כאשר חודש יולי השנה הסתיים התברר, כי מצד אחד היה בחודש הזה ביקוש רב לטיסות שסיפק לנתב"ג ולחברות התעופה  הישראליות דחיפה פיננסית חשובה. גם בזמן מבצע "עלות השחר", באוגוסט, תנועת עשרות אלפי הנוסעים בנתב"ג לא פסקה. מצד שני, תעשיית התעופה הישראלית נאלצה עדיין לפעול בזמני טיסות מופחתים ולהתמודד מול הגידול בעלויות הדלק והעבודה, שהורידו את ההכנסות הריאליות. כל זה התרחש על רקע החששות מההשפעות שיכולה לגרום האינפלציה, שגילתה סימני גאות. בחודש יוני השנה עמדה האינפלציה השנתית בישראל על 4.4%, אחרי שמדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.4%.

מבצע "עלות השחר" לא השפיע על הביקושים לטיסות

אף חברת תעופה לא ביטלה טיסות לישראל וממנה בגלל מבצע "עלות השחר" בחודש אוגוסט השנה, כאשר שוגרו לעבר ישראל כ-1,000 רקטות מעזה. רשות שדות התעופה אף הבהירה בזמן המבצע, כי הפעילות של נמל התעופה בן גוריון נמשכה כסדרה, כשעשרות אלפי נוסעים עברו ביום בנתב"ג, ביציאות ובכניסות, במאות טיסות מתוכננות. על פי התחזית להמשך הקיץ  אמורים לעבור בנתב"ג כ-80 אלף נוסעים ביום.

השפעות האינפלציה

כמו בענפים רבים, גם בתעופה גרמה האינפלציה בשנת 2022 לעלייה במחירים ופגעה בחברות ובנמלי התעופה . הביקושים לטיסות ממשיכים לעלות, אבל לחברות התעופה ולנמלי התעופה אין את מלאי הביצועים הדרוש כדי לתמוך בביקושים הגואים. נוסף על כך, חברות התעופה ונמלי התעופה עדיין מתקשים לענות על צורכי כוח האדם הנדרשים, שצומצם בעת מגיפת הקורונה.

כדי שחברות התעופה ונמלי התעופה יישארו רווחיים האינטרס שלהן הוא להפעיל מטוסים מלאים, או כמעט מלאים ושתנועת הנוסעים בנמלים תגדל. כעת ישנם יותר אנשים שרוצים לטוס מאשר טיסות וזה אמור להחמיר לפני שהמצב ישתפר, כי אין מספיק מטוסים וכוח אדם כדי לעמוד בדרישות הנוסעים. בהמשך גם האינפלציה תשפיע יותר. לכן, כאשר מספר המושבים הזמינים במטוסים מוגבל, המחירים ימשיכו לטפס.

דיווח על השפעות האינפלציה ועליית הריבית

רשות ניירות ערך פרסמה דרישות לגילוי השפעות האינפלציה ועליית ריבית על תאגידים, כמו למשל אל על וישראייר, במטרה לשקף למשקיעים את השלכות המגמות האלו עליהם באופן ספציפי ולאפשר להם להעריך סיכונים באופן נאות. "בתקופה האחרונה ישראל, בדומה ליתר העולם,  חווה רמת אינפלציה גבוהה משמעותית מזו ששררה בעשור האחרון. מצב זה הוביל את בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, להעלות את שיעור הריבית ומגמה זו צפויה להימשך לכל הפחות במהלך השנה הקרובה".

בנייר העמדה של הרשות נאמר, כי "חברות נדרשות לתאר את האופן שבו השפיעו האינפלציה והריבית בפועל על ביצועיהן בתקופת הדוח וכן לתאר את ההשפעות האפשריות על ביצועיהן בעתיד ככל שמגמות אלו יימשכו. בפרט, נדרש גילוי מורחב מחברות החשופות במיוחד לעליית ריבית והן נדרשות לתאר את האופן שבו בכוונתן להתמודד עם מצב זה. לצד זאת, מחדדת העמדה היבטים שונים הנוגעים להשלכות החשבונאיות על שווי הנכסים הרלבנטיים של עליית שיעורי היוון (מדידת ירידת ערך ומדידת שווי הוגן).

הביקושים לטיסות ולנסיעות לא רוסנו

התעריפים הגבוהים יותר, והדאגות ממיתון אומנם לא ריסנו ביולי ובתקופת מבצע "עלות השחר" את הביקושים לטיסות ולנסיעות, אך ההוצאות הגבוהות יותר והמחסור בכוח אדם פגעו בתעשיית התעופה הישראלית שביקשה לנצל את מלוא היתרונות של ההתאוששות. לכן, למרות שהביקושים וההכנסות היו טובים נותרה הסביבה התפעולית של תעשיית תעופה מאותגרת באופן מיוחד בתפעול השוטף ומהחשש לאינפלציה. מצב שישפיע על דוחות הרווח והפסד ברבעון השני של השנה.

השפעת האינפלציה

חברת כרטיסי האשראי מאסטרקארד, למשל,  הזהירה, כי האינפלציה עלולה להאט בקרוב את ההוצאות של הלקוחות. לדבריה, האינפלציה הנוצרת בעקבות עליית המחירים, פוגעת בעיקר בהוצאות של הלקוחות בעלי ההכנסה הנמוכה, כאשר ההוצאות של הצרכנים האמידים מהווים חוסם נגד שפל ומיתון. אך, גם מגמה זו עלולה, להיפגע לאחר שני רבעונים של התכווצות. יש לציין, כי מאסטרקארד הייתה פחות אופטימית מהיריבה ויזה, שאמרה שעדיין לא ראתה סימנים של נסיגה בהוצאות מצד מחזיקי כרטיסי האשראי שלה.

צריך לזכור כי שהזמנות הפנאי, הניעו כחלק ניכר מהחזרה לפעילות של תעשיית התעופה לאחר השיתוק שהיה בתקופת המגיפה, מתמעטות באופן מסורתי בתום עונת הקיץ ואז ההכנסות מנוסעי עסקים מהווים נתח גדול יותר מההכנסות של נוסעי התיירות. אך מתברר, כי גם נתח שוק זה החל לחסוך ולקיים פגישות עסקים מרחוק ולא לטוס לפגישות בחו"ל. בנוסף, יש לציין, כי ביום חמישי השבוע אמורה חברת אל על לפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2022.