Site icon IAS

מסע בחיפוש אחר האירים באירלנד

החוויה מספר 1 בדאבלין - מבשלת הבירה של גינס. צילום: מוטי ורסס

במשך שנים הייתי מוקסם מה brogue המרגש, המבטא האירי הנודע. מדובר באנגלית מרתקת, עמוסה בסלנג מוזר משולבת
באינטונציות מוזיקליות. כשהתעמקתי יותר הבנתי שקיימת קבוצה מגוונת של מיני זנים באנגלית-אירית המפוזרת ברחבי אירלנד. ביקור באי הירוק הזה כדי להאזין למקומיים ולפטפט איתם היה החלום שלי במשך שנים רבות. נחתי בשדה התעופה של דבלין עם ליאת זוגתי לפני סוכות כדי להתחיל מסע להכיר את האי הכי שמח על הגלובוס, לפחות באירופה.
.
לפני שיצאנו למסע לדרום אירלנד לא החמצנו את מבשלת גינס הייחודית בעיר. זהו ביקור מרתק בן כמה שעות שם אנו לומדים בדיוק מה נכנס לחצי ליטר של "הנוזל השחור עם הקצף" ואת הסיפור כיצד הבירה הנודעת עברה מהתחלה צנועה עד להיותה הבירה  הממותגת והנמכרת בכל רחבי העולם. ללא ספק האטרקציה המרכזית בעיר. המפגש עם עובדי המבשלה כדי ללמוד איך למזוג ולשתות גינס הוא חוויה. עמוק בפנים עוד פינטזתי להיתקל בבונו, שנולד וגדל בדבלין.

מי לא אוהב את יו 2 האגדית? הסתפקנו בצפייה לשמוע את המבטא האירי בכל פינה במהלך הביקור. אבל באופן מפתיע כל אותם עובדי המבשלה שפגשנו שדיברו אנגלית שוטפת היו מהגרי עבודה מרומניה, סרביה, פורטוגל וספרד. לא אירים עם מבטא.

הכפר גלאנדלאו ובלבו שרידי עיר הנזירים מהמאה השישית. צילום: מוטי ורסס

השכרת הרכב שלנו במרכז של חברה ממותגת ידועה טופלה באופן בלתי צפוי אך ביעילות על ידי עובדים שהגיעו מסלובקיה וקרואטיה. המסע שלנו עמד להתחיל והיינו להוטים לגלות את מקור המים של מבשלת גינס – הפארק הלאומי בהרי וויקלו, קצת דרומה. 'עמק שני האגמים' והכפר גלנדלו היו מיוחדים. 'עיר הנזירים' מהמאה ה-6 הייתה מרשימה לצפייה לישראלים
הרגילים לארכיאולוגיה מסוג אחר לחלוטין. מייסדו העיר ובן המנזר הראשון שלו היה הקדוש קווין האירי. סביבנו כל העת הנוף של כבשים משוטטות, חזיון ההופך את האזור הכפרי האירי הירוק והתוסס למדהים ביופיו. הנוף לתוך אחד הנופים עוצרי הנשימה בפארק הוא לוך טיי (אגם טיי) אשר היווה את התפאורה לדרמה ההיסטורית הכפרית הבדיונית "ויקינגים". צפינו בו מן הפסגות
הנישאות המקיפות אותו ברוח אירית עזה.

מלון לאונרדו בקורק ממוקם על אי במרכז העיר בו עובר הנהר לי. צילום: מוטי ורסס

היום קצר ואנו ממהרים לנקודה הקוסמופוליטית הממוקמת על אי באמצע נהר לי בדרום, העיר קורק. זוהי עיר עם היסטוריה ימית המתפרסת על פני אלף שנים ומוקפת מים בכל אשר נפנה. התארחנו במלון לאונרדו קורק שמותג מחדש לאחרונה, חלק מהמותג לאונרדו מלונות בבעלות קבוצת פתאל – חברת המלונות הגדולה בישראל. מצאנו את המלון במיקום נוח ומשדר תחושה ביתית חמימה היה נהדר לפגוש את הבוסית כאן – מנג׳ר דיאנה פיזיו, שהגיעה לאירלנד בשנות ה-20 המוקדמות לחייה מעיירה ליד קרקוב בפולין לפני כמעט 20 שנה. הקריירה שלה בתחום במלונאות התפתחה וכשפרצה מגפת הקורונה היא הפכה למנהלת המלון. דיאנה גאה מאוד הן בבעלה הפולני והן באירלנד שאימצה אותה בחמימות. עם האנגלית המושלמת שלה למדנו על העיר התוססת הזו.

עם המנהלת דיאנה פוזיו, 20 שנה באירלנד. צילום: מוטי ורסס

"קורק היא עיר עם סצנה אמנותית, הידועה כבירת האוכל של אירלנד עם מבקרים רבים המגיעים ליהנות מהמסעדות הנודעות בה ומהפאבים המפורסמים עוד יותר", היא אומרת. "קורק ידועה גם כאחת הערים הידידותיות בעולם", היא מוסיפה ומספרת עוד על המלון. "אנחנו ממוקמים בלב העיר היפה הזו עם קרבה לכל מה שיש לה להציע. אנחנו באמת גאים על הידידותיות של הצוות שלנו".

דיאנה צדקה. השירות של העובדים כאן, רובם מחלקים רבים של אירופה, היה אדיב מאד. נהנינו מהמיטה הרחבה והנוחה בחדר, מהנוף של הנהר לי הנשקף מהחלון, מארוחת הבוקר האירית ומההמבורגרים הנהדרים עם בירה מקומית שהוגשו בבר הבייתי. המלון מספק גם חניה חיצונית מאובטחת פרטית נוחה שהיא בהחלט חשובה למטיילים.

הלב הפועל של המלון – הבר. צילום: מוטי ורסס

הביקור בשוק האנגלי של קורק היה מעניין למדי. זהו שוק המזון המקורה המסחרי הוותיק ביותר באירופה. גבינות מחוות כפריות, שרקוטרי, לחמים טריים, מיני דגים טריים ובשרים, מאפים צרפתיים לאניני טעם וכמובן מוצרים אירים מקומיים מוצעים בשוק. בניגוד לשווקים בישראל, שבהם הסוחרים זועקים, מאיצים במבקרים ודוחקים בהם לקנות את מוצריהם. בשוק בקורק האווירה שלווה. אפילו שקטה מדי. בהחלט מכשול לשמוע את המבטא האירי שכה ריתק אותנו, למרות שרוב הסוחרים נראו מקומיים מבטן ומלידה.

השוק האנגלי בקורק, השוק המקורה העתיק באירופה. צילום: מוטי ורסס

במרפסת ההיקפית למעלה, מעין עזרת נשים, ממוקמת מסעדה מדליקה ממנה ניתן לצפות בהתרחשויות בשוק בזמן אכילת המטעמים המקומיים. זו הייתה חוויה, אולם המלצריות המקסימות שהגישו לנו משקאות בזריזות לא היו איריות למרבה הצער.

אהבנו את קורק והאווירה שבה. יכולנו להמשיך ולדמיין איך אנו נתקלים במדרחוב הרחב בסלבריטאים מפורסמים עם המבטא האירי שנולדו בקורק, כמו השחקנים קיליאן מרפי ("אופנהיימר") וג'ק גליסון, שגילם את ג'ופרי בארת'און בסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס".

סין אה , הפאב האירי הנודע ביותר בקורק. צילום: מוטי ורסס

ביקור בשניים מתוך כ-1000 הפאבים המסורתיים התוססים היווה פיצוי הוגן. אהבנו להתמזג עם מקומיים שמחים, שותים ושרים בצוותא מוזיקה ומנגינות איריות מקומיות. נדיה, עם כישורי האירוח היוצאים מן הכלל שלה, לקחה אותנו לפאב ״סין אה״, אשר נחשב לוותיק והידוע בעיר. בחוץ ירד גשם אך בפנים היה צפוף חמים ושמח.

קינסייל, עיירה ציורית וצבעונית עם היסטוריה רבת שנים. צילום: מוטי ורסס

דרומית לקורק מרחק קצר למדי ממוקמת עיירת החוף המנומנמת, קינסיל, המפורסמת בזכות נופי הרחוב הצבעוניים וההיסטוריה העשירה שלה. במקור נמל דייגים מימי הביניים, עיירה זו היא ללא ספק הציורית ביותר במחוז. חובה לבקר. לפני שעזבנו את קורק הייתי נחוש בדעתי לגלות את פשר התופעה שאנו בקושי פוגשים בילידיי אירלנד במהלך הימים. למדתי שאוכלוסיית אירלנד מוערכת כעת על 5.28 מיליון איש. קת'ל דוהרטי, דמוגרף במשרד הסטטיסטיקה המרכזי בקורק מנסה לעזור לי עם ההסבר שחיפשתי:

"בין השנים 2017 ו-2023, מספר האזרחים הלא-אירים המתגוררים באירלנד גדל ביותר מ- 190,000 איש – מדובר בעלייה של למעלה משליש. במהלך אותה תקופה, מספר האזרחים האירים עלה בקצת פחות מ-280,000 איש, עלייה של 6%. 760,000 האזרחים הלא-אירים מהווים כעת 14% מכלל האוכלוסייה", הוא אומר. בהחלט מידע מפתיע.

בפארק ויקלאו עם נוף עוצר נשימה. צילום: מוטי ורסס

כשעה וחצי נסיעה מערבה והעיירה המקסימה קילרני ממתינה לנו. זהו יעד חובה. אנחנו ממהרים לחפש את הטבע בגלל הפארק הלאומי קילרני, חלק מהנסיעה המפורסמת של 'טבעת קרי'. המפל הארוך טורק היא נקודה ציורית בלב יער חשוך ומרתק. נקודת התצפית ליידיז ויו, משם צפתה בנוף המלכה ויקטוריה היא בהחלט הנקודה שבה ניתן לתפוס את הנופים הטובים ביותר של האגמים המרהיבים הללו. או אז חשנו שזו אירלנד במיטבה.

הכרכרה האירית המסורתית הרתומה לסוס בגאפ של דאנלו. צילום: מוטי ורסס

כשכמעט ויתרתי על שיחה קולחת עם אירי מקומי בעל המבטא המקומי הנודע קרה הבלתי צפוי. התרחשות מופלאה. הייתי נחוש לבקר ב-Gap of Dunloe, מעבר ההרים הצר והנופי – כשאנחנו ישובים בכלי התחבורה העתיק באירלנד – כרכרה דו- גלגלית קלה לסוס בודד הנקראת ג׳אנטינג קאר. הגאפ אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר של קרי בשל הוד ההרים, האגמים והמפלים שבו. בכרכרה היינו ליאת ואני אורחיו של הנהג, ברין קייסי בן ה-56. דור חמישי לרוכבי כרכרות עתיקות בעמק השחור הציורי המפורסם ליד הגאפ.

עם ברני קייסי, דור חמישי לנהגי כרכרות איריות עתיקות. צילום: מוטי ורסס

השעה שבה בילינו יחד אחר צהריים גשום, שמענו את הסבריו וסיפור חייו באנגלית-אירית קלאסית הייתה כמעט שווה ליופי הנוף. לא הצלחנו להבין את רוב משפטי המבטא האירי-אנגלי הכבדים שלו, אבל ההאזנה לו הייתה מוזיקה לאוזני. אושר מוחלט. המסע המפרך אחר אירי אמיתי באירלנד הושלם סוף סוף.

Exit mobile version