הינך נמצא כאן

המלונאים יספגו נזק של 300 מיליון שקל בגין התחזקות השקל

טוען רו"ח אמיר חייק נשיא התאחדות המלונות, במכתב ששלח הבוקר לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. לדבריו, כ- 40% מהכנסות המלונות מגיעות מתיירות חוץ המגיעה לישראל, כאשר באזורים מוטי תיירות נכנסת כמו ירושלים ות"א מגיע הפדיון מתיירות נכנסת לכ-70% מהמחזור
עמי אטינגר 18/06/2017 מתוך תיירות
תל אביב (צילום: עוזי בכר)
תל אביב (צילום: עוזי בכר)

מתחילת השנה, עלולה תעשיית המלונות לספוג נזק אדיר של כ- 300 מיליוני שקלים, בגין התחזקות השקל, בהשוואה לדולר וליורו, טוען רו"ח אמיר חייק נשיא התאחדות המלונות, במכתב ששלח הבוקר לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ובה הוא מבקש לפעול בעניין התחזקות השקל. "אשמח אם תזמני אותנו לפגישה, על מנת להציג נתונים נוספים אם חסרים לכם, אשר יתארו את מצב הענף, כתוצאה מהאתגר הקשה בפניו אנו ניצבים", סיכם. עותקים מהמכתב נשלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התיירות יריב לוין ולשר האוצר משה כחלון.

התמורה מתיירות חוץ

במכתבו לנגידה מסביר חייק, כי  "תעשיית המלונות בישראל היא ענף יצרני המעסיק כ-40 אלף עובדים ישירים ובנוסף כ-150 אלף עובדים  ישירים ועקיפים בשאר ענפי תעשיית התיירות. במכתבו לנגידה הוא מדגיש, כי  "כידוע לך, כ- 40% מהכנסות המלונות מגיעות מתיירות חוץ המגיעה לישראל, כאשר באזורים מוטי תיירות נכנסת כמו ירושלים ות"א מגיע הפדיון מתיירות נכנסת לכ-70% מהמחזור". יתרה מכך הוא הוסיף: "זהו הענף היחיד אשר עם צמיחתו, חייב להעסיק עוד ועוד עובדים, למרות שיש קושי רב במציאת עובדים ישראליים לחלק מהמקצועות במלונות".

רמות התחזקותו של השקל

יש לציין, כי בגלל שייצוא מתבצע בעיקר בדולר או ביורו (ולינות תיירים במלונות זה יצוא) - היחלשות הדולר והיורו מהווה סכנה מיידית לאלפי מפעלים ולעשרות אלפי מועסקים בתעשייה הכללית ובתעשיית התיירות, בגלל התמורה הפוחתת בשקלים בגין המכירות בדולר, או ביורו. מתחילת שנת 2015, על פי נתונים שנקבעו בסוף שנת 2014 ועד לתאריך 2.6.2017, נחלש סל המטבעות הנומינלי האפקטיבי בשיעור של כ-15.5% ביחס לשקל. שער הדולר נחלש בכ-8.5% ביחס לשקל ושער היורו נחלש בכ-15.4% ביחס לשקל.

שחיקה גוברת בשער החליפין של הדולר

עוד נאמר במכתבו של חייק לנגידה, כי "בחודשים האחרונים, אנו עדים שוב לשחיקה הולכת וגוברת בשער החליפין של הדולר ושחיקה זו מכה מכות קשות בתעשיית המלונות הרגישה מאד לשינויים, בשער החליפין של הדולר, בשל חוזים והסכמים עתידיים עליהם חתומים המלונות, בבואם להביא תיירות לישראל ובנוסף בשל תחרות הולכת וגוברת מחוץ לישראל בשל תפישת המחיר הנמוך יותר, גם היא בשל השחיקה בשערי החליפין".

חייק כותב עוד במכתבו, כי "אני מודע למאמצים אשר עושה הבנק המרכזי בראשותך הכוללים גם רכישות דולרים, אולם למרות המאמצים, השער ממשיך ויורד ומשאיר אותנו מול שוקת שבורה ועם רווחיות ההולכת ונשחקת".

הייסוף של השקל על פי בנק ישראל

ואכן ב-6 באפריל אמרה הנגידה פלוג, בעת ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, כי בשער החליפין האפקטיבי (שער החליפין הנומינלי האפקטיבי זה ממוצע גיאומטרי של שער החליפין של השקל מול 26 מטבעות ,המיצגים 33 מדינות - שותפות הסחר העיקריות עם ישראל). נמשך הייסוף והוא הסתכם ב-3.1% ברבעון הראשון של השנה, ולמרות התרחבות פער הריביות מול ארה"ב, נרשם ייסוף של 4.5% גם מול הדולר, כשביורו הייתה עלייה מזערית והדולר המשיך להיחלש".

עוד ציינה אז הנגידה, כי ייסוף יתר פוגע בענפי המגזר הסחיר באופן שעשוי להיות בלתי הפיך; למשל, לכשימוצו הגורמים הזמניים לייסוף היתר, אותם מפעלים שלא יכלו להתקיים ברמת שער החליפין המיוספת בייתר לא יוכלו לחזור לפעול למרות שיש להם זכות קיום בשער החליפין שמייצג את שיווי המשקל.

מאבק קשה בייסוף השקל

במצב שבו משקיעים זרים רוכשים שקלים בעשרות מיליארדי דולר, רכישה דולרים במיליארדים בודדים, שמבצע בנק ישראל, לא מצליחה להוריד את הייסוף של השקל, כלומר את התחזקותו. לכן יתכן, שבשלב מסוים יחליט בנק ישראל גם להעלות את הריבית. אגב, בהחלטת הריבית של בנק ישראל ב-29 במאי השנה שוב נותרה הריבית באותה הרמה של 0.1%.

נשיא התאחדות המלונות פנה לנגידה פלוג, כיועצת הכלכלית של ממשלת ישראל וציין, כי "לדעתי, ממשלת ישראל חייבת להידרש לנושא ולהיערך לטיפול מקיף הן בכלים מוניטאריים והן בכלים פיסקאליים ונשמח אם תפעלי לייזום דיון ממשלה בנושא. מתחילת השנה ובמונחים שנתיים, עלולה תעשיית המלונות לספוג נזק אדיר של כ 300 מיליוני שקל. אין לנו את המרווחים לספוג נזק זה וחמור מכך, אין אנו רואים את התחתית של שער החליפין!".

אמיר חייק - נשיא התאחדות המלונות (צילום: עוזי בכר)

התעשיינים מבקשים את התערבות ראש הממשלה

יש לציין, כי כבר בתחילת החודש, על רקע המשך היחלשות הדולר והיורו וגם הליש"ט, והפגיעה הדרמטית בתעשייה הישראלית כתוצאה מכך, קרא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לראש הממשלה ולשר האוצר לזמן דיון דחוף בממשלה. זאת, במטרה לגבש אסטרטגיה ממשלתית כלכלית, אשר תעניק סיוע מיידי למפעלי התעשייה. עתה פונה נשיא התאחדות המלונאים בדרישה דומה לנגידת בנק ישראל".

הפגיעה בשאר ענפי תעשיית התיירות

התחזקות השקל פוגעת גם בחברות התעופה הישראליות. כך, למשל, קובעת אל על בדוח רווח והפסד שלה בתום הרבעון הראשון של השנה: "עיקר הכנסותיה והוצאותיה של החברה הינן בדולר של ארה"ב, המהווה את מטבע הפעילות של החברה, למעט הוצאות שקליות, שעיקרן הוצאות השכר ותשלומים לספקים מקומיים בארץ. בהתאם לכך, שינוי בשער השקל ביחס לדולר משפיע על ההוצאות השקליות של החברה במונחי דולר. להערכת החברה, ברמת הפעילות הנוכחית, כל תיסוף של 1% בשער החליפין של השקל ביחס לדולר במשך שנה שלמה, יגדיל את ההוצאות השנתיות של החברה בכ-5.5 מיליון דולר".

גם סוכני נסיעות עלולים להיפגע בגין התחזקותו של השקל במכירות המתבצעות בדולר או ביורו, אם כי רבים מהם ממהרים על כל מכירה דולרית בשקלים לרכוש דולרים, במטרה למזער נזקים בגין התחזקות השקל.

כתובת קצרה לכתבה זו: http://www.ias.co.il/node/6265