בימים רביעי וחמישי השבוע, ה-20-21 בנובמבר, מקיים משרד התיירות בשיתוף עם Hospitality Questex את הכנס השני בישראל להשקעות במלונאות (IHIS) במלון הילטון בתל אביב. הכנס משמש כפלטפורמה למפגש בין משקיעים בינלאומיים ורשתות גדולות לבין בעלי נכסים ויזמים ישראלים. המשתתפים יקבלו כלים ונתונים רלוונטיים להשקעות בישראל וכן יתאפשר להם לבחון לעומק הזדמנויות להשקעה ולפיתוח המלונאות בישראל.
הכנס כולל פאנלים ותוכן שיועבר על ידי מומחים בינלאומיים להשקעות במלונאות. האורחים יסיירו בשני מלונות תל אביביים טרנדיים: מלון לינק של רשת דן ופבריק של רשת אטלס. בירושלים יבלו ויסיירו במלון וולדורף אסטוריה של רשת הילטון.
בין הדוברים בכנס יהיו תומאס עמנואל, מנכ"ל חברת מחקר המלונאי STR, שמצא לאחרונה שמחירי המלונות בישראל הם הגבוהים ביותר באירופה וכן דוד זיסר, בעלים של חברת הנדל"ן Omnam, בנו של טייקון הנדל"ן מוטי זיסר המנוח. החברה עוסקת בייזום פרויקטי נדל"ן בעיקר בתחום המלונאות, אך היא אינה מחזיקה בנדל"ן ואינה שותפה בפרויקטים.
הכנס מתקיים שבוע אחרי סבב הלחימה בעזה ששיתק חלק חשוב של המדינה. איך יושפעו המשקיעים מהמצב הזה?
"שום דבר מהותי מהתנהלות האירועים הבטחוניים לא השתנה"
פרופ' יואל מנספלד, ראש תוכנית ה-MA לתכנון ופיתוח משאבי תיירות באוניברסיטת חיפה, אומר כי "אני יותר סקפטי מאשר מארגני כנס המשקיעים. הספקנות שלי נובעת מעצם העובדה שרוב החברות הרב-לאומיות עזבו את ישראל בעקבות האינתיפדה השניה – מכרו ויצאו לתקופה ארוכה מהארץ. שום דבר מהותי מהתנהלות האירועים הבטחוניים לא השתנה. יש מדי פעם מבצע צבאי גדול בעזה ופגיעה אפשרית בנתב"ג שהיא משמעותיות לטווח ארוך".
לדבריו, מעבר לעובדה שסוגיות הבטחון והבטיחות הבינלאומיות הפכו להיות גלובליות ולא רק אנדמית/מקומיות – תורמת לבטחון של משקיעים, "אבל אני לא רואה שינוי דרמטי מעבר לגידול בכניסות התיירים מעבר לרגישות הקיימת. התיירים עצמם די אדישים ועם זכרון קצר, אבל בישראל אין מוכנות להשקיע וזה הוכח: במשך שנים רבות לא בנו פה מלון וכיום לא משקיעות פה חברות רב-לאומיות כמו הילטון, שרתון וכדומה".
פרופ' מנספלד מוסיף שבישראל הבעיה היא לא רק בתחום הבטחוני אלא גם הבירוקרטי. "לקבל אישור בניה הוא תהליך ארוך, מתיש ויקר ותורם לסימן שאלה גדול האם השקעה כזו כדאית. וזאת עוד לפני שהתחלנו לדבר על יציבות ובטחון. משרד התיירות, בניצוחו של השר יריב לוין עשו דברים משמעותיים בהגדלת תקציבי השיווק: השיווק הרבה יותר ממוקד, תכליתי ויעיל והמספרים מראים זאת, אבל השר לא הצליח להשפיע על מערכות קריטיות כמו בניית תשתיות וקיצור בירוקרטיה, תקנות ברמה המקומית והארצית, הכל נשאר סופר מורכב ומתיש. אין פה פריצת דרך".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי "המציאות מדברת בעד עצמה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים תנופה בכניסה של חברות מלונאות בינלאומיות לישראל. רק בשבוע האחרון התבשרנו על כניסתן של איזי הוטל ושל רשת ההוסטלים הגדולה מיינינגר שמתכננות גם להרחיב את פעילותן בישראל ולפתוח מלונות נוספים. נצטט את דבריו של נבניט באלי, יו"ר Meininger Hotels, מכנס HVS שערך משרד התיירות בלונדון: "החסמים בישראל הם אותם חסמים כמו בכל מקום אחר בעולם". בנוסף לכך, וכפי שמציין גם פרופ' מנספלד, סוגיות הביטחון והבטיחות הבינלאומיות הפכו להיות גלובליות ולא מאפיינות רק את ישראל. התיירים בעולם מבינים זאת וממשיכים לבחור להגיע לארץ במספרים הולכים וגדלים".
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, אמר בשבוע שעבר לכ-200 סוכני נסיעות אמריקנים מכנס ASTA כי הכנס המוצלח והחשוב התקיים סביב מציאות ביטחונית מורכבת "והוכיח שהתיירות כיום פחות רגישה ומושפעת ממצבים מורכבים, מכיוון שהטרור קיים בעוד מקומות". לדברי הלוי, הכנס התקיים כמתוכנן עם התאמות מינוריות בהתאם להנחיות פיקוד העורף. "השוק האמריקאי מהווה נדבך מרכזי בתיירות לישראל וקיימת התפתחות גדולה בטיסות ישירות מיעדים חדשים מארה״ב לישראל והכנס תרם להגברת השיתוף פעולה סביב תל אביב ומותגי התיירות הנוספים".
תיירות-היתר בירושלים כבר פה
באופן כללי, אומר פרופ' מנספלד, שני הפקטורים הקובעים בפגיעה בתיירות הם אורך האירוע ושכיחותו – כמה זמן עובר בין מקרה למקרה. במקרים ספורדיים זה יחסית בסדר. כשיש אינטרס משותף להפגין כוחות וללכת הלאה – אז זה בסדר, יישכח מהר וההפסד יהיה שולי אם בכלל.
בלי קשר לאירועי שבוע שעבר, אומר פרופ' מנספלד ש"קשה להימנע מלהגיד שיכול להיות שאולי המאמצים שלנו להביא עוד תיירים, הם לכשעצמם מתחילים להיות מקרה של תיירות-יתר (אובר טוריזם) פוטנציאלי. כבר רואים בירושלים פקקי ענק. אין פתרון לתנועת מבקרים בירושלים העתיקה, יש את אישור הרכבל לעיר העתיקה – שהוא פרוייקט מאד שנוי במחלוקת ובעייתי מבחינה נופית והפגיעה במורשת. אולי הגיע הזה שנגיד ש-4.5 מיליון תיירים זהו מספר שאנחנו יכולים לספק בו לתייר ערך גבוה של המוצר הישראלי. מאד יכול להיות שאם נשאף ל-5-6 מיליון תיירים, זה יכול לחזור אלינו כבומרג".
האם אוניות הקרוזים ימשיכו להגיע?
בשבוע שעבר גם התעופפו טילים מעל אשדוד והנמל שלה, אחד משני הנמלים שבהם עוגנות אוניות של חברות הקרוזים, שהחזירו את ישראל למסלולן אחרי לא מעט שנים שבהן נמנעו מכך בשל המצב הבטחוני והגאופוליטי.
את תעשיית הקרוזים הבינלאומית משרתים בישראל נמל אשדוד ונמל חיפה – שבו מספר העגינות גדול יותר. לדברי פרופ' מנספלד, היתרון של אשדוד הוא שהוא יכול להציע למפליגים סיורים בירושלים וגם בים המלח.
מנספלד: "זה בכל פעם מכה בנו מחדש. אחרי שנתיים של ניתוק, התחלה מחודשת ובניית תוכנית ההפלגות מאתגרת במיוחד, ואז שיבוש מסבך אותה מאד. מי שמחליט אם אוניות יתחילו לעגון ביעד הן חברות הביטוח שמבטחות את החברות ומחליטות אם לקחת סיכון ולהוסיף את היעד למסלול. האירועים החוזרים האלה גם יוצרים לאורך השנים לנמלים תדמית של נמלים מסוכנים ונטיה הולכת ופוחתת לעגון בהם. זה בעייתי משום שגם כך רוב אוניות הקרוז לא נותנות לישראלים לעלות כאן."
עם זאת חברת MSC קיבלה באחרונה החלטה לאפשר לישראלים עליה לאוניות מנמל חיפה. פרופ' מנספלד מביע חשש החברה עלולה לוותר על ההחלטה הזו אם "החזית הצפונית" תתעורר גם כן. לדבריו, חיפה תמיד היתה נמל-המשך לאשדוד. "כאשר אי אפשר היה לעגון באשדוד, פתרון הביניים היה לעגון בחיפה שני לילות ולקייים את ההבטחה לנוסעים שארץ הקודש נמצאת בלו"ז. אם יהיה רק מתח קטן – חברות הביטוח לא יאפשרו לעגון בחיפה".
טלי נוי, מנכ”ל MSC ישראל, אומרת בתגובה כי בחודשים הקרובים אמורות להגיע האוניות של החברה לחיפה ולהעלות שם נוסעים ישראליים ובכך לא חל שום שינוי. עם זאת, לדבריה, "צריך לפתח תוכנית תמיכה מדינית באוניות הנוסעים, בוודאי ובוודאי לאור המצב".