאריך ה-4.1.2022.
2.אנו דורשים פיצויים. מזה חצי שנה, איננו מקבלים פיצוי מהמדינה בתואנה שהמשק חזר לעבוד. הממשלה בחרה לסגור את משק התיירות הנכנסת, כחלק ממדיניות קיצונית וחריגה ביחס לכל מדינות העולם. למרות הכרזותיה על פתיחת השמיים, פעם אחר פעם המדינה סגרה את השערים ברגע האחרון, תוך הסבת נזקים אדירים לענף ולעובדים בו.
3.אנו דורשים שעובדי הענף יוגדרו חיוניים. אנו דורשים שימצאו פתרונות לשמר את תשתית הענף ואת עובדיו.
אז מה אפשר לעשות?
ראשית כל, להבין שמאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנם אנשים. ציבור עובדי ענף התיירות חש בגידה של המדינה כלפיו. לא רואים אותנו. להתנגד. אנחנו מצפים מכל חבר ועדה שמקיימת דיונים שקשורים בתיירות להתנגד לכל מדיניות שפוגעת בנו כל עוד לא מפצים אותנו על האסון הכלכלי שנגרם לנו. מספר חברי כנסת ושרים התבטאו בעניין והביעו את מורת רוחם מקבלת החלטות שפוגעות בענף ללא פיצויים. למרות ההתבטאויות, לא נעשה דבר. לא נסכים למסיבות יחסי ציבור על חשבוננו. לא נפסיק להיאבק על מה שמגיע לנו.