גן לאומי תל אשקלון זוכה באחרונה לתנופת פיתוח נרחבת, בהובלה ובמימון של רשות הטבע והגנים, עיריית אשקלון, וקרן "ליאון לוי", במסגרתה חשפה בשנים האחרונות רשות העתיקות בזיליקה מפוארת, הגדולה ביותר בארץ, מלפני 2,000 שנה. הממצאים המרהיבים הכוללים גם אודיאון (תיאטרון) קדום, נחשפים עתה, בפעם הראשונה, וצפויים להיפתח בקרוב למבקרים בגן הלאומי תל אשקלון, כחלק מחוויית הביקור באתר. זאת לאחר שתסתיימנה עבודות הפיתוח, השימור והשחזור, הכוללות גם הנפת פסלים ועמודי שיש שנחשפו בחפירות באתר. בבזיליקה (מבנה ציבורי רומי) המתוארכת לתקופה הרומית, התנהלו חייה הציבוריים של העיר בתקופה זו, אזרחיה נפגשו לצרכי עסקים ועניינים חברתיים ומשפטיים, התקיימו בה הופעות וטקסים דתיים.
בנוסף, רשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון, מפתחות ומסדירות מערך שבילים חדש ומונגש, שמטרתו לחשוף באופן חוויתי ונוח יותר את ערכי הטבע, המורשת והנוף הייחודיים של הגן הלאומי ולהעצים בכך את חווית הביקור עבור המבקרים. לדברי ד"ר רחל בר-נתן, סער גנור ופדריקו קוברין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המבנה, העצום בגודלו, קורה בגג וחולק לשלושה חלקים – אולם מרכזי ושני אולמות משני צדדיו. האולם עוטר מסביב בשורות של עמודים וכותרות משיש, שהתנשאו לגובה משוער של 13 מטר ותמכו את גג המבנה. רצפתו וקירותיו ניבנו משיש".
השיש, שנתגלה במסגרת החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר לאורך השנים, כשהאחרונה שבהן הסתיימה לפני כשנתיים, הובא מאסיה הקטנה באוניות מסחר אל חופה של העיר אשקלון, שהייתה ידועה כעיר מסחר הומה. בסה"כ נחשפו כ- 200 פרטי שיש במשקל של מאות טונות, המעידים על הפאר הרב של המבנה. בין הפריטים, נתגלו עשרות כותרות עמודים עם עיטורי צמחים, שעל חלקם מופיע העיט – סמלה של האימפריה הרומית. בפינות המבנה ניצבו עמודים וכותרות שצורתם לב. בתוך כך, בחפירות הבריטיות שנערכו בשטח המבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נתגלו פסלי ענק, בהם פסל של ניקה – אלת הניצחון, הנישאת על כדור הארץ שמרים האל אטלס ופסל איסיס – אלה מצרית בדמות טיכה אלת המזל של העיר.
מבנה הבזיליקה חרב ברעידת אדמה שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 363 לספירה. גלי הרעידה ניכרים היטב ברצפת המבנה, והם עדות מוחשית למאורעות שהתחוללו באשקלון בשנה זו. לאחר חורבנו ניטש המקום. בתקופות העבאסית והפאטמית שימש שטחה של הבזיליקה כאזור תעשייה ונבנו בו מספר מבנים. באחד מהם שימשו העמודים וכותרות שיש מהבזיליקה בשימוש משני לבניית קירות המבנים. בתקופה העותומאנית נמצאו עדויות לניסור פריטי השיש, לצורך הכנת אבני ריצוף ואף להעברתם של חלק מהפריטים האדריכליים המפוארים לבניית מבנים.
במסגרת עבודות השימור והשחזור המורכבות של האודיאון (תיאטרון) והבזיליקה המפוארת שמבצע מנהל השימור של רשות העתיקות, בהובלת רשות הטבע והגנים ותרומתה האדיבה של קרן "ליאון לוי", יוצבו פסלי השיש המפורסמים והמרהיבים של אשקלון העתיקה בחלק הדרומי של הבזיליקה. בשלב הראשון, ישומר ויוסדר האודיאון. בתרומת קרן ליאון לוי, יוקמו בו מושבים מודרניים, במה, ומערך שילוט ותוכן. במקביל, החל באתר הפיילוט להצבת פריטי השיש המרשימים, ובמבצע מורכב, הונף אחד העמודים, במשקל של עשרות טונות, בבזיליקה. רצפת הבזיליקה שנחפרה תשומר ותפולס, ועמודים נוספים יוצבו בהיקף, בהתאם למסקנות ה"פיילוט". אז, תעמוד לרשות הקהל בזיליקה מפוארת, הגדולה בישראל. בינתיים יוכלו המבקרים לשבת על מושבי האודיאון שעבודותיו צפויות להסתיים בחודשים הקרובים ולהסתכל על העבודות שיבוצעו בבזיליקה הצמודה אליו.
בתוך כך, מערך השבילים החדש והמונגש שרשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון מפתחות ומסדירות בגן הלאומי, נועד לחשוף באופן חוויתי ונוח יותר את ערכי הטבע, המורשת והנוף הייחודיים של הגן הלאומי, ולהעצים בכך את חווית הביקור עבור המבקרים. מסלול זה, באורך של כ-2 ק"מ, יעבור בין מוקדי הביקור הבולטים שבגן הלאומי, ביניהם השער הכנעני המקושת הקדום ביותר בעולם, בארות המים המפורסמות של העיר הקדומה, הבזיליקה והאודיאון והחומות הצלבניות. מסלול כרונולוגי זה לאורך כל ההיסטוריה של אשקלון, ילווה בשילוט ובתוכן מותאם. בהמשך, יוכשר מסלול טיול נוסף אל החומה העתיקה וחולות אשקלון, ויאפשר הצצה אל עולם החי והצומח העשיר מדרום לגן הלאומי. בין שני מסלולי הטיול, בליבו של הגן, יוקם מרכז מבקרים הממחיש בצורה אינטראקטיבית חווייתית את החיים התוססים בעיר הנמל ואת חשיבותה לאורך כל התקופות.
"את מבנה הבזיליקה ייסד הורדוס הגדול, שאחד המקורות מעיד שמוצא משפחתו היה מהעיר אשקלון", מוסיפים גנור, ד"ר בר-נתן וקוברין מרשות העתיקות. לדבריהם: "בימי השושלת הסוורית הרומית, במאות ה-2 וה-3 לספירה, שופץ המבנה, הובאו למקום פריטים אדריכליים משיש ונוסף לו תיאטרון קטן. מטבעות מימי הורדוס שנתגלו בתשתית הרצפות הקדומות של הבניין, מלמדים על הקמתו בימיו של אחד מהבנאים הגדולים שידעה ארץ ישראל. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו הזכיר בכתביו את הבניה של הורדוס בעיר אשקלון, ומונה בהם מזרקות, בית מרחץ ואולמות עמודים. עתה, על פי העדויות הארכיאולוגיות החדשות, ניתן להבין את המקור ההיסטורי".